עמודי התווך של המערב מתפוררים

מאת: Xinhua News Agency , תרגום: שי כהן
  • מדינות העולם המפותחות ניצבות כיום אל מול בעיות רבות, כדוגמת התמודדות עם העול הכבד של מדיניות הרווחה, דאגה לאוכלוסייה המבוגרת ודעיכה מתמשכת בהתפתחות הכלכלית. הופעת בעיות אלו באותו הזמן בארה"ב, אירופה ויפן מחזקת את התחושה כי יש בהן מאפיינים של משבר עולמי.

    לאחר מלחמת העולם השנייה, נשענו רוב המדינות הדמוקרטיות על שלושה עמודי תווך עיקריים: הראשון, להיות מדינת רווחה ולכן לתמוך במובטלים, בקשישים, בנכים ובעניים. השני, מתן אמון בהתפתחות הכלכלית, אשר תוביל לשיפור באיכות החיים של האזרחים. השלישי והאחרון, לשרת את האינטרס הכלכלי המשותף של כל המדינות באמצעות מסחר בינ"ל.

    כיום, מתפוררים עמודי תווך אלה ומשבר ההון מוביל לבעיות רבות המופיעות בזו אחר זו. ניתן לראות כי מערכת הרווחה בארה"ב אינה עשירה ומקיפה כמו זו שבגרמניה, ביוון פרץ משבר חמור עקב פרסום תחזיות כוזבות בנוגע לגירעון המדינה, ובאירלנד התפוצצה בועת הנדל"ן וגררה מתן סיוע כספי בהיקפים גדולים מצד הבנקים. בכל מדינה ומדינה הופיעו בעיות שונות במקצת אך למרות ההבדלים קיים בבסיסן מכנה משותף.

    מדיניות הרווחה חשובה מאוד ועושה חסד עם אנשים רבים, אך מנגד יש מי שרואה בה גם עול. בשנת 1950 עמדו הוצאותיהן, מתוך התוצר המקומי הגולמי (GDP), של ממשלות צרפת, גרמניה וארה"ב על 28%, 30% ו-21% בהתאמה. על פי הנתונים שאסף ההיסטוריון הכלכלי אנגוס מדיסון, בחלוף כ-50 שנה עד לשנת 1999 הגיעו הוצאות ממשלות אלה, מתוך התוצר המקומי הגולמי, ל-52%, 48% ו-30% בהתאמה. הגידול בהוצאות נבע מהגדלת כיסויי הפנסיה, הביטוח הלאומי והטיפולים הרפואיים. על פי ההערכות, החל משנת 2008 ועד שנת 2050 האוכלוסייה שגילה 65 ומעלה בגרמניה, צרפת וארה"ב תגדל ב-40%, 77% ו-121% בהתאמה.

    לאור מצב זה, גם במדינות בהן טרם נראו סימני המשבר החלו לנקוט בצעדים בכדי להתמודד איתו. מדינות העולם ניצבות בפני מילכוד ועליהן לקבל החלטה קשה. מצד אחד, על מנת להגדיל את תשלומי הרווחה יש לגבות מסים גבוהים יותר או להגדיל את גירעון המדינה. מצד אחר, הגדלת הגירעון תפגע חמורות בכלכלת המדינה ואילו פגיעה בתנאי הרווחה תגרור התנגדות חריפה מצד האזרחים.

    מבחינה תיאורטית, התפתחות מהירה של הכלכלה תוכל לחלץ את המדינות מהמצב אליו נקלעו, עם זאת מדובר בתיאוריה ובפועל לא תפתר הבעיה בצורה זו. עמוד התווך השני עליו נשענות המדינות הוא, כאמור, אמון בהתפתחות הכלכלית. אולם אמון זה, אם קיים בכלל, שברירי מאוד. הכלכלנים ניסו כמעט כל דרך אפשרית לפתרון הבעיות אך ללא הועיל. הפדרל-ריזרב ובנקים מרכזיים נוספים מחזיקים את שערי הריבית ברמה נמוכה מאוד והתחזיות הן כי הגירעון ימשיך להיות גבוה ואין כל סימן לירידה.

    מדינות שלקחו על עצמן התחיייבויות כלכליות רבות אימצו כעת מדיניות צנע כלכלית אשר יכולה להצליח. באמצעות גידול ביצוא ניתן להקטין את הוצאות המדינה ולהוביל לגידול כלכלי. אולם ברוב המדינות המפותחות, מדיניות צנע המיושמת במשך זמן ארוך עשויה להפוך לעול כבד על הכלכלה העולמית.

    כלכלת המדינות המפותחות בימינו חלשה ואחת הסיבות לכך היא החשש המקנן בלב הצרכנים ובעלי העסקים בעקבות המשבר הכלכלי החמור, שארע בין השנים 2008 ל-2009. מדינות העולם מפחדות ולא מבינות את המצב החדש ולכן הן עושות כל שביכולתן כדי לשמור על עמודי התווך הישנים והמוכרים.