ראובן מרחב: שמח שתרמתי ליחסים בין סין וישראל

מאת: Xinhua News Agency , תרגום: ליו לאנג-יו'אה, תרצה ערב
  • ראיון עם ראובן מרחב, מנכ"ל משרד החוץ הישראלי לשעבר ומי שהחל לבנות את הקשרים בין סין וישראל, בביקורו האחרון בבייג'ין.

    מאז כינון הקשרים הדיפלומטים בין סין לישראל עברו 17 שנים. מה ייחוד הקשר בין שתי המדינות? מה היה ההישג הגדול ביותר בתקופה זו?

    ראובן מרחב: ראשית, אנו מכירים את המגבלות שלנו, מה אנו מסוגלים לעשות ומה לא. שנית, כפי שאתם יודעים, ישראל היא מדינה קטנה, והדבר החשוב ביותר הוא העתיד. בעתיד נוכל לעשות הרבה דברים יחד ולשתף פעולה בתחומי המדע, החקלאות, התרבות ותחומים נוספים.

    ראובן מרחב בביקורו האחרון בסין בשבוע שעבר

    מתי הגעת לסין לראשונה?

    הגעתי לסין בפעם ראשונה בשנת 1988, אחרי שהתמנתי לראש הנציגות הישראלית בהונג-קונג. בזכות מכריי מהעולם האקדמי, נקרתה בפני ההזדמנות להגיע לסין כתייר ולטייל בה. שהיתי בבייג'ין 5 ימים, ולוח הזמנים שלי היה צפוף - פגשתי אנשים רבים. אחרי שחזרתי להונג-קונג החלטנו לבנות מרכז אקדמי בבייג'ין. אני חושב שמרכז כזה היה הדרך הטובה ביותר בשבילנו להגיע לסין, ואיפשר לנו להכניס לסין את המדע והטכנולוגיה של ישראל. אני מאמין שהתחום הזה יועיל בעתיד לשתי המדינות.

    מראיין: באותה תקופה, מה הטביע בך את הרושם העמוק ביותר בסין?

    באותה תקופה היה קשה לדמיין שאני מסוגל לשכנע אנשים בזמן כה קצר לפתח קשרים בין סין לבין ישראל. אני ואנשים אחרים האמנו אז שהעתיד יהיה טוב. הצגתי פעם את סין בפני חברת הייטק. אמרתי להם שלסין יש פוטנציאל רב, והיא מדינה שתתפתח מאוד בעתיד. סין של היום היא בדיוק כפי שתיארתי אותה אז. כשאני מגיע לסין היום, המצב השתנה מאוד ויש הרבה דברים שאינם מוכרים לי.

    שיתוף הפעולה שהחלנו אז נושאים פרי בימים אלו. אנו יודעים שלסין יש מקום חשוב ביותר בעולם, ושמח שתרמתי תרומה קטנה לקשרים בין סין לישראל.

    מראיין: אחרי שחזרת לישראל, התמנית למנכ"ל משרד החוץ. איך הצגת לאזרחי ישראל את סין? אילו היבטים הדגשת?

    כשהייתי בהונג-קונג קרה לי דבר מפתיע. שר החוץ של ישראל התעניין מאוד בטכנולוגיה. אמרתי לו "יש לסין פוטנציאל גדול, במיוחד בתחום התעופה. אנו יכולים לעשות משהו בתחום ולשתף איתה פעולה". שר החוץ היה מדען, וזה היה תחום ההתעניינות שלו. הוא אמר לי "אז למה שלא תבוא לעבוד כמנכ"ל משרד החוץ?" הופתעתי מאוד שהוא נתן לי את התפקיד. בשלוש השנים האלה עבדתי קשה מאוד. אני שמח שהשקעתי מאמצים במיוחד בפיתוח המדע והטכנולוגיה .

    מראיין: שמעתי שבישראל פופלארי מאוד ללמוד סינית באוניברסיטה, ויש התעניינות עצומה לגבי סין, זה נכון?

    התפתחות הוראת הסינית בישראל מעניינת מאוד. מתוך 7 אוניברסיטאות שפועלות בישראל, 4 מהן מציעות חוג ללימודי מזרח אסיה. הקורסים הכי חשובים בחוגים אלה הם השיעורים הנוגעים לסין. זה מדהים אותנו.

    החלום שלי היום הוא שגם בבתי ספר תיכון יתחילו ללמד סינית. גם תלמידי תיכון מעוניינים ללמוד סינית ועל סין. אני יודע שסינית היא שפה קשה, ניסיתי ללמוד אותה בכל מאודי, אבל עדיין קשה לי. אחד הדיפלומטים שעובד בשגרירות שלנו סיפר לי, שהוא השקיע בלימוד סינית 5 שנים מחייו. במשרד החוץ הישראלי יותר מ-20 דיפלומטים לומדים סינית.

    26.9.08 נציג משרד התיירות של ישראל מקבל את פניהם של התיירים הסינים בשדה"ת בן גוריון

    מראיין: בדומה להתעניינות הישראלית בסין, גם הסינים היו רוצים להכיר את התרבות וההיסטוריה היהודית. אך המרחק בין סין לישראל גדול מאוד, מה היית מייעץ לסינים שנוסעים לטיול או לנסיעת עסקים בישראל?

    היום למעלה ממאה סטודנטים בסין לומדים עברית. גם עברית היא שפה קשה, אבל אם הסטודנטים הסינים ירצו בכך מספיק, בטוחני שיוכלו ללמוד אותה היטב. המרחק בין שתי המדינות הוא כבר לא בעייתי. יש טיסות ישירות ויש אינטרנט, ותקשורת היא כבר לא בעיה.

    אני חושב שתחום ההתעניינות העיקרי של הסינים בישראל הוא המדע והטכנולוגיה. השגרירות הישראלית בבייג'ין חושפת את הסינים לתרבות הישראלית. למשל, מעל למאה ספרים ישראלים יוצאים לאור בסין, כמו גם סרטים ישראליים. שני הצדדים מגלים התעניינות זה בזה, ולכן אנו עושים את כל מה שאנו יכולים לשתף פעולה.

    מראיין: מה המשמעות הפרקטית של חילופי תרבות בין המדינות, כמו אירועי "לחוש את סין" בישראל?

    ראשית, עריכת אירועים עצומים היא משימה עצומה. אירועי "לחוש את סין" קירבו בין שתי תרבויות עתיקות, שלשתיהן היסטוריה של יותר משבעת אלפים שנה. בזמן כה מוגבל איננו יכולים לכסות את כל היבטיה של התרבות הסינית, אך האירועים איפשרו לישראלים להכיר עוד יותר את סין . למעשה, למדנו על סין מכמה היבטים: קראנו ספרים סיניים, ראינו סרטים סיניים ושמענו מוזיקה סינית. אנו מכבדים מאוד את ההישגים שאליהם סין הגיעה, ואת הפיתוח העכשווי שבו היא מצויה. הדבר החשוב ביותר הוא ששתי המדינות יכירו זו את זו.

    סין היא מדינה ענקית, ואילו ישראל היא מדינה קטנה ששטחה שווה לשטחה של בייג'ין. השאלה העומדת על הפרק היא כיצד נוסיף לשתף פעולה.

    ראובן מרחב

    יליד ישראל. למד בבית ספר בחיפה, עבד בקיבוץ לאחר השחרור מהצבא. בין השנים 1956-1961 למד בחוג ללשון עברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

    בשנת 1961 החל לעבוד בשירות המדינה. במהלך השנים, עבד במגוון תפקידים ביטחוניים ודיפלומטיים בישראל, אדיס אבבה, טהראן, ביירות והונג-קונג.

    בשנת 1988 התמנה למנכ''ל משרד החוץ. בשנת 1990 הקים מרכז אקדמי בבייג'ין, שהפך בשנת 1992 לשגרירות ישראל בסין.

    ראובן מרחב השתתף בעריכת ובכתיבת ספרים על ירושלים, המזרח התיכון, ישראל וסין.