שושלת מינג

מאת: China Radio International, תרגום: ליאת סוזנה
  • בשנת 1368 הכריז ג'וּ יוּאָן-גָ'אנְג, או בשמו הקיסרי מינג טָאי-דְזוּ, על הקמתה של קיסרות מינג (Ming בסינית 明) ועל נָאנגִ'ינְג כעיר הבירה. זו הפעם הראשונה מזה כ-400 שנים שסין כולה היתה מאוחדת תחת שליטה מלאה של קיסרות סינית האנית, וגם הפעם האחרונה, שכן הקיסרות הבאה שתתפוס את מקומה של מינג בשנת 1644 תהיה שושלת צ'ינג המנצ'ורית. 31 השנים בהן שלט הקיסר ג'וּ עמדו בסימן חזרה לדפוסי ניהול ושליטה ריכוזיים והישענות על המבנה הפיאודלי. ג'ו נהג בפקודיו ביד קשה ודיכא באלימות כל ניסיון להסתה או מרד. לאחר מותו, הוכתר נכדו הוּאָנְג סוּן-ג'יֶין לקיסר, אך הוא הודח לאחר שנים ספורות בהפיכה צבאית על-ידי דודו ג'וּ דִי, שתפס את מקומו בשלטון. ג'וּ דִי העביר בשנת 1421את בירת השושלת לבייג'ין, והניח את היסודות להקמתם של העיר האסורה ושל מקדש השמיים, שבנייתם תיארך כ-14 שנים בלבד.

    מינג טאי-דזו. מקים שושלת מינג

    קיסריה הראשונים של מינג נתפסים במסורת ההיסטוריוגרפית כשליטים אסרטיביים וכשרוניים, אשר הצליחו גם להרחיב את שטחיה של הקיסרות וגם להשכין בה שלום, שגשוג ויציבות. בתקופתם נרשמו הישגים מרשימים בתחום החקלאות, הדפוס, הברזל והפלדה, בתעשיית המשי והפורצלן ובתחום בניית האוניות. יש הטוענים כי בתקופה זו החלו להופיע הניצנים הראשונים של כלכלה קפיטליסטית. על אף שהוא זכור כשליט אכזר, הקיסר הראשון של מינג הורה על חלוקת אדמות לעניים ואף העניק להם הטבות והקלות רבות במיסים. במקביל הוכנסו סוגי גידולים רבים שלא הופיעו בעבר, כגון גידולי תירס, בטטה, בוטנים ואפילו טבק.

    רומן שלוש הממלכות. אחד הרומנים החשובים ביותר בתרבות הסינית

    על אף שמינג טָאי דְזוּ היה קונפוציאני, וככזה הוא אמור היה לפעול במלוא העוצמה כנגד מעמד הסוחרים, המסחר דווקא זכה בתקופתו לשגשוג חסר תקדים. אמנם סחר החוץ הוצא אל מחוץ לחוק, אך עם זאת הגידול בייצור והעושר של מוצרי הצריכה בשילוב עם שיפור משמעותי בנתיבי התחבורה בימיים והיבשתיים כאחד, הביאו לשגשוגן של מרכזי מסחר רבים בערים כדוגמת נאנג'ינג, גוּאָנְג-ג'וֹאוּ, בייג'ין, סוּ-ג'וֹאוּ והָאנְג-ג'וֹאוּ. העוצמה של מינג המוקדמת באה לידי ביטוי באופן מרשים גם בשבעת המסעות הימיים, עליהם ניצח גֶ'נְג הֶה, סריס ממוצא מוסלמי, אשר הצליח להגיע אפילו עד לחופיה המזרחיים של אפריקה.

    ההישג החשוב ביותר בתחום התרבות של שושלת מינג היה הופעתה לראשונה של הרומן- סיפורת באורך מלא. אחת מהקלאסיקות החשובות ביותר שנכתבו באותה תקופה היתה הספר "המסע למערב" שממשיך להיות פופולרי גם בימינו. גם "רומן שלוש הממלכות" נכתב בתקופת מינג. במקביל, נכתבו גם ספרים חשובים נוספים גם בתחום הרפואה, הגיאוגרפיה והחקלאות.

    גֶ'נְג הֶה, המצביא המוסלמי שניצח על מסעותיה הימיים של מינג וגָ'אנְג ג'וּ'-גֶ'נְג שהצליח להשיב לתקופה קצרה את הסדר על כנו
    אך כאמור, כיאה למחזור השושלתי, לאחר העלייה מגיעה הירידה. תהליך שקיעתה של שושלת מינג החל מאמצע המאה ה-15 ואילך, אז עלו בזה אחר זה קיסרים חלשים ומנוונים, שלא התנסו בשום אתגר ממשי. מכאן שהשליטה בפועל היתה נתונה למעשה בידם של הסריסים בארמון הקיסרות. התחזקות מעמדם של הסריסים הולידה תופעות רבות של שחיתות ואורח חיים ראוותני, והביאה לסכסוכים והתנגשויות רבות בינם לבין השרים והמלומדים הקונפוציאנים בארמון, אשר מצידם ביקשו ליטול את המושכות מידי הסריסים המושחתים. אחד מהמלומדים הזכורים לטובה מסוף תקופת מינג הוא המדינאי גָ'אנְג ג'וּ'-גֶ'נְג, אשר הצליח, באמצעות הרפורמות שהנהיג, להקל במידה רבה על הנטל הכבד שהוטל על כתפי האיכרים ולהשיב את הסדר על כנו, אם כי לא לאורך זמן. בשנותיה האחרונות של מינג, מאזן הכוחות נע כתנועת מטוטלת בין הסריסים ובין פקידי הממשל. בנוסף, מסוף המאה ה-15 ואילך, החלו המעצמות האירופאיות, וביניהן פורטוגל, ספרד והולנד לשלוח משלחות לסין בניסיון לקשור עימה קשרי מסחר. יחד עם הסוחרים האירופאיים הגיעו גם מיסיונרים ישועים רבים. המעצמות האירופאיות הללו, יחד עם יפן, ישחקו בהמשך תפקיד חשוב ביותר בעיצובה של ההיסטוריה של סין הטרום מודרנית .

    [[image]]

    במקביל להיחלשות השלטון, התפשט בשנת 1627 רעב קשה מאזור מחוז שָאנסִי בצפון עד לדרום המדינה. נטל המיסים הלך וגדל והמוראל התערער, מה שהביא להתארגנויות רבות של איכרים שפתחו במרידות בכל רחבי המדינה. במקביל ניצבה בפני הקיסרות סכנה חמורה נוספת, עם התיצבותו של משטר מנצ'ורי עוין בצפון מזרח. בשנת 1644 נכבשה בייג'ין על ידי צבאות האיכרים המורדים, והקיסר האחרון של מינג שם קץ לחייו, וכך ירד המסך על שלטונה של האימפריה האדירה של מינג .