"פעם היו מגישים בפגישות עסקיות בסין באיג'יו, היום יהיה על השולחן גם יין"

  • מאת: אופיר דור

    "אני זוכרת איך כשהתחלתי לעבוד בלשכת המסחר ישראל-סין ב-2011 והיינו מגיעים לפגישות עסקיות עם ראשי ערים, תמיד היו מגישים לנו רק באיג'יו. כשעזבתי את הלשכה שלוש שנים וחצי אחר כך כבר היו תמיד מביאים לשולחן גם יין אדום", אומרת פני בר, לשעבר מנהלת לשכת המסחר ישראל-סין וכיום מבעלי סוכנות היין DIVA CHINA הפועלת מבייג'ינג. "תתפלא אולי לשמוע אבל גם עוזרת הבית שלנו, גם המסג'יסטית שלי ומי שאני עושה אצלה טיפולי פנים כאן, כולן שותות יין היום באופן קבוע".   

    עד שנת 2020 צפויה סין להפוך לשוק היין השני בגודלו בעולם אחרי ארה"ב עם מכירות של 21.7 מיליארד דולר בשנה, לפי תחזית שפורסמה בחודש שעבר על ידי מנכ"ל VINEXPO, הכנס הגדול בעולם ליין ואלכוהול.  בדרך למקום השני בעולם צפויה סין לעקוף את בריטניה ואפילו את צרפת, המדינה המזוהה ביותר עם אהבת היין.

    מסורתית יין שיחק תפקיד משני בשוק האלכוהול הסיני וגם כיום הצריכה הממוצעת של יין לאדם במדינה נמוכה יחסית ומדורגת במקום ה-36 בעולם. הסיני שותה בממוצע 1.34 ליטר יין לשנה לעומת 47.19 ליטר בשנה ששותה הצרפתי, אך כמו בהרבה תחומים אחרים גם ביין דברים משתנים במהירות בסין ויותר ויותר מבני המעמד הבינוני העירוני במדינה מחליפים שתיית משקאות אלכוהול מסורתיים כמו באיג'יו או יין צהוב (משקה אלכוהולי סיני המופק מדגנים שונים) ביין ענבים.

    "אני חושב שיין הפך למוצר צריכה כמעט בסיסי בערים הגדולות בסין", מסכים יפתח בר, שותפה של פני לחיים ולניהול DIVA CHINA. "אם פעם דיברו על זה שבסין מערבבים יין עם ספרייט וראית שאנשים קונים יין יקר בעיקר כדי להרשים, היום יותר אנשים נהנים מיין. השוק הסיני מתפתח, יותר ברי יין נפתחים בערים הגדולות בסין, גם הצריכה של יין לבן עולה ובעיקר אנשים שותים יינות מכל הרמות ולא רק יינות יוקרה".

    יפתח ופני בר. "בסין שותים היום יין בכל הרמות"

    יפתח (40) מלווה את שוק היין הסיני כבר כעשור. הוא הגיע לסין ב-2007 אחרי שהשלים שני תארים ביין בצרפת. בתחילה ניהל מיזמים וייעץ ללקוחות בתחום וב-2009 הקים את DIVA CHINA, סוכנות לייצוג ולייבוא יינות מרחבי העולם לסין ולדרום מזרח אסיה בדגש על יינות יוקרה. "יש יינות שאנחנו מייצגים או מייבאים שנמכרים בסין ב-70 יואן (כ-40 שקל) אבל זה המיעוט. רוב היינות שלנו יקרים ומגיעים עד למחיר של 50 אלף יואן לבקבוק (30 אלף שקל)", מבהיר יפתח.  

    יפתח ופני (31) נפגשו במקרה בישראל אבל ההתחלה לא נראתה מבטיחה. "אני הייתי בוגרת לימודי מזרח אסיה טריה ובאתי להתייעץ עם חבר שלו שעשה גם הוא עסקים בסין. יפתח במקרה היה שם", מספרת פני. "שאלו אותי איך הסינית שלי ואני שסיימתי עכשיו תואר ראשון ועשיתי סמסטר קיץ בשנחאי הייתי בטוחה שאני יכולה להיות כבר מתורגמנית. אמרתי שהסינית שלי מושלמת ויפתח חשב שאני שחצנית. בכל מקרה כמה חודשים אחר כך הוא סיפר לי שמחפשים מנהל ללשכת המסחר ואני הגשתי מועמדות והתקבלתי. כשהגעתי לסין גיליתי שהסינית שלי על הפנים".  

    אחרי שהיא סיימה קדנציה בלשכת המסחר, פני הצטרפה לסוכנות היין,  בה מועסקים בסך הכל עשרה עובדים כיום. לשניים בן אחד, רפאל, שנולד לפני שנה.

    "שנות השיא של שוק היין בסין היו 2008-2011. אלו היו שנות הבועה מבחינת שוק היין והיו מכירות מטורפות. יכולת לסגור עסקאות של מיליוני יורו מהמרפסת בחלוק", נזכר יפתח. "מאז השוק התאפס על עצמו , בין השאר בשל קמפיין האנטי-שחיתות הממשלתי, והיום כבר יותר מסובך למכור יין ואין את התמחור המוגזם על יין שהיה בעבר. האמת שזה אחד מהמאפיינים של שוק יין שהולך והופך לבשל, שיש בו מודעות לתמחור הראוי והמחיר הממוצע ליין יורד".

    יין של הר אודם ומונטיפיורי. "יינות לא גנריים שמייצגים בעיננו את ישראל"

    בימים אלו מתחילים השניים לייבא לסין שני יינות בוטיק ישראלים, האחד מייקב הר אודם והשני מיקב מונטיפיורי. "לאורך השנים פנו אלינו חברים ולקוחות סינים ושאלו אותנו על יין ישראלי. במקביל יש לנו קשרים ארוכי שנים עם יקבים בישראל", אומר יפתח. "כבר הבאנו בעבר כמה פעמים יין ישראלי ללקוחות ספציפיים אבל הפעם אנחנו נייבא ונשווק בעצמנו. בכוונה בחרנו שני יינות לא גנריים וכאלה שמייצגים בעיננו את ישראל – הר אודם מגיע מרמת הגולן והוא קשור להיסטוריה הפיזית של ישראל, של אדמת סלעי בזלת. מונטיפיורי זה שם שמקושר להיסטוריה היהודית ולא פחות חשוב מקושר למותג רוטשילד שהוא שם מפורסם מאוד בעולם היין העולמי"

    מה הפוטנציאל שאתם רואים ליין ישראלי בסין?

    פני: "האמת שאני דחפתי שנביא לכאן יין ישראלי. אנחנו לא רואים בזה פוטנציאל עסקי גדול, זה משהו יותר ציוני מבחינתנו". 

    יפתח: "ברור לנו שזה לא יהיה מוצר מוביל שלנו ושלא נרוויח מזה הרבה. אני מעריך שבסך הכל נמכרים בסין פחות מ-50 אלף יינות ישראלים בסין בשנה. אנחנו מביאים לסין כמיליון בקבוקים. זה כנראה יישאר מוצר איזוטרי שהשוק שלו יהיה אנשים שאוהבים וקשורים לישראל עסקית או דתית. קשה לשכנע לקוח סיני לקחת יין ישראלי במקום צרפתי . היין הישראלי טוב אבל אין לו שם עדיין וגם המחירים שלו גבוהים. המחיר של יין ספרדי למשל יהיה חצי ואפילו שליש ממחיר יין ישראלי באותה רמה. בסופו של דבר המטרה שלנו היא למצוא מפיצים גדולים שיקחו את זה ויפיצו את היין הישראלי כאן".