מזרח סין

מאת: China Radio International, תרגום: סו ג'יה, תרצה ערב
  • במזרח סין, הנקרא בסינית הוּאָה-דוֹנְג (בסינית: Huadong ,华东), נכללים האזור המוניציפלי שנחאי (Shanghai בסינית: 上海), והמחוזות שָאנדוֹנְג (Shandong בסינית:山东), ג'יאנגסִי (Jiangxi בסינית: 江西), גֶ'ה-ג'יאנג (Zhejiang בסינית: 浙江), פוּגְ'יין (Fujian בסינית: 福建), ג'יאנגסוּ (Jiangsu בסינית:江苏) ואָנהוּי (Anhui בסינית: 安徽).

    אקלים וטופוגרפיה: מצפון לנהר הוּאָי האקלים ממוזג, ואילו מדרומו – סאב-טרופי. הקיץ מרובה בגשמים, ובחורף המחוזות הצפוניים – אנָהוּי, ג'יאנגסו ושָאנדונג – מושלגים.


    מחוז שָאנדונג (Shandong בסינית:山东)

    עיר בירה: גִ'ינָאן (Jinan בסינית: 济南)אוכלוסייה: 94.175 מיליון איש חיים במחוז שאנדונג, הממוקם שני מבחינת מספר תושבים. רוב המיעוטים הם בני ההווי.

    גיאוגרפיה וטופוגרפיה: מחוז שאנדונג מתפרש על פני 156 אלף קמ"ר. הוא מתחלק לשני חלקים: חצי אי ויבשת. מצפון לו שוכנת הביי, מדרום-מערב הנאן, ומדרום ג'יאנגסו.

    אקלים: מחוז שאנדונג מתאפיין באקלים ממוזג, רוב המשקעים יורד בקיץ, האביב והסתיו קצרים, לעומת החורף והקיץ הארוכים.

    כלכלה: התמ''ג של מחוז שאנדונג עמד בשנת 2009 על 33.8053 טריליון יואן.

    אטרקציות תיירותיות

    הר טאי: אחד מחמשת ההרים הקדושים לטאואיסטים, רצוף מקדשים ובעל נוף מרהיב.

    צ'וּ'פוּ: עיר הולדתו של קונפוציוס ובה המקדש הקונפוציאני הגדול בסין. העיר מקיימת בכל שנה טקס מרהיב לציון יום הולדתו של ההוגה.

    צִ'ינְגדָאוֹ: העיר צ'ינגדאו נמצאת על חוף הים בדרום המחוז, ומציעה שלל מבנים קולוניאלים וחופי ים.

    אוכל מקומי: למטבח של שאנדונג היסטוריה ארוכה. במרוצת השנים התפתחו בו שתי תתי-אסכולות עיקריות: האסכולה של חצי האי ג'יאודונג, והאסכולה של ג'ינָאן. האסכולה של חצי האי ג'יאודונג מתמחה בטיגון מהיר בטמפרטורה גבוהה, בטיגון בשמן עמוק, בבישול ארוך, בבישול ברטבים סמיכים לאחר טיגון ובאידוי. אסכולה של ג'ינאן מפורסמת בזכות המרקים שלה שאותם מלווים מנות מוקפצות, מטוגנות וצלויות.


    מחוז ג'יאנגסוּ (Jiangsu בסינית: 江苏)

    עיר בירה :נָאנג'ינג

    אוכלוסייה: במחוג ג'יאנגסו חיים 76.765 מיליון איש. רוב תושבי המחוז הם בני האן: כ-99.64% מהאוכלוסייה. לצידם חיים 260 אלף בני מיעוטים, בעיקר בני מיעוט ההְווי.

    גיאוגרפיה וטופוגרפיה: מחוז ג'יאנגסו נמצא בדלתא של נהר היאנגצה, והוא מישורי, נמוך, ופזורים בו נהרות ואגמים רבים. שטחו עומד על 102.6 אלף קמ"ר. אחוז הנהרות והמישורים במחוז הוא הגבוה במדינה. מצפון שוכן מחוז שאנדונג, ממערב אנהווי ומדרום שנחאי וג'ה-ג'יאנג.

    אקלים: הטמפרטורה השנתית הממוצעת בג'יאנגסו נעה בין 13-16 מעלות. חודשי החורף לא קרים במיוחד, ואילו הקיץ לח וחם מאוד.

    כלכלה: בשנת 2009 ברחבי המחוז התמ''ג עמד על 34.0612 טריליון יואן, צמיחה של 12.4% מ-2008.

    אטרקציות תיירותיות

    עיר הגנים סוג'ואו: העיר העתיקה סוג'ואו, מרושתת בתעלות ובסמטאות צרות, והיא ביתן של הגנים הקלאסים של סין.

    האגם המערבי הצנום: האגם הממוקם בפרבר צפוני של העיר יאנגג'ואו נחשב כאחיו הצנוע של האגם המערבי בהאנג-ג'ואו

    עיירות המים בדרום היאנגצה: מחוזות ג'יאנגסו וג'ה-ג'יאנג מפורסמים בעיירות המים שלהן, המרושתות בתעלות עתיקות ומסביבן נוף מרהיב. העיירות המפורסמות של ג'יאנגסו הן ג'ואו-ג'ואנג (Zhouzhuang בסינית: 周庄) טונגלי (Tongli בסינית: 同里) לו ג'ה ( Luzhi בסינית: 甪直)

    אמנות מקומית:

    הרקמה של סוג'ואו: עיירת ווּ שליד סוג'ואו התברכה באדמה עשירה ומזג אוויר נעים, המספקים תנאים מצויינים לגידול תולעי משי. בזכות כמויות המשי הגדולות המיוצרות במקום, כבר בתקופה העתיקה נודעה העיירה בזכות הריקמה הנהדרת שלה.

    אופרת קוּן: לאופרה, שנוצרה בסוף שושלת יואן- תחילת שושלת מינג, היסטוריה בת למעלה מ-600 שנים. זוהי אחת האופרות העתיקות בסין ואף בעולם כולו. מסיבה זו היא נהנית מהכינוי "אם כל האופרות".

    אוכל מקומי: המטבח של ג'יאנגסו הוא אחד מארבעת המטבחים העיקריים בסין. בג'יאנגסו גם תרבות תה ויין עשירה. בין המנות המפורסמות של המטבח המקומי הן כדורי בשר חזיר עם סרטן וקרעי טופו מיובש.


    מחוז אָנהווי (Anhui בסינית: 安徽)

    עיר בירה :הֶה-פֶיי (合肥,Hefei)

    אוכלוסייה: במחוז אנהוי חיים כ-67.408 מיליון איש.

    גיאוגרפיה וטופוגרפיה: המחוז מפורסם בהריו הגבוהים שבדרום, ובמיוחד בהר הצהוב הצהוב. גודל המחוז עומד על 139.6 אלף קמ"ר. ממזרחו המחוזות ג'יאנגסו וג'ה גיאנג, במערבו המחוזות הוביי והנאן, מדרום לו ג'יאנגסי, ומצפון - שאנדונג.

    אקלים: הטמפרטורה השנתית הממוצעת במחוז אנהוי נעה בין 14-17 מעלות.

    כלכלה: התמ''ג של מחוז אנהוי עמד בשנת 2009 על 10.0529 טריליון יואן.

    אטרקציות תיירותיות

    ההר הצהוב: ההר הצהוב הוא אחד אתרי הנוף המפורסמים בסין ואתר תיירות פופולארי. הפסגה הגבוהה ביותר של ההר היא פסגת הלוטוס, המתנשאת ל-1873 מטרים.

    הר ג'יוּ-הואה: הר ג'יוּ-הואה הוא אחד מארבעת ההרים הקדושים לבודהיזם.

    הכפרים סידי והוֹנְגְצוּן: סידי והונגצון הם שני הכפרים הייצוגיים ביותר מבין הכפרים העתיקים שבדרום אנהויי. הם התפרסמו בעולם בזכות הנוף הכפרי האוטופי, מבנה הכפרים המופתי, בתי המגורים הבנויים בסגנון האנין של אנהויי ובזכות ההיסטוריה והתרבות העשירה במקום.

    אמנות מקומית:

    אופרת אנהווי: אופרת אנהווי היא האופרה החשובה ביותר באזור, והיא פופולארית מאוד במחוז אנהויי ובנפת ווּ-יוּ'אָן שבצפון ג'יאנגסִי.

    אוכל מקומי: המטבח של אנהווי מתאפיין בשימוש באש חשופה. בין מנות הדגל של המחוז הן כדורי חזיר בבישול ארוך וקישואים עם שרימפס מיובשים.


    שנחאי (Shanghai בסינית:上海)

    אוכלוסייה: במחוז העירוני של שנחאי חיים היום 18.8846 מיליון איש .זהו האזור הסובל משיעור ההזדקנות הגבוה בסין.

    גיאוגרפיה וטופוגרפיה: מצפון לשנחאי זורם נהר היאנגצה, ממזרח ים סין המזרחי ובדרום מפרץ הואנג ג'ואו. במערב היא שכנה למחוז ג'יאנגסו ומחוז גֶ'ה-ג'יאנג. בשנחאי פועל הנמל הבינלאומי הגדול ביותר בסין.

    אקלים: הקיץ בשנחאי חם וגשום, והחורף יבש וקר. הטמפרטורה היומית הממוצעת נעה בין 25 ל-32 מעלות, כשיולי הוא בדרך-כלל החודש החם בשנה. בחודש ינואר, החודש הקר ביותר, הטמפרטורות נעות בין 1 ל-8 מעלות. בקיץ ובסתיו ישנן לעתים סופות טייפון.

    כלכלה: ענף הפיננסים, הנדל"ן והתחבורה חשובים מאוד בכלכלתה של שנחאי. לצד אלה, הנמל הבינלאומי הגדול ביותר בסין ממוקם בעיר. בשנת 2009 עמד התמ"ג של שנחאי על 1.49 טריליון יואן, עליה של 8.2% משנת 2008.

    אטרקציות תיירותיות

    טיילת הבאנד: הבאנד, שנמצא על גדת הנהר, הוא האזור שבו הוקמו הבניינים המערביים הראשונים בשנחאי, ומהם פעל לראשונה ענף הפיננסים בעיר.

    גן יוּ': הוא מרכז העיר העתיקה של שנחאי. בשנים האחרונות הפך המתחם כולו לאתר תיירות מפורסם, שכולל את גן יוּ', מקדש צֶ'נְג-הוּאָנְג והסמטאות העתיקות המתפתלות ביניהם.

    מוזיאון שנחאי: במוזיאון שנחאי, הגדול בסין, אצורים 120 אלף פריטים: כלי ברונזה, פורצלן, קליגרפיה וציורים הם העיקריים שבהם.

    אוכל מקומי: המטבח הוא שילוב משובח של התכונות המובחרות ביותר של אסכולות הבישול הסיניות האחרות. בשל קרבתה לג'יאנגסו, אסכולת הבישול של האחרונה היא המשפיעה ביותר על המאכלים המקומיים. עם זאת, היותה של שנחאי עיר צעירה יחסית שאליה היגרו המוני סינים מכל רחבי המדינה הפכה את המטבח המקומי לאקלקטי במיוחד.


    מחוז גֶ'ה-ג'יאנג (Zhejiang, בסינית: 浙江)

    עיר בירה: הָאנג-ג'ואו (Hangzhou בסינית: 杭州)

    אוכלוסייה: נכון לסוף שנת 2008 ,במחוז גֶ'ה-ג'יאנג חיים 51.8 מיליון איש. במחוז חיים 53 מיעוטים, שהעיקריים בהם הם השֶה, הג'ואָנג ההוּי והמיאו.

    גיאוגרפיה וטופוגרפיה: המחוז מתפרש על פני 101,800 קמ"ר, 70.4% מהשטח הוא הררי.

    אקלים: במחוז ארבע עונות מובחנות, הרבה שמש ומשקעים רבים. בקיץ לח מאוד. הטמפרטורה השנתית הממוצעת במחוז עומדת על כ15-18 מעלות.

    כלכלה: בשנת 2009 עמד התמ''ג של מחוז ג'ה גיאנג על 2.2832 טריליון יואן, צמיחה של 8.9% משנה קודם לכן. התעשיות במחוז כבדות וקלות.

    אטרקציות תיירותיות

    הר פוּטואו: אחד מארבעת ההרים הקדושים לבודהיזם בסין והנמוך ביותר מכולם, ממוקם על אי קטנטן בחוף המזרחי של המחוז.

    שָאוֹסִינְג: עיר הולדתו של הסופר הנודע לוּ סו'ן היא עיירת מים ציורית ושלווה. עיירות המים מאפיינות גם את מחוז ג'ה-ג'יאנג

    הָאנְג-ג'ואו: עיר הבירה של המחוז מפורסמת באתריה הרבים, באגם המערבי שלה ובתה המשובח הגדל בסביבתה.

    אמנות מקומית:

    המשי של הָאנְג-ג'ואו: המשי של האנג-ג'ואו מפורסם בעולם כולו, ולו היסטוריה ארוכה. למשי יותר מ-200 סוגים.

    אוכל מקומי: המטבח של גֶ'ה-ג'יאנג הוא אחד משמונה אסכולות הבישול הגדולות של סין. "דג מנדריני מומלח" ו-"יונה בבישול ארוך בסגנון ההר הצהוב" הן בין מאות המנות של המטבח של ג'ה-ג'יאנג. תה לונג-ג'ינג, הגדל בכפר ליד האנג-ג'ואו, הוא סוג התה המפורסם בסין.


    מחוז פוּג'יֶין (Fujian בסינית: 福建)

    עיר בירה: פוּג'ואו (Fuzhou בסינית: 福州)

    אוכלוסייה: במחוז פוג'יין חיים היום 36.04 מיליון איש. לצד בני ההאן חיים בו 54 מיעוטים.

    גיאוגרפיה וטופוגרפיה: שטח המחוז מתפרש על 124 אלף קמ"ר. 80% ממנו הוא שטח הררי. במחוז פוג'יין מפרצים טבעיים רבים; המפורסמים שבהם הם מפרץ סיה-מן, ומפרץ פוג'ואו.

    אקלים: האקלים במחוז פוג'יין חמים, וברוב האזורים בחורף כמעט שלא קר. הטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 17-21 מעלות. המחוז מרובה במשקעים, והוא בין המחוזות הגשומים במדינה.

    כלכלה: התמ''ג של מחוז פוג'יין עמד בשנת 2008 על 10.863 טריליון יואן, צמיחה של 13% מהשנה שלפניה.

    אטרקציות תיירותיות

    הר ווּ-יִי: הנמצא בצפון מערב המחוז, מפורסם במצוקים האדומים והנהר הזורם ביניהם.

    בנייני האדמה: לבניינים העצומים בגודלם, שהכילו בעבר קהילה שלמה, מאפיינים ארכיטקטונים יחודיים.

    סיה-מן: העיר השוכנת על חוף הים היא אחת הערים הסיניות המזמינות ביותר, במיוחד בזכות האי גולאנג ובנייניו הקולוניאלים.

    אמנות מקומית

    חריטת שוֹאוּשָאן: היא אחת מארבע האבנים היקרות של סין. ממצאים מגלים שהחריטה באבן הייתה נפוצה כבר בשושלות הדרומיות. המסחר באבן השאושאן תרם רבות ליחסים בין סין גופא וטייוואן.

    אוכל מקומי: המטבח של פוג'יין הוא אחד משמונת אסכולות הבישול הגדולות של סין. הוא מפורסם בזכות מרקיו והטעם החמוץ-מתוק שלו. מסורת נוספת היא מעדני שה-סיין שימרה תרבות האוכל המסורתית של בני הָאן. זהו שילוב בין המטבח הפוג'ייני לבין המטבח של בני ההאקה הגרים באזור. מסעדות שה-סיין פזורות בכל סין, אך נפוצות בעיקר בדרומה.


    מחוז ג'יאנגסי (Jiangxi בסינית: 江西)

    עיר בירה: נָאנצֶ'אנג (Nanchang בסינית:南昌)

    אוכלוסייה: במחוז ג'יאנגסי חיים 44.001 מיליון איש. מעל 99% מהם בני האן. הלאומים המעטים החיים במחוז הם בני ההווי והשֶה.

    גיאוגרפיה וטופוגרפיה: מחוז ג'יאנגסי ממוקם בדרום מזרח סין ובגדה הדרומית של יאנגצה. מצפון שכנות לה ג'יאנגסי, ג'ה-ג'יאנג והוביי, ממערב הונאן, מדרום גואנג-דונג וממזרח פוג'יין. המחוז מתפרש על פני 166.9 אלף קמ"ר.

    אקלים: הטמפרטורה השנתית הממוצעת במחוז ג'יאנגסי עומדת על כ-18 מעלות. הסתיו הוא עונה נעימה ומעוטת הגשמים, האביב קר וחם לחילופין. בדרך כלל באפריל נכנס המחוז לתקופת הגשמים. רוב המשקעים יורד במאי ויוני.

    כלכלה: התמ''ג של מחוז ג'יאנגסי עמד בשנת 2008 על 5.4693 טריליון יואן, צמיחה של 13.0% מ-2007.

    אטרקציות תיירותיות

    הר לוּ: ההר נמצא בצפון המחוז, בגדה הדרומית של ערוציו התיכוניים של נהג היאנגצה.הר לו מושך תיירים מרחבי העולם בזכות מזג האוויר השורר בו בקיץ.

    הר סאנצ'ינג: השוכן בפינה נידחת בצפון מזרח ג'יאנגסי, מצטיין בנופים עוצרי נשימה ובמיעוט התיירים שבו.

    אזור וו-י'ואן: עשרות כפרים מסורתיים האוצרים בחובם תרבות עשירה, בנוף מרהיב. בחודש מארס נצבע האזור בצהוב בזכות פרחי הלפתית הפורחים בכל עבר.

    אמנות מקומית

    כלי הפורצלן הכחולים-לבנים של ג'ינג דֶה גֶ'ן: בעיר ג'ינג-דה-ג'ן החלו לייצר פורצלן בשושלת יואן, והיא הגיעה לשיאה בתקופת שושלות מינג וצ'ינג.

    אוכל מקומי: טעמן של מנות המטבח המקומי כבד מאוד, והן מלוחות ומעט חריפות. ובתוך הטעם המלוח נוסף קצת חריף. בין המנות המפורסמות של המטבח הוא המרק שמתבשל בקדירה עצומה, יותר מ-3 מטרים גובהה, או בשר מעושן המוקפץ עם צמחי בר. התה הגדל בהר לו נחשב גם הוא למשובח ביותר.