מהו הגאו-קאו, המבחן האימתני הנחשב למלחיץ ביותר בעולם?

  • מאת: אופיר דור

    רבים יטענו כי מדובר במבחן המלחיץ ביותר בעולם, המבחן שאליו צעירים סינים מתכוננים לאורך כל שנותיהם בית הספר. הגאו-קאו (Gaokao, בסינית: 高考, מילולית: "מבחן גבוה"), מבחן הכניסה לאוניברסיטאות בסין, מכריע מידי שנה את גורלם של מעל 9 מיליון תלמידי תיכון סינים.

    התלמידים שיצליחו בו (בסינית המצטינים נקראים ג'ואנג יואן, zhuangyuan, 状元) יתקבלו לאוניברסיטאות העילית במדינה, מה שיבטיח להם עבודה רווחית בעתיד. אלו שייכשלו יאלצו לבחור בין חזרה על השנה האחרונה בתיכון, בסופה ייגשו שוב למבחן, (סטודנטים אלו זוכים לכינוי המעליב: פו דו שנג, fudusheng, 复读生) לבין ויתור על חלום הלימודים באוניברסיטה ועל המשכורת והמעמד שבאים איתם.

    במיוחד עבור סינים שמגיעים ממשפחות עניות או מאזורים כפריים, המבחן נחשב להזדמנות חד-פעמית לעלות במעמד החברתי והכלכלי.

    המועד השנתי של מבחן הגאו קאו בתחילת יוני הפך לסוג של אירוע לאומי חשוב לא פחות חשוב מראש השנה הסיני. בימי הבחינה נעשה מאמץ להעלים את כל ההפרעות והסחות הדעת האפשריות ולהפוך את חייהם של הנבחנים לקלים ככל האפשר. כך למשל תופסק העבודה באתרי בנייה באזור המבחן, כדי לא להפריע חס וחלילה לבחינות.

    על החשיבות שמיוחסת למבחן הגאו קאו אפשר ללמוד מהדיווחים השנתיים בתקשורת הסינית על אותם תלמידים שהגיעו להיבחן על אף הקשיים. סיפור אחד הוא על נערה ממחוז יונאן שאימה נפצעה בתאונת דרכים כשעה לפני הבחינה. בעידוד המשטרה המקומית, הנערה ניגשה בכל זאת לגאו-קאו וביקרה את אמה בבית החולים רק למחרת.

    לומדים לגאו-קאו. למבחן הזה מתכוננים כל שנות בית הספר 

    ריכזנו 10 עובדות מעניינות על המבחן שמדיר שינה, הרבה שינה, מעיניהם של ילדי סין:

    1. 9 שעות של בחינה:

    בחינת הגאו-קאו נמשכת בדרך כלל 9 שעות, המפוזרות על פני יומיים או שלושה ימים רצופים, תלוי במחוז בו נבחן התלמיד. שלושת נושאי החובה בבחינה הם סינית, מתמטיקה ושפה זרה, בדרך כלל אנגלית. בפרק הסינית בבחינה האחרונה בבייג'ין נדרשו התלמידים לכתוב חיבור של 700 מילה שנושאו "אם היתה לי הזדמנות לבלות יום בחברת הגיבור שלי מההיסטוריה הסינית". בסעיף אחר התבקשו התלמידים לספר על צמח, בעל חיים או מכשיר שמעניין אותם.

    מעבר לנושאי החובה, בחלק מהמחוזות צריך התלמיד לבחור בין שני תחומי בחירה: מדעי החברה והרוח או מדעי הטבע והנדסה. במחוזות אחרים התלמיד בוחר ב-1-3 נושאים מתוך שישה נושאי בחירה אפשריים שכוללים פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, היסטוריה, גיאוגרפיה וחינוך פוליטי. הציון המקסימלי שניתן לקבל בגאו-קאו במרבית המחוזות הוא 750.

    2. המבחן קובע את כל הקריירה המקצועית

    כבר בגיל 15-16 התלמידים הסינים צריכים לבחור האם הם רוצים להתמחות בתחום מדעי הטבע או מדעי החברה והרוח. בחירה זו תקבע על אילו נושאי בחירה הם יבחנו בגיל 18 במבחן הגאו-קאו, ולמעשה תקבע גם את המקצוע אליו יוכלו להתקבל באוניברסיטה ואחר כך את מסלול הקריירה שלהם. האפשרות המוגבלת של התלמידים לשנות את הבחירה שעשו בתחילת הדרך היא אחת הביקורות הנשמעות כלפי מערכת החינוך הסינית.

    3. שינון, שינון ועוד שינון:

    בשנה האחרונה שלהם בתיכון עסוקים התלמידים הסינים רוב הזמן בהכנות למבחן שכוללות בעיקר שינון אינסופי של מידע וביצוע מבחני תרגול כדי לשכלל את יכולת הכתיבה. ב-2012 התפרסמו בתקשורת הסינית תמונות המציגות כיתה מלאה תלמידים במרתון למידה למבחן הגאו-קאו, כאשר הם מחוברים לאינפוזיה המזרימה לגופם חומצות אמינו, שאמורות לשפר את האנרגיה ולעזור להם להתכונן טוב יותר למבחן. בנוסף ללחץ הנפשי הנגרם ממנו, מבקרי מבחן הגאו-קאו טוענים גם כי הוא מוביל להיעדר יצירתיות ומחשבה ביקורתית אצל הצעירים הסינים, שעסוקים בעיקר בלמידה בעל פה של החומר.

    התמונה שהחרידה את סין. לומדים למבחן מחוברים לאינפוזיה 

    4. סינים שמעדיפים את ה-SAP על הגאו-קאו

    הגאו-קאו נחשבת לבחינה כל כך תחרותית כיוון שמספר המקומות באוניברסיטאות בסין ביחס לאוכלוסיה נמוך יותר מאשר במדינות המערב. משפט נפוץ אותו שומעים התלמידים בהקשר למבחן הוא "תשיג נקודה אחת ותגבור על אלף אחרים". וזוהי אינה קלישאה כיוון שבאותו מחוז ואפילו באותה העיר, מאות ואלפי סטודנטים מגיעים לאותו ציון, כך שבמקרה הזה באמת כל נקודה חשובה.

    כל כך תחרותים המבחנים עד שיותר ויותר תלמידים סינים מעדיפים לעקוף אותם, להיבחן במקום במבחן ה-SAT ולנסות להתקבל ישירות ללימודים בארצות הברית. מאז שנת 2000 זינק מספר הסטודנטים הסינים לתואר ראשון הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב במאות אחוזים ובשנה שעברה (2014-1015) עמד מספרם על 124 אלף. למעשה כמעט כל סטודנט זר שלישי בארה"ב הוא היום סיני.

    5. יתרון לתושבי בייג'ין:

    ביקורת נוספת המופנת כלפי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות בסין נוגעת ליתרון לו זוכים תלמידים ממחוזות מסוימים על פני מחוזות אחרים. מידי שנה קובעות האוניברסיטאות מכסה מסוימת לקבלת סטודנטים חדשים מכל מחוז בסין.

    האוניברסיטאות הנחשבות ביותר בסין, אוניברסיטת פקינג ואוניברסיטת צ'ינגחואה שממוקמות שתיהן בבבייג'ין, נוהגות לקבל יותר תלמידים המתגוררים בעיר בהשוואה לסטודנטים ממחוזות אחרים. לכן לתלמיד שמתגורר בבייג'ין יהיה קל יותר להתקבל ללימודים גבוהים מאשר לתלמיד ממחוז חביי הסמוך, שקיבל אותו ציון בדיוק בבחינת הגאו קאו, רק משום שבבייג'ין יש יותר אוניברסיטאות שנותנות עדיפות לתושבי העיר.

    כתוצאה מכך קיימת בסין תעשיה של "הגירת גאו-קאו" במסגרתה למשל הורים בעלי אמצעים רוכשים נכסים בבייג'ין כדי שילדיהם יוכלו להיבחן ולהירשם משם ללימודים.

    בעבר נפסלו 1,465 תלמידים, כולל ילדיהם של בכירי המפלגה הקומוניסטית, לאחר שהתגלה כי הם "מהגרי גאו-קאו לא חוקיים". הוריהם של התלמידים הצליחו באופן לא חוקי לשלוח אותם להיבחן במחוז מונגוליה הפנימית בצפון סין, שם קל יותר לקבל דירוג גבוה בבחינה. במקרה אחר נתפסו 31 הורים לתלמידים בעיר צ'ונגצ'ינג לאחר ששיחדו פקיד כדי שישנה את הזהות האתנית הרשומה לילדיהם, מכיוון שמיעוטים שאינם מבני האן זוכים ל-30 נקודות בונוס בבחינה.

    6. המבחן עדיין נתפס כהוגן יחסית:

    המשטרה הסינית גם עצרה בעבר סינדיקט שפעל במחוזות חביי וג'יאנגסִי וגייס מומחים שיתחזו לתלמידים ויבחנו במקומם במבחן. עם זאת, למרות הביקורות מבחני הגאו-קאו עדיין נתפסים בסין כהוגנים וככאלה שנותנים הזדמנות שווה לכולם כולל לאלו שמגיעים מרקע חלש. בכיתות רבות בבתי הספר התיכונים בסין אפשר למצוא פלקט ועליו השאלה: "ללא גאו-קאו, איך תצליח לגבור על ילדי העשירים?"

    7. אמצעים נגד העתקות: GPS ומטוס ללא טייס

    כדי למנוע העתקות ורמאויות במבחן, הרשויות מפעילות מידי שנה אמצעים מתוחכמים יותר. באולמות הבחינה מותקנות מצלמות במעגל סגור וגלאי מתכות מוצבים בכניסה לבית הספר כדי להבטיח שהסטודנטים לא יכניסו סמארטפונים לבחינה. למשלוח של הבחינות לבתי הספר מוצמד מכשיר GPS שמוודא כי הן אינן מועברות לאף גורם בדרך. בבחינה ביוני האחרון הופעל במחוז היינאן מטוס זעיר ללא טייס שריחף מעל שני מרכזי בחינות וחיפש תשדורות רדיו המעידות על שימוש של התלמידים באמצעים טכנולוגיים. בפועל לא זוהתה פעילות חריגה.

    מזל"ט נגד העתקות במבחן 

    8. המחוזות מנהיגים גרסאות שונות

    הגאו-קאו נכנס לשימוש לראשונה ב-1952 במסגרת הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה שהנהיגה המפלגה הקומוניסטית לאחר עלייתה לשלטון בסין. עם זאת, בתקופת מהפכת התרבות, החל מ-1966, הבחינות בוטלו והקבלה לאוניברסיטאות התבססה על שיקולים פוליטיים. הבחינות חודשו ב-1977 אז ניתנה הזדמנות להיבחן לכל מי שלא הצליח להתקבל ללימודים לאורך שנות המהפכה.

    במהלך השנים נערכו לא מעט רפורמות בבחינת הגאו-קאו. המשמעותית שבהם היתה ב-1985, אז איפשר משרד החינוך הסיני למחוזות השונים להנהיג גרסאות שונות של הבחינה כפי שאכן קרה בפועל. הבחינה נערכה בעבר בחודש יולי אך בשל החום הרב בדרום סין בתקופה זו והסיכוי לשטפונות בתקופה הגשומה הוזזה ליוני.

    9. האנגלית יוצאת מהמבחן

    החל מ-2020 צפוי חלק האנגלית לצאת באופן רשמי מהגאו-קאו ולעבור למבחן ארצי נפרד, אליו יוכלו התלמידים לגשת פעמיים בשנה. מטרת הרפורמה שיזם משרד החינוך הסיני היא להקל מהלחץ העצום של התלמידים הנבחנים בגאו-קאו. המהלך זוכה לתמיכה ציבורית גדולה בסין אך באותה המידה מדאיג מומחים בתחום החינוך שטוענים כי המהלך יסמן לתלמידים שלימודי האנגלית פחות חשובים.

    10. מסורת של מעל 1,000 שנה

    לסינים מסורת של מעל 1,000 שנה בכל הנוגע להסתמכות על מבחני מיון, כאשר הגאו-קאו הוא למעשה הגרסה המודרנית של מערכת המבחנים הקיסרית (בסינית: קה-ג'ו, keju, 科举) ששימשה לבחירת פקידים מתקופת שושלת סווי (581-618) ועד 1905. הבחינה נועדה להבטיח כי הקבלה למערך הפקידות תתבסס על מצוינות ולא על קשרים וייחוס משפחתי.

    המועמדים לתפקידי פקידים קיסריים נבחנו על הידע שלהם בפילוסופיה של קונפוציוס, יכולת הכתיבה שלהם ועל הידע בחמישה תחומים נוספים מתוך רשימה שכוללת אסטרטגיה צבאית, חוק ומשפט, כלכלה ומיסוי, חקלאות וגיאוגרפיה. כמו בגאו קאו, גם בבחינות הקיסריות התחרות היתה עזה ורק 5% מהנבחנים עברו. החוקרים מצאו כי גם בבחינות הקיסריות תופעת ההעתקות היתה קיימת כאשר הנבחנים הסתירו בבגדיהם למשל חלקים מכתבי קונפוציוס.

    בגד ועליו כתבי קונפוציוס. שימש להעתקה בבחינות הקיסריות