סיפור הסינדרלה של טאו חואה בי

  • מאת: אופיר דור

    זהו כנראה אחד מסיפורי הסינדרלה המוצלחים ביותר.  טאו חואה בי (Tao Huabi) נולדה לפני שבעים שנה בכפר נידח במחוז גויג'ואו בדרום-מערב סין. היא מעולם לא הלכה לבית ספר או למדה לקרוא ולכתוב. טאו נישאה בגיל 20 בלבד, כאשר כמה שנים לאחר מכן בעלה נפטר והיא נותרה לגדל לבדה את שני הילדים הקטנים. 

    לטאו היה תמיד כישרון לבישול וכדי לפרנס את המשפחה היא החלה למכור אורז וטופו ליד בתי ספר. בהמשך היא פתחה דוכן קטן לנודלס ששירת את התלמידים. לאחר שנחנך כביש אוטוסטרדה בסמוך, החלו גם נהגי המשאיות העוברים בו לאכול בדוכן של טאו והפיצו את בשורת הטעם המשובח של הנודלס ובעיקר של רוטב הצ'ילי הפיקנטי שלה. ככל שגדל הביקוש, ניסו בעיירה בה חיה לשכנע את טאו לסגור את המסעדה ולפתוח במקום מפעל לייצור רוטב הצ'ילי. בהתחלה היא סירבה בטענה כי "אם אסגור את החנות, איפה יאכלו התלמידים?", ורק ב-1996 הסכימה למהלך. כך הגיע לעולם המותג lao gan ma (בסינית: 老干妈, מילולית: הסנדקית הזקנה) שתמונתה של טאו מופיעה על הצנצנת שלו. 

    המפעל העסיק בתחילה כ-40 עובדים בלבד. אגדה אחת היא כי כאשר העובדים התלוננו בתחילת הדרך על צריבה בעיניים מחיתוך פלפל הצ'ילי, טאו ייעצה להם "לדמיין שאלו תפוחים ואז העיניים לא יצרבו". מספרים גם כי טאו אהבה לישון במפעל כיוון שרעש המכונות העובדות הרדים אותה בקלות. לעובדים החוגגים יום הולדת היא התעקשה להגיש צלחת נודלס שהכינה בעצמה. 
    תוך שש שנים מהקמתו הגיע המפעל להכנסות של 1.3 מיליארד יואן (כ-780 מיליון שקל) וכיום lao gan ma הוא הרוטב החריף הנמכר ביותר בסין, ומשמש לתיבול מגוון רחב של מנות. הרוטב, הנמכר גם דרך אמזון, פופולארי מאוד גם בקרב סינים החיים מחוץ לסין. עבורם הוא מייצג את הטעם של הבית והמולדת הישנה. 
    טאו ומשפחתה הם מעשירי סין והונם מוערך בכמיליארד דולר, כאשר עד כה דחתה טאו את כל הבקשות למכור את החברה או אפילו להנפיק אותה בבורסה.