פארקים ביום, שווקים בלילה – גוייאנג

מאת: Original article
  • "אין מה לעשות שם" עונים רבים מהמטיילים המערבים בתשובה לשאלה מדוע פסחו על בירת מחוז גויג'ואו, העיר גוי-יאנג (Guiyang, בסינית: 贵阳), בדרכם ליעדים "מעניינים" יותר. מחוז גויג'ואו האקזוטי מושך אליו בשנים האחרונות יותר ויותר מטיילים בזכות תרבות המיעוטים העשירה והססגונית, נופי הקארסט הדרמטיים, המפלים הגועשים וההרים הירוקים. גוי-יאנג, עיר הבירה, נחשבה תמיד לתחנת מעבר שרצוי להתמהמה בה כמה שפחות, רק כמה שצריך עד לאוטובוס או לרכבת ליעד הבא. ובכן, חבל שכך: גוי-יאנג היא אחת מבירות המחוז הנינוחות והנעימות שיש לסין להציע. בה ובסביבתה הקרובה כמה מהפארקים העירוניים המשובחים במדינה, וגולת הכותרת שלה היא חיי לילה תוססים ודוכני אוכל רחוב משובח הממלאים את רחובות העיר בכל ערב. מי שיבחר לבלות לפחות יום (ולילה) אחד בעיר לבטח לא יתאכזב.

    עשו כמנהג המקומיים ובואו לשחות בנחל - פארק הואה-סי, בפרברים הדרומיים של גווי-יאנג

    העיר נוסדה במאה ה-13 לספירה בתקופת שושלת יואן. מאז היגרו לאזור, שהיה עד אז מיושב רובו ככולו בבני מיעוטים אתניים, סינים רבים בני האן, ובתקופת שושלות מינג וצ'ינג נעשתה גוי-יאנג למרכז הכלכלי והתרבותי של האזור. כיום חיים בשטח המוניציפאלי של העיר כ-3.6 מיליון תושבים, מתוכם כ-2.8 מיליון בשטח העירוני והיתר בעיירות ובכפרים סביבה. הקבוצה האתנית הדומיננטית בעיר כיום הם סינים בני האן, אך לצידם בני 20 קבוצות מיעוטים נוספות החיים במחוז גויג'ואו, מה שהופך כל שיטוט ברחובותיה לססגוני במיוחד.

    גוי-יאנג שוכנת בגובה של קצת מעל 1,000 מטרים מעל פני הים, והיא נהנית מכמות משקעים רבה יחסית לאורך כל השנה. בשל כך ההרים שמקיפים את העיר והפארקים שלה מלאים צמחיה, מה שהקנה לעיר את כינוי החיבה שלה בסינית: "עיר היערות". מזג האוויר בגוי-יאנג נוח ברוב ימות השנה, ובמיוחד בקיץ, כאשר רוב שטחה של סין סובל מחום יוקד, כאן קריר ונעים יחסית.

    למרות היסטוריה בת מאות שנים, בגוי-יאנג אין אתרים היסטוריים מונומנטליים רבים. המבנה הבולט ביותר הוא מגדל ג'יאסיו (Jiaxiu Lou, בסינית: 甲秀楼) שבמרכז העיר. המבנה המרשים בן שלוש הקומות מתנשא לגובה של 20 מטרים מעל גדת הנהר החוצה את העיר. הוא נבנה לראשונה בשנת 1598 בתקופת שושלת מינג, והוקדש לכבוד המשכילים שעברו את הבחינות הקיסריות הגבוהות ביותר. כרטיס הכניסה לבניין עולה 4 יואן. קו 4 מגיע ישירות למקום.

    רחובות מרכז העיר רדומים יחסית במהלך היום ומומלץ מאוד להעביר כמה שעות באחד הפארקים המעולים בעיר או בסביבותיה. בקצה הצפון מערבי של גוי-יאנג נמצא פארק צְ'יֵינְלִינְג (Qianling, בסינית: 黔灵公园), פארק מיוער מוקף הרים ירוקים, שבו כמה אגמים, נחלים ומערות וכן שמורת קופי מקק. על אחת מפסגות ההרים שבתחומי הפארק ממוקם מקדש הונגפו, מקדש זן בודהיזם שנוסד בשנת 1667 ובו כמה היכלות ופסלים מרהיבים. גולת הכותרת של הפארק היא אגם מלאכותי שאליו מגיעים באמצעות מנהרה קצרה החפורה בהר ונמצאת כמה מאות מטרים אחרי הכניסה לפארק. באגם שנוצר אחרי הקמת סכר בשנת 1954 אפשר לשכור סירות, לנוח לחופיו או לעשות כמנהג המקומיים ולטבול בו לשחייה קצרה. הכניסה לפארק עולה 6 יואן (כולל ביקור במקדש). אם תרצו לחסוך את הטיפוס למקדש, רכבל יוביל אתכם לשם תמורת 16 יואן הלוך חזור. קווי אוטובוס מספר 1, 2, 10, 13, 16 ו-23 מגיעים עד הכניסה אל הפארק.

    אגם צ'יינלינג, בתוך תחומי הפארק

    בפרברים הדרומיים של גוי-יאנג נמצא פארק גדול אף יותר, פארק הואה-סי (Huaxi, בסינית: 花溪公园, מילולית: "יובל הפרחים"). הפארק המשתרע לאורך שתי גדות הנחל שופע אף הוא צמחייה ומספק אינספור הזדמנויות למנוחה או לשחייה במים הצלולים המפכפכים בנחל. בקצה העליון של היובל מאגר מים גדול שעל גדותיו שוכן הכפר גֵ'נשָאן (Zhenshan, בסינית: 镇山), כפר עתיק יפהפה של בני מיעוט הבויי. הכפר, שגגות הרעפים שלו בנויים כולם מאבני מרצפת לבנות-אפורות על גבעה תלולה, בולט על רקע נופי הקארסט המרהיבים והנהר החוצה אותם. מדובר באחת הפנינים הנסתרות של האזור, שמעטים יחסית מכירים, והכול במרחק קצר מאוד מהעיר. קו 203 מתחנת הרכבת מגיע לכניסה לפארק הואה-סי. אם ברצונכם להגיע לג'נשאן, אל תנסו ללכת ברגל כי מדובר בכמה קילומטרים טובים. מיניוואנים מהכניסה לפארק מגיעים אל הכפר. אפשר ומומלץ לשלב ביקור בהואה-סי גם עם קפיצה לעיירה העתיקה היפהפיה צ'ינְג-יֵן (Qingyan, בסינית: 青岩) שנוסדה במאה ה-14 וממוקמת קצת פחות מ-20 ק"מ דרומית לפארק. מיניוואנים לעיירה יוצאים גם הם מאזור הואה-סי.

    הכפר ג'נשאן. בקצה העליון של הואה-סי, "יובל הפרחים"

    אם אינכם מסתפקים בשני הפארקים האלה תוכלו לסטות לטיולי יום אל שני אגמים הממוקמים מחוץ לעיר. אגם הונגפנג (Hongfeng, 红枫湖, מילולית: "אגם האֶדֶר האדום") הממוקם 33 ק"מ מערבית לגוי-יאנג הוא אגם מלאכותי שנוצר בעקבות הקמת סכר בשנת 1958. האגם מוקף בצמחיה ירוקה, עצי אדר ובו למעלה מ-100 איים קטנים. לחופי האגם נבנו כמה דגמים של בניינים מייצגים של בני המיעוטים השונים במחוז גויג'ואו, וביניהם חיקוי של כפר דונג וכפר מיאו, שניים מהמיעוטים הגדולים שיושבים בדרום מזרח המחוז. 22 ק"מ מצפון מערב לעיר נמצא אגם באיהואה (Baihua, בסינית: 百花湖, מילולית: "אגם מאה הפרחים"), הממוקם גם הוא בנופי קארסט יפהפיים שמזכירים את נופי נהר לי אשר מחבר בין גווילין ליאנגשואו. לשני האגמים יוצאים אוטובוסים מגוי-יאנג. כרטיס הכניסה לאגם הונגפנג עולה 70 יואן (60 יואן מחוץ לעונת התיירות) ולאגם באיהואה 20 יואן.

    אגם באיהואה, שעות שקיעה אחרונות

    הקפידו לשוב לגוי-יאנג עם רדת החשכה, שכן אלו השעות שבהן העיר מתעוררת לחיים. תושבי גוי-יאנג ידועים כציפורי לילה ובכל ערב רחובות העיר הופכים לשוק אחד גדול. כמעט בכל פינה בגוי-יאנג תמצאו בשעות הערב מאות דוכני אוכל עם היצע רחב וצבעוני. במרכז העיר, באזור תחנת הרכבת שמדרום למרכז ובכל הפרברים פועלים שוקי לילה תוססים, אך שוק הלילה ההומה ביותר פועל לאורך רחוב שאאנסי (Shaanxi Lu, בסינית: 陕西路小吃夜市街), שמצפון למרכז העיר. בזמן שהאוטובוסים והמכוניות ממשיכים לנסוע ברחוב, בשני צדיו מתנהל שוק הומה ורועש – מנצנץ כולו בפנסי ניאון - שבו מכל הבא ליד. המטבח של גוי-יאנג, אשר לו נוכחות דומיננטית במקום, מושפע מאוד מהמטבח הסצ'ואני ומתאפיין בטעמים חריפים-מרדימים, אך הוא קיבל גם השפעות מקומיות, בעיקר מהמטבחים של בני המייעוטים השונים במחוז גויג'ואו.

    מראות משוק האוכל ברחוב שאאנסי: סירי חרס שבהם מבושל אורז שעליו מונחת מנה מוקפצת בווק

    בשוק הלילה של רחוב שאאנסי תמצאו ייצוג הולם לאוכל הסיני מכל רחבי המדינה, אך במסגרת המבחר הרב ראויים לתשומת לב מיוחדת שלושה מאכלים מקומיים:

    1. סְה וָואווה (Si Wawa, בסינית: 丝娃娃) הוא חטיף מקומי פופולרי מאוד, שמיתרגם מילולית בצורה מחרידה למדי: "תינוק ברצועות". למרות השם המבהיל, מומלץ מאוד לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו ולהתנסות בחגיגת הטעמים הזאת: מדובר בעשרות סוגי ירקות – רובם מוחמצים וחריפים וחתוכים לרצועות דקיקות – אשר מונחים על השולחן בצלוחיות. את הירקות השונים מגלגלים לתוך קרפים קטנטנים ודקיקים עשויים קמח או אורז, ואוכלים אותם אחרי שטובלים בחומץ, רוטב סויה ועוד חריף. השם האלמותי של המנה מגיע מהצורה של הקרפ המגולגל שכנראה הזכיר למישהו – באופן נשגב מבינתנו – תינוק קטנטן עטוף בחיתולים. התהליך פשוט מאוד: יושבים על שרפרף בשולחן, משלמים 5-6 יואן לכל 10 קרפים ומגלגלים כמה ירקות שרק תחפצו. לצד הירקות הרגילים תמצאו גם עשבי פרא שלא תמיד ערבים לחיך המערבי (וגם לא בהכרח לחיך הסיני, כפי שעידכנו את הח"מ כמה מקומיים), אבל שווה לנסות, ולו בשביל החוויה. סה וואווה הוא מתאבן מופלא לפני שתמשיכו למנות החמות בדוכנים הבאים. דוכנים מצויים בשפע גם בכניסה לפארק צ'יינלינג.

    סה וואוואה, חגיגית צבעים וטעמים לפני המנה העיקרית
    סה וואוואה, חגיגית צבעים וטעמים לפני המנה העיקרית

    2. לאוגוּאוֹ (Laoguo, בסינית: 烙锅, מילולית: "סיר צלייה") הוא הגרסא של גויג'ואו להואו-גואו הסצ'ואני. מדובר במעין ווק כבד עשוי ברזל שמונח הפוך(!) מעל גזייה. אחרי הזמנת המנות – בשר, דגים וירקות – יבשלו לכם אותן בישול חלקי, מוקפצות בווק או על האש. את יתר ההכנה תמשיכו בעצמכם על הסיר ההפוך. בשל הצורה של הווק הנוזלים והשומנים הניגרים מהמנות נוזלים לתוך תעלה בתחתית הסיר, והתוצאה היא לא פחות ממעדן.

    השלימו את הבישול בעצמכם, לאוגואו

    3. מרק דגים חמוץ (Suan Yu Tang, בסינית: 酸鱼汤) הוא מרק שמקורו אצל בני מיעוט המיאו היושבים במזרח המחוז, אך הוא כל כך פופולרי בגוי-יאנג שכבר הפך לשם נרדף כמעט למטבח המקומי של העיר. את המרק אפשר להזמין באחדים מהדוכנים בשוקי הלילה או במסעדות הרבות בעיר.

    מידע שימושי

    הגעה: נמל התעופה בגוי-יאנג ממוקם כ-10 ק"מ ממזרח לעיר. שירות טיסות סדיר פועל בין גוי-יאנג לכל הערים הגדולות בסין כמעט. תחנת הרכבת ממוקמת מדרום למרכז העיר. רכבות סדירות יוצאות לערים במחוזות הקרובים: יונאן, צ'ונגצ'ינג, סצ'ואן, גואנגסי והונאן, וגם ליעדים רחוקים בצפון סין (בכלל זאת בייג'ין) וערי החוף המזרחי. ליעדים הרחוקים הרכבות עדיין איטיות מאוד. ליעדים בתוך המחוז יוצאים אוטובסים סדירים מתחנות האוטובוס המרכזית (ליד תחנת הרכבת) והצפונית.

    לינה: סביב תחנת הרכבת כמה מלונות סבירים שבהם מושכרים חדרים זוגיים עם מקלחת בסביבות 150 יואן לילה. מלונות מכוכבים תמצאו במרכז העיר לצד בתי הארחה זולים במיוחד. במקומות הזולים ביותר לא נוטים לאכסן זרים, אך כושר שכנוע קל וסינית סבירה בוודאי יסייעו במידה מסוימת.