מהגרי העבודה מכים שורשים

מאת: Beijing daily, תרגום: תרצה ערב
  • "דו"ח הצרכנות של מחוז גוּאַנְגדוֹנְג" חושף, כי בניגוד לדור מהגרי העבודה הקודם ששולח 80%-90% ממשכורתו הביתה, הדור החדש משתמש ב-65%-70% ממשכורותו לצרכיו האישיים. בהשוואה לדור הקודם, שמקמץ בבגדים ובאוכל וחוסך אגורה לאגורה כדי לשלוח את הכסף שהרוויח בזעת אפיו לטובת צרכי המחייה של קרוביו שבכפר, הדור החדש משקיע בנכסים, כמו דירות למגורים. הוא מוכן להוציא כספים כמו "העירוניים", ומאמץ לעצמו דרך חיים עירונית. ומכאן, חסכונות מהגרי העבודה מוזרמים אל שוק הצריכה העירוני (יומון גוּאַנְג ג'וֹאוּ, 7.10).

    צריכת הדור החדש של מהגרי העבודה מסתכמת בחמש מילים: "בשביל עצמי, בשביל 'השורשים שלי'". הם דואגים אמנם לקרובים שנשארו בכפר, אך מרגישים שרק לאחר שישפרו את תנאי המחיה שלהם בעיר הם יוכלו לתמוך בצורה טובה יותר במשפחתם. הם מתגעגעים אמנם הביתה, אך חושבים שאם לא יהפכו לחלק מן העיר המודרנית, עתידם ועתיד משפחתם עלול להישאר בתחתית הפרימידה. עלינו להודות בכך, שמהפכה שקטה זו משקפת התקדמות חברתית, שיכולה לסמל שינוי עצום במבנה החברה הסינית המסורתית.

    עם הפיתוח הכלכלי בסין, המהגרים הכפריים הופכים למחסום העומד בפני התפתחות החברה מבחינות רבות, ובינהן מבנה המשפחה המסורתית, החסכונות והצריכה. הכפריים מרגישים כמו "עוף מוזר" בעיר: הרגשת חוסר נוחות. מסיבה זו, בכל חופשת ראש שנה זורמים מהגרי העבודה חזרה אל הכפרים, וגורמים הפסדים עצומים אשר מסחררים את כלכלת הערים ומגבילים את התפתחות שוק הצריכה המקומי.

    מהגרי עבודה חוזרים הביתה בחופשת ראש השנה הסיני. בשלט האדום: אזור מכירת כרטיסים למהגרי עבודה


    מהגרי העבודה מתחילים לשנות את דרך חייהם הישנה, ומוכנים להשקיע בעצמם ולהכות שורשים בעיר. החלטה זו לא משנה את גורלם בלבד, אלא גם את ביתם הקבוע ואת אזורי הספר שאינם חקלאים. המהגרים מוכנים לקחת משכנתא ולהשקיע את חסכונותיהם בקניית דירה בעיר. הם ממנים לילדיהם חינוך בעיר, והוצאותיהם הבסיסיות דומות להוצאות העירונים. לשינוי זה, שאינו משפיע על משפחות הכפריים בלבד אלא נוגע גם למבנה החברתי ולמדינה כולה, משמעות היסטורית עמוקה.

    יש לזכור כי אלה רק נצניו של השינוי שמתרחש ללא יד מכוונת. הדו"ח מצביע גם על העובדה, כי 31% ממהגרי העבודה הכפריים בערים עדיין גרים במעונות משותפים, ואילו מספר הגרים בדירות "הגונות" עומד רק על 11%. המציאות "חסרת השורשים" הזו שוברת את חלומם של רבים מהכפריים המהגרים אל העיר.

    הסקר שנערך בגואנג-ג'ואו משקף את מצבם של מהגרי העבודה הכפריים בסין; הצורך בזכויות העולה מן הסקר מבטא את הצורך בזכויות של המהגרים בכל רחבי סין. לכן, למען תכנית הקידום של המדינה כולה, על החברה לעזור למהגרים להכות שורשים בעיר וכך להאיץ את השינוי ההיסטורי ולהמנע ממחיר גבוה שהוא יכול לגבות. לדוגמה, עלינו להכניס את ילדי "תושבי העיר החדשים" לבתי ספר, להעניק להם ביטוח רפואי ושירותי סעד, לעזור בתשלום שכירות דירה ועוד.

    אין פירוש השינוי הרחבת העיר על חשבון הכפר. כוח העבודה המגיע מהכפרים אל הערים הוא עודף וצרכיו משתנים – המגמה של הכאת שורשים בעיר עתידה לגבור. גואנג-דונג הוא מחוז שקולט מהגרי עבודה רבים, ומכאן יותר ויותר ערים יתקלו במצב החדש. על העיריות להתכונן לכך מבעוד מועד ולא רק להבטיח את זכויות המהגרים, אלא גם להכיר בעובדה שהם ירצו להשאר לחיות בערים.