שושלת שאנג: תקופת הברונזה

מאת: China Radio International, תרגום: ליאת סוזנה
  • שושלת סיָה נתפסת אמנם על-ידי חוגי האקדמיה בסין כשושלת הראשונה בהיסטוריה הסינית, אך בהיעדר כל ראיה ארכיאולוגית תומכת, מלבד מקורות כתובים בודדים מתקופות מאוחרות יותר, נותר טיבה לוטה בערפל. על קיומה של שושלת שָאנְג (Shang בסינית: 商) לעומת זאת לא ניתן לערער, מפני שהיא השושלת הראשונה אשר אמיתותה ההיסטורית זוכה לגיבוי ארכיאולוגי מוצק.

    שאנג נוסדה במאה ה-16 לפנה"ס לערך. היא שלטה למשך כ-600 שנה, עד לנפילתה במאה ה-11 לפנה"ס. בשנותיה הראשונות הוחלף מיקום עיר הבירה מספר פעמים, עד שלבסוף נקבע לעיר יִין, סמוך לעיר אָנְיָאנְג בצפון הנאן.

    הממצאים הארכיאולוגיים מעידים כי כבר אז הייתה הציוויליזציה הסינית מפותחת למדי, ומאפייניה העיקריים היו עצמות הניחוש וכלי הברונזה.

    כתב עצמות הניחוש התגלה בתחילת המאה ה-20 לספירה באופן מקרי לחלוטין. שעה שבני הכפר סיָאוֹ-טוּן במחוז הנאן מכרו את שריונות הצבים ועצמות בע"ח שהתגלו על ידם במקרה כחומרי גלם ברקיחת תרופות סיניות מסורתיות, הבחינו כי על גבם חקוקות סימניות כתב עתיקות. לאחר מחקר מעמיק נקבע כי הסימניות הן למעשה חלק ממערכת הכתב הקדום של שושלת שאנג, וכי הכפר סיָאוֹ-טוּן שוכן על חורבותיה של הבירה האחרונה של השושלת, זו המוזכרת בספרי ההיסטוריה

    הקדומים כעיר יִין.

    גילוייו של אתר חורבות יִין נחשב לתגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר של המאה ה-20 בסין. מאז התגלה לראשונה בשנת 1928 נחשפה בו כמות עצומה של חפצים יקרי ערך, ביניהם כלי הברונזה ועצמות הניחוש. עצמות הניחוש היו למעשה הכלים אשר שימשו את מגדי העתידות, בהם נהגו מלכי שאנג להיוועץ לפני כל צעד ושעל, בפולחן הניבוי וחיזוי העתיד. כהכנה לטקס, ראשית היה צריך לנקות את השריונות והעצמות משיירי עור ודם, לחתוך ולשייף אותם. לאחר מכן היו יוצרים על גבם שקעים אשר הוכנו זה לצד זה בסדר מופתי. המנבא, אשר היה אחראי על ביצוע הטקס, חרט על גבי השריונות או על העצמות את שמו, את התאריך בו נערך הטקס ואת השאלה שנשאלה. לאחר מכן חוממו השקעים עד אשר נוצרו בהם סדקים. צורתם של הסדקים והכיוון אליו נטו פורשו כתשובה לשאלה. לעיתים היו מציינים על גבי העצמות גם את מה שהתרחש במציאות, והאם הנבואה התבררה כנכונה או לא. אם הנבואה אכן התממשה, העצמות נשמרו ואוחסנו כמסמכים בארכיון הממלכה.


    עד היום התגלו בחורבות יין מעל ל-160 אלף חלקי עצמות ניחוש, כשעל גבן זוהו למעלה מ-4,000 סימניות שונות. סך הסימניות שנחקרו עומד על כ-3,000, אך מתוכן מסכימים החוקרים רק על פירושן של כ-1,000. יתר הסימניות עדיין לא פוענחו, בין אם בשל מחלוקת בקרב החוקרים, ובין אם מהסיבה כי הן פשוט בלתי קריאות. עם זאת, די באותן 1,000 הסימניות כדי לקבל תמונה כללית על אודות המצב הפוליטי, הכלכלי והתרבותי בזמן שושלת שאנג.

    כלי הברונזה, בדומה לעצמות הניחוש, מהווים גם הם את סימני ההיכר של התקופה. באתר חורבות יין נחשפו כבר אלפי כלים המעידים על שימוש בטכניקה מתקדמת למדי של יציקת ברונזה. אחד מהכלים המרשימים ביותר שנחשפו היה כלי בישול תלת-רגלי, שגובהו עומד על 133 ס"מ, אורכו כ- 110 ס"מ ומשקלו כ-875 ק"ג. הכלי התגלה בשנת 1939 ועיצובו המרהיב הופך אותו למייצג המושלם של שיא פריחת תעשיית הברונזה בסין העתיקה.

    שיא תקופת הברונזה בסין. שושלת שאנג

    הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו באתר חורבות יין מעידים כי בתקופת ממלכת שאנג הונחו היסודות הפוליטיים והכלכליים להתגבשות המדינה בסין. הם גם מצביעים על התפתחותה של חברה מעמדית בה כוחם של המעמדות הגבוהים הולך וגדל.

    מכאן ואילך מתחיל פרק חדש בהיסטוריה של סין המסורתית, ובו הציוויליזציה והזהות הסינית, כפי שהן מוכרות לנו כיום, מתחילות לרקום עור וגידים.