סין ציינה לראשונה אתמול (יום א') את "יום החלל" בשורה של הרצאות ואירועים בנושאי מדע וחקר היקום שנערכו באוניברסיטאות ומעבדות מחקר ברחבי המדינה. התאריך שנבחר ליום החלל (24 באפריל) אינו מקרי אלא מציין את היום שבו שיגרה סין בהצלחה את הלוויין הראשון שלה – Dongfanghong (מילולית: המזרח הוא אדום) – לחלל.

כחלק מהיום הודיעה סין על הצבת שורה של אתגרים שאפתניים בנוגע לחקר החלל לשנים הקרובות. יעד מרכזי אחד עליו הכריזה סין הוא שליחת חללית לא מאוישת לכוכב הלכת מאדים בשנת 2020. יעד נוסף הוא השלמת ההקמה של תחנת חלל סינית קבועה עד 2022.

סין קבעה יעדים בעבר לשיגור משימה למאדים ב-2011 ו-2015 אך לא הוציאה אותם לפועל. ב-2020 צפויים לחול תנאים טובים מבחינת המיקום היחסי של כדור הארץ ומארס. תנאים אלו חלים כל 26 חודשים למשך כמה שבועות ולחלון ההזדמנויות הזה תנסה לכוון סין.

00221910dbbd15ca520a06.jpg

בתמונה: הדמייה של כלי רכב לחקר מאדים שפיתח המכון למחקר החלל בשנחאי

על פי התוכנית, החללית שתשוגר למאדים תקיף את הכוכב, תנחת עליו ותפרוס רכב חלל – הכל במשימה אחת. החללית תשוגר על גבי טיל חדש שמפתחת האקדמיה לטכנולוגיית חלל בסין.

לדברי ג'אנג רונג צ'יאו, ראש המשימה המתוכננת לחקר מאדים, "רק על ידי השלמת משימה זו תוכל סין לומר שהיא יצאה לדרך בחקר החלל העמוק במובן המלא של המילה". "43 משימות לחקר המאדים שוגרו עד היום ברחבי העולם, כשהאחרונה שבהם שוגרה במרץ האחרון בשיתוף פעולה בין סוכנות החלל האירופית והרוסית ונמצאת עדיין בדרך למאדים", אמר ג'אנג. "אולם רק 22 משימות הוכתרו כהצלחה כך שהסיכויים הם 50%-50%".

האתגר הגדול ביותר הוא בכל הנוגע לתהליך הנחיתה על מאדים, כיוון שמזג האוויר בכוכב קשה לחיזוי וקשה לדמות את הסביבה שלו בכדור הארץ. סין כבר שיגרה ב-2011 מעבדת חלל ניסיונית לחלל בשם Tiangong-1 (בסינית: ארמון שמימי). המעבדה שוגרה בלתי מאוישת אך בהמשך אוישה על ידי אסטרונאוטים. אולם מעבדת חלל זמנית זו צפויה לסיים בקרוב את תפקידה. כעת סין מתכננת שיגור כאמור של תחנת חלל קבועה שתקרא Tianhe-1 (בסינית: גלקסיה).

עד היום שיגרה סין לחלל 226 משימות ו-10 אסטרונאוטים לחלל. בעבר כבר הודיעה סין כי היא מתכוונת להנחית חללית לא מאוישת על הצד הרחוק של הירח ב-2018.