ראש וראשון בהרים הקדושים: הר טאי

מאת: China Radio International, תרגום: קובי לוי, עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג
  • הר טאי (Tai Shan, בסינית: 泰山) הקדוש היה במשך 2000 שנים רצופות מושא הפולחן של קיסרי סין. יצירות המופת מעשה ידי אדם ונופי הטבע שבהר משתלבים יחדיו בהרמוניה מושלמת. הר טאי היה מאז ומעולם המעיין הרוחני של אמנים ומלומדים והסמל של האמונה והתרבות הסינית העתיקה. בשנת 1987 נכנס הר טאי לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר טבע ותרבות.

    שמורת הטבע של הר טאי שוכנת במרכז מחוז שאנדונג שבמזרח סין, בתחומים המוניצפליים של שתי הערים גִי'נַאן וטַאיְאָן. שטחה הכולל 426 קילומטרים רבועים. שם המקום, שבעבר הרחוק כונה דַאיְדְזְוֹנְג, שונה בתקופת האביב והסתיו (722-418 לפנה"ס) ל"הר טאי", וזוכה גם לכינוי "ההר הקדוש המזרחי". הוא נחשב לראש וראשון בין חמשת ההרים הקדושים.

    בעבר הרחוק, קליפת כדור הארץ באזור ההר התרוממה ושקעה לסירוגין, עד שלפני 30 מיליון שנה קיבל האזור את צורתו הנוכחית. סלעי הגְנַיְס מתור הקמבריון המצויים באזור ההר מרכיבים את שכבת הבסיס של הרמה הצפון-סינית. במקום ניתן להבחין בכל שכבות הקרקע ובו עושר רב של מאובנים השמורים היטב. הסלעים המגוונים שבהר נוצרו לפני עידן ועידנים, וגילם נאמד בכ-2 מיליארד שנה. בהר טאי שרידים של פעילות טקטונית עשירה, והמחקר הגיאולוגי שבמקום הוביל להישגים מרשימים מאוד. בהר הוקם בסיס מחקר גיאולוגי מפורסם, ובתחום זה למקום ערך מחקרי בעל משמעות עולמית.

    הפסגה הראשית בהר טאי, "פסגת קיסר אבן הירקן", מתנשאת מעל למישורים של צפון סין לגובה 1532.7 מטרים מעל פני הים. הפרש הגובה בינה לבין הגבעות של מחוז שאנדונג, שעליהן היא משקיפה, מגיע עד ל-1,300 מטרים. הפסגה מיתמרת מעל פני האדמה וממש נוגעת בשמים, והראות ממנה מעולה. גובהה כה מרשים, עד שנדמה כי היא מגמדת את כל ההרים האחרים. הר טאי משתרע לאורך יותר מ-200 ק"מ, ושטח הבסיס שלו 426 קילומטרים רבועים. צורתו דחוסה ומרוכזת, והיא יוצרת תחושה של כבדות ויציבות, כמאמר הפתגם "יציב כהר טאי". עצי אורן עתיקים וסלעי ענק המתבלטים אלה מול אלה, ערפילי בוקר המתעצמים ביופיים לאור קרני השמש, פסגות נישאות ורמות – כולם מחזות נפלאים שמציג ההר וששוטפים את עיני המתבונן עד קצות האופק.

    להר טאי היסטוריה אנושית ארוכה ומורשת תרבותית עשירה. באזור הסובב את הר טאי נתגלו עדויות לפעילות אנושית מתקופת האבן הקדומה, לפני 40-50 אלף שנה, ועד תקופת האבן החדשה. מדובר בשרידים תרבותיים עתיקים שזוהו מדעית בחפירות ארכיאולוגיות, ויש בהם כדי להוכיח כי אזור ההר הוא אחד ממקומות הולדתה החשובים של הציוויליזציה הסינית העתיקה.

    מה שמרתק יותר מכול בהר טאי הוא שמבין ההרים המפורסמים בסין הוא היחיד שאותו פקדו הקיסרים בכבודם ובעצמם כדי להקריב קורבנות לשמים ולארץ. לצד זאת, הר טאי הוא המקום שבו שגשגו שתי דתות – הבודהיסטית והטאואיסטית. לאורך ההיסטוריה עלו לכאן לרגל הקיסרים, בנו במקום מקדשים ופסלים, חקקו על סלעיו כתובות, והותירו בו שרידים היסטוריים ותרבותיים רבים מאוד. מפורסמים ומלומדים מכל התקופות העריצו את הר טאי ובזה אחר זה הגיעו לסייר בו. לאורך הדורות נכתבו בשבחו למעלה מ-1000 שירים. בכל רחבי ההר פזורים אין ספור אתרים היסטוריים וכתובות החקוקות על הסלעים מעטרות את ההר. בתוך מקדש דאי שלמרגלות ההר מרקד הצל הירקרק של עצי הברוש שנטע

    הקיסר וו משושלת האן; לפני "ארמון השער האדום" מהדהדת אמירתו הנרגשת של קונפוציוס: "טיפסתי על הר טאי, והעולם קטן בעיניי"; ב"הר הסוס החוזר" ניכר עד ימינו מבטו המפוחד של הקיסר סו'אנְדְזְוֹנְג משושלת טאנג, שנאלץ לרסן את סוסו ולשוב על עקבותיו. לצד "גשר צעדי העננים", עצי האורן שאותם מינה הקיסר הראשון של שושלת צ'ינג לפקידים גבוהים בממלכתו, נותרו צנומים אך גאים. ב-"18 השבילים המתפתלים", המשוררים לי באי, דו פו ואנשי ספר מכל התקופות טפחו בחיוך על הצוקים האדומים ודקלמו יצירות חדשות שחיברו. מאז, מעולם לא יבשה הדיו, ועד ימינו נותרו שיריהם חקוקים בסלע בהוד והדר. בתוך "מקדש ענני האזמרגד" התחילו טקסי הפולחן המפוארים לשמים ולארץ. ".

    הר טאי מתאפיין בעתיקותו, ביופיו, בשלוותו ובמופלאותו. על סלעיו חקוקות אין ספור כתובות, ופזורים בו מקדשים והיכלות לרוב. צורתו מרהיבה ונופיו נשגבים, קסומים ושובי נפש. ברחבי ההר למעלה מ-20 מבנים עתיקים, יותר מ-2,000 אתרי מורשת היסטורית ותרבותית, ואין ספור לוחות היסטוריים חקוקים באבן וציטוטי שירה מפי מיטב אנשי הספר.

    ההר כולו נחלק לחמישה אזורים: "אזור המורדות", "האזור הנחבא", "האזור הנפלא", "האזור העמוק" ו"אזור המרחבים האינסופיים". ב"אזור המורדות", ההרים משתקפים במים והמקדשים העתיקים שלווים ורגועים. האזור ממוקם על הציר המקיף את ההר בין השביל המרכזי לשביל המערבי למרגלות הדרומיים של ההר. ה"אזור הנחבא" מוקף בצל ירוק, ועם כל צעד וצעד בו נגלית פיסת נוף חדשה שהעין אינה מעכלת. אזור זה שוכן על השביל המרכזי שבין מקדש דאי ל"שער השמים הדרומי". אף על פי שפני השטח ב"אזור הנפלא" מישוריים, מדובר במקום קסום בעל יופי ייחודי ונוף מרהיב במיוחד. אזור זה מתחיל ב"שער השמים הדרומי", עובר ב"רחוב השמים" ומסתיים בפסגת ההר. "האזור העמוק" מאופיין ביערות עשירים וצמחיה פורייה וממוקם במורדות הצפוניים והאחוריים של ההר. "אזור המרחבים" מתאפיין בדרכים נוחות ומוצלות בין יובלים וגאיות עמוקים. הוא מתחיל ב"גשר העם", ממשיך ב"בריכת הדרקון השחור" ולאורך הפלג המערבי מגיע עד "שער השמים המרכזי".

    מידע שימושי:

    הגעה: מבייג'ין אפשר לבחור בין רכבות לילה היוצאות בערב ומגיעות לטאיאן (Tai'an, בסינית: 泰安), העיר שלמרגלות ההר, למחרת בבוקר. לחילופין, רכבות מהירות בשעות היום עושות את אותה דרך בפחות מ-4 שעות. אם אתם מגיעים מכיוון מזרח סין או מערבה ייתכן שתצטרכו להחליף רכבות בבירת שאנדונג ג'ינאן (Ji'nan, בסינית: 济南).

    לינה: אפשר לטפס על ההר ולרדת ממנו ביום אחד, במיוחד אם משתמשים ברכבל באחד הכיוונים, אך מומלץ מאוד לא לפספס את הזריחה/השקיעה שהן אחת הסיבות המרכזיות לעלות לפסגה. במקרה זה שתי אופציות: האחת לישון באחד מהמלונות הרבים שבפסגה. האחרת היא להתחיל את הטיפוס בערב (כפי שעושים סינים רבים) ולהגיע אל הפסגה לפני הזריחה. מלונות רבים תמצאו גם למרגלות ההר בעיר טאי'אן.

    כרטיס כניסה להר עולה 125 יואן (100 יואן בחורף).