רגעים של שלווה בהה-שון

מאת: China Radio International, תרגום: קובי לוי
  • הֶה-שוּן (Heshun, בסינית: 和顺), היא עיירה מרוחקת ששטחה 20 קמ"ר בלבד, השוכנת בגבול הדרומי של סין בנפת טנג-צ'ונג (Tengchong, 腾冲), אשר במחוז יונאן שבדרום מערב סין. העיירה ממוקמת בגובה של למעלה מ-1,500 מטרים מעל פני הים.

    בסינית פירוש השם הה-שון הוא "שלום והרמוניה". השם של העיירה לקוח מתוך בית שיר: "העננים העולים המבשרים על עתיד ורוד ומשב הרוח העדין אשר נושא שלום והרמוניה".

    בזכות האקלים הנוח בכל עונות השנה, תושבי המקום לא זקוקים ליותר מחולצות ומכנסיים קלים במלתחותיהם. למעלה מ-70 אחוזים משטח נפת טנג-צ'ונג, שבה נמצאת העיירה הה-שון, מכוסים בצמחיה ירוקה ופורחת. בדרך להה-שון, אפשר לראות עצים ופרחים בכל מקום. בהה-שון אפשר להקשיב לקולות הלבלוב, להתעורר עם השמש, לראות פרות מכתתות רגליהן ברחוב וליהנות משינה ערבה ושלווה.

    בהה-שון חיה מאז ומעולם אוכלוסיה גדולה שנאלצה לחלוק משאבים מוגבלים. מסמכים היסטוריים מספרים על סוחרים מאזור הדלתא של נהר היאנגצה שהגיעו לאזור לפני 2,400 שנים במטרה להתעשר. בתקופת שושלות מינג (1368-1644 לספירה) וצ'ינג (1644-1911), עברו במקום שיירות מסחר בזו אחר זו. שיירות אלה הביאו עימן משי, תכשיטים, ספרים חדשים ולפעמים אף מוצרים נדירים מן המערב בתמורה למוצרים מאבן ירקן, שאותם אהבו כל כך. הסוחרים עברו מסע ארוך ורב-סכנות ברכס הרי הֶנג-דְואן התלול, בעמק גאו-לי-גונג ובנהר הסאלווין הגועש. הה-שון משופעת באגדות עתיקות, וכמעט כל תושב ותושב יוכל לספר לכם סיפור על סוחרי אבן ירקן ההרפתקנים, ששרדו או נספו במהלך מסעותיהם רבי התלאות והסכנות. כיום, שלא כמו ג'וֹאוּ-ג'ואנג שבאזור שנחאי למשל, הֶה-שון היא עיירה שתושביה עדיין מנהלים אורח חיים מסורתי. אם תשוטטו בסמטאות הה-שון, אפשר לראות בתי מגורים רבים שכל אחד מהם הוא מעין מוזיאון.

    בזמן מלחמת העולם השנייה, ישבה הה-שון על "דרך בורמה" המפורסמת, שבאמצעותה העבירו הבריטים אספקה אל ממשלת סין שבירתה הזמנית הייתה בצ'ונג-צ'ינג, אז חלק ממחוז סצ'ואן. בשל כך, הופצצה הה-שון פעמים חוזרות ונשנות על ידי חיל האוויר היפני, ובשלב מסוים במלחמה אף נכבשה. תושבי המקום הותיקים יוכלו לספר לכם סיפורים על התקופה הקשה הזאת בחיי העיירה. מוזיאון המתעד את אותה תקופה נמצא בלב העיירה.

    הה-שון הוא מקום יפהפה שבו מבנים רבים המשמשים לנוי: ביתנים, חדרי הנצחה, קשתות, בריכות לוטוס ומעקות שיש. בעיירה הה-שון, תוכלו לשקוע באווירה של השיירות החוצות את דרך התה והסוסים העתיקה ולצפות באנפות עפות מעל הנהר תוך התרגעות מול בריכות הלוטוס.

    סוחרים ואנשי ספר סינים רבים נולדו בהה-שון. המקומיים גאים יותר מכל בספריית העיירה, שהיא ספריית הכפר הראשונה והגדולה ביותר בסין. בספריית הה-שון אוסף של כ-80 אלף ספרים. רוב הספרים פשוטים לקריאה ועוסקים בנושאים הקשורים בחיי היומיום של התושבים כמו חקלאות. כ-10,000 מתוכם הם ספרים עתיקים ונדירים.

    שלא כמו ספריות בערים גדולות, ספריית הה-שון נבנתה בכספים שנתרמו בידי סוחרים מקומיים ובני העיירה שהיגרו לבורמה. אלה המשיכו לקרוא עיתונים וכתבי עת ולהתעדכן בחדשות מתוך סין ומחוץ לה. "בזמנו אמצעי התחבורה היו עלובים מאוד. לא היו כבישים לאזורים מרוחקים. אם התורמים רצו להעביר ספרים משנחאי בדרך היבשה, זה לקח חודשיים כמעט. הם היו צריכים להעביר את הספרים ראשית כל לבורמה בדרך הים ומשם בשיירות סוסים עד לכאן. מסלול זה היה קצר יותר – בתוך כשבועיים הספרים היו מגיעים".

    אוכלוסיית הה-שון מונה 6,000 נפש. יותר מ-3,000 מתוכם מחזיקים בכרטיס ספרייה. אזרחים ותיקים וילדים שיש להם יותר זמן פנוי מבקרים כאן לעתים קרובות. המקומיים מתארים את הספרייה כמגדלור המכוון את דרכם קדימה וכבית אוצר שממנו הם שואבים חכמה.

    ספריית הה-שון, מבט מבפנים


    הה-שון ידועה גם כביתם של סינים שחזרו מארצות זרות. בימים עברו, עודדו הורים רבים בהה-שון את ילדיהם לנסוע לבורמה ולהיכנס לעסקי המסחר שהיו רווחיים מאוד. כך עשו רבים מהם, אשר הותירו חותם בהרים וביערות של בורמה, תאילנד והודו. אחדים חזרו כשממון רב באמתחתם, ואחרים לעולם לא נראו עוד. לכן רבות מנשות הה-שון ידעו ימים קשים.

    "בשל העוני, הגברים נאלצו לנסוע אל מחוץ לגבולות סין כדי להרוויח כסף". ג'או סיו-סינג נולדה בהה-שון בשנת 1943. "מדוע יש בהה-שון מקום שמכונה 'קשת הפרישות'? המירורים שנשות העיירה ידעו בזמנו באים לידי ביטוי בבלדה הידועה: "אם יש לך בת, אל תשיא אותה לאיש הה-שון, כי החתן יעזוב את מולדתו מיד אחרי החתונה וייצא להרוויח את לחמו למען המשפחה. הכלה המסכנה תחיה כאלמנה יום אחר יום, שנה אחר שנה".

    נשות הה-שון נאלצו לטפל בכל ענייני היומיום. הן טיפלו בהורי החתן, בילדיהן, חרשו את השדות ועשו את מטלות הבית. אולם כשהן ראו גבר ברחוב, היה עליהן לזוז הצידה. לנשים היה אסור לשבת על שולחן הסעודה עם גברים.

    היום הכול השתנה. צוּן וג'או מנהלות את המלון המשפחתי בעצמן. "מכיוון שסין הולכת ומתחזקת, לא צריך לעזוב עוד את הבית בחיפוש אחר פרנסה". צון, אשר הגיעה לעצמאות כלכלית, רכשה חברים רבים מאז פתיחת המלון המשפחתי, והיא תמיד מקפידה להשאיר לעצמה זמן פנוי.

    "בעלי, הבן שלי ואני זה כמו שלושה עצים. יש לנו את מרחב המחיה שלנו. אנחנו משוחחים בינינו על כל הדברים החשובים בבית בצורה שיוויונית. הבית הוא המקום שבו אפשר לעשות הפסקה ולנוח כשעייפים. בכל פעם שבעלי מגיע הביתה הוא עוזר לי קצת עם מטלות הבית, ואני לא מפריעה לו כשהוא ישן".

    בעבר, בנו תושבי המקום שורה של ביתנים בעיירה, אשר סיפקו מחסה לנשים כשהן כיבסו או רחצו כלים בנחל. הביתנים האלה מכונים "ביתני הכביסה". אף על פי שייעודם היה להקל על חיי התושבות, הם היו עדים לצער וקשיים רבים של נשות העיירה. גם כיום הנשים המקומיות מעדיפות לכבס כאן, אבל המירורים והקשיים התחלפו ברגשות של חברות. "הביתנים הם לא רק מקום שבו עושים כביסה, אלא גם מקום מפגש. לכאן אנחנו באות כדי לשוחח."

    בהֶה-שון אתרים רבים שבהם אפשר לטייל, כמו האחוזה הישנה של אַי סְה-צִ'י (סופר ומשורר מרקסיסט מתחילת המאה ה-20), מקדש האבות של משפחת ליו והמוזיאון לזכר המלחמה נגד היפנים בגבול יונאן-בורמה. למען האמת, צריך כמה חודשים במקום כדי ליהנות מכל מה שיש לו להציע.

    מידע שימושי

    הגעה: הֶה-שון שוכנת לא רחוק מגבול סין-בורמה, בנפת טנג-צ'ונג שבמחוז יונאן. אוטובוסים לטֶנג-צ'ונג (Tengchong, 腾冲) יוצאים מדאלי (Dali, 大理) ומבירת מחוז יונאן קונמינג (Kunming, 昆明). מתחנת האוטובוס בטנג-צ'ונג אפשר לעלות על מונית שירות שתיקח אתכם עד לכניסה לעיירה ב-5 יואן לאדם.

    כדי לראות את האתרים בעיירה יש לרכוש כרטיס ב-80 יואן המאפשר לבקר בכולם.

    לינה ואוכל: כמעט כל משפחה בהה-שון מציעה לינה. רוב החדרים הם חדרי עץ מסורתיים במחיר של 15-50 יואן למיטה (תלוי בעונה ובתנאי החדר) והם נקיים ומסודרים. ברוב המלונות המשפחתיים יש מקלחת משותפת (שבה משתמשים גם בני המשפחה המארחת). בהה-שון כמה מסעדות קטנות, אך כמעט כל מלון משפחתי יכול לארגן בעבור האורחים גם מזון.

    לבד מהה-שון, מציעה נפת טנג-צ'ונג אתרי תיירות נוספים. אזור טנג-צ'ונג הוא אזור געשי, ובו הרי געש, מעיינות חמים וכמה שמורות טבע.


    הכניסה לספריית הה-שון






    מלון משפחתי בהה-שון