סישואנגבאנה: סין בנוסח טרופי

  • כתב וצילם: יואב וולנסקי תחקיר נוסף: סו-ג'יה

    סִישוַאנגבָּאנָּה (Xi shuang ban na, בסינית: 西双版纳, בשפת הדאי: Sip swang panna) היא הנפה האוטונומית של בני מיעוט הדאי, השוכנת בדרומו של מחוז יונאן. שמה הגיע מתאילנדית, ופירושו "שנים עשר אלף שדות האורז". כשמגיעים לבירתה ג'ינג-הונג, מרגישים מיד באווירה הייחודית שאופפת אותה בהשוואה למקומות אחרים בסין. השלטים ברחובות ובחנויות הסובבות מעוטרים כולם בכתב הדאי המסתלסל – זאת על פי חוק, ובשדרות הראשיות מזדקפים להם בעצלתיים עצי דקל שצובעים את הרחובות בקורטוב של ניחוח טרופי. כל אלו מרמזים על מיקומה הגיאוגרפי של הנפה, שנמצאת במרחק פסע או שניים ממדינות כמו לאוס, מיאנמר ותאילנד.

    האקלים בסישואנגבאנה מתאפיין בשתי עונות – עונה יבשה ועונה גשומה. הטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר, החודש הקר ביותר בשנה, היא 16 מעלות, ובחודש יולי החם 28 מעלות. אבל לא על מזג האוויר לבדו יצא למקום מוניטין של יעד טיולים נחשק. ג'ינג-הונג הנינוחה והשקטה היא אנטיתזה לערים הגדולות והכאוטיות של סין, והיא בסיס יציאה אידיאלי למסלולי טיול הרפתקניים בין כפרי הנפה ("טרקים", בעגת הטייל המצוי) – עוד על כך בהמשך. היערות והמרחבים הירוקים שמקיפים את העיר (ושכמעט פולשים לתוכה, כך נדמה) עטים על החושים כשיקוי משכר, והם עלולים לבלוע חסידי טבע מושבעים לשבועות ארוכים של שהיה במקום.

    הנפה האוטונומית של בני מיעוט הדאי, כמו גם העיר ג'ינג-הונג עצמה, היא ביתם של מיעוטים רבים נוספים, ביניהם האני, ליסו, יאו, בולאנג ומיעוטים נוספים. גולת הכותרת של האזור היא ללא ספק ביקור בכפרים הקטנים והמרתקים הפזורים בו. ככל שהכפר נידח יותר, כך הוא יותר מעניין. אלו שמעדיפים להישאר בקרבת חוף המבטחים האורבני יוכלו לבקר בכפרים שנמצאים בצדו המזרחי של הנהר, במרחק מסע קצר על אופניים.

    פוגים עם החבר'ה בכפר

    את העיר עצמה אפשר לתור בקלות ברגל; בין האתרי העיר ניתן למנות את הפארק הבוטני הטרופי (Redai huayuan, בסינית: 热带花园), האגם המלאכותי והמזרקה בצפון-מרכז העיר – "פארק אגם הטווס" (Kongque hu gongyuan, בסינית: 孔雀湖公园) ואת הטיילת החולשת על הנהר, בה ניתן ליהנות מטיול של בין ערביים או מארוחת ערב על המים. נהר המֶקוֹנג (נקרא בחלקו הסיני: Lancang jiang, בסינית: 澜沧江) צולח את דרכו בהוד ובהדר בצפון-מזרחה של העיר הקטנה. זהו הנהר ה-12 או ה-13 באורכו בעולם – הדעות חלוקות – וה-7 בגודלו באסיה. הוא משמש נתיב מסחר חשוב בין מחוז יונאן למדינות דרום-מזרח אסיה, וחובבי הפלגות אף יוכלו להגיע ללאוס (או ממנה) במעבורות המפליגות מן העיר.

    ג'ינג-הונג בלילה: שדירות של עצי דקל וניאון
    ג'ינג-הונג בלילה: שדירות של עצי דקל וניאון


    העיר מֶנג-הָאי מרוחקת כשעת נסיעה מג'ינג-הונג. אין סיבה מיוחדת להתמהמה בה יתר על המידה, אבל אם תרצו לצאת לטיולי יום בכפרי הסביבה שנמצאים מערבית לג'ינג-הונג, כנראה שתצטרכו לעבור בה. כ-15 ק"מ דרומית לה, נמצאת העיירה הקטנה מֶנג-הוּן (Meng hun, בסינית: 勐混), המוקפת במספר לא מבוטל של כפרים מעניינים. אם תגיעו למנג-הון מוקדם מספיק, ודאי תיתקלו בשוק היומי ברחוב הראשי (שהוא כמעט הרחוב היחידי). תושבי מנג-הון ניחנו כנראה בחוש אופנה מפותח, שכן כחצי מן העסקים ברחוב הקטן הזה היו מספרות, למרבה התמיהה. משם אפשר לעלות על מיניבוס שיוצא לכיוון הכפרים, לרדת באקראי באחד מהם ולתת לרגליכם להובילכם לאיבוד.

    מפס הייצור ועד למדף. אחד מן הכפרים הסמוכים למנג-הון המתמחה בייצור נייר אורז
    מפס הייצור ועד למדף. אחד מן הכפרים הסמוכים למנג-הון המתמחה בייצור נייר אורז

    מלבד תיור בכפרי הנפה, אפשר גם לצאת לטיולי יום באתרים שונים בקרבתה של העיר. הר ג'י-נוּאוֹ (Jinuo shan, בסינית: 基诺山, נקרא גם הר קֶנוֹ) נמצא כ-25 ק"מ מזרחית לג'ינג-הונג, ומשמש כביתו של מיעוט הנושא את אותו השם. העיסוק העיקרי של תושבי המקום הוא גידול תה פו'אר, ולמשימה זו הם יוצאים את בתי הבמבוק שלהם מדי שחרית כשהם עטויים כובעים משולשים, פן תכם שמש. אוטובוסים לכיוון הכפר יוצאים מן התחנה המרכזית של ג'ינג-הונג (מחיר 6-12 יואן, יציאה בכל שעה בערך כאשר מתמלאים המושבים. יש לציין בפני הנהג שברצונכם לרדת בקרבת ההר – היעזרו בפתק שהכינותם מראש. הכניסה לאתר בתשלום).

    שלטי חוצות עם כתב הדאי

    כ-70 ק"מ דרומית לעיר נמצאת פגודת הדרקון (Manfeilong fota, בסינית: 曼飞龙佛塔), בקרבת הכפר דָה-מֶנג-לוֹנג. המבנה נמתח לגובה של 13 מטרים ומתפאר בארכיטקטורה ייחודית מהמאה ה-6 לספירה, אשר זיכתה אותו בכינויים כמו "פגודת הבמבוק" ו"הפגודה הלבנה". בראש השנה של מיעוט הדאי נוהגים בני המיעוט להגיע למקום ולהתיז מים האחד על השני כאות של מזל טוב. ההגעה לפגודה באוטובוסים שיוצאים מן התחנה המרכזית של ג'ינג-הונג לכיוון דָה-מֶנג-לוֹנג.

    עלמות הכפר

    בחלק הבא, יתואר מסע רגלי בן ארבעה ימים בין כפרים שונים במערב הנפה.