"כשנכנסתי לשוק כאן, קיבלתי פיק ברכיים וישר הבנתי את הפוטנציאל העסקי"

  • מאת: אופיר דור

    העיר יי-וו (yiwu, בסינית: 义乌) במחוז ג'ה-ג'יאנג במזרח סין, כ-300 ק"מ דרומית לשנחאי, ידועה בעיקר בזכות השוק הענק שלה, שנחשב לשוק הגדול ביותר בעולם לרכישות סיטונאיות בכמות קטנה. כבר שמונה שנים שיגאל חביב (או בשם הסיני שלו: יי גה חה וי פו, 伊格哈维夫), יליד חולון, בן 56, גרוש עם 5 ילדים, הוא אחד מתוך 1.2 מיליון בני אדם שקוראים ליי-וו בית.

    פרק שלישי במסע בעקבות הישראלים החיים מחוץ לערים הבינלאומיות הגדולות של סין, ב"פריפריה של סין".

    איך הגעת לשם בכלל?

    "ב-2008, חבר שעוסק במסחר ושיווק של חפצי נוי ומתנות ביקש ממני להתלוות אליו לנסיעה לסין כדי לקנות סחורה. אני אמן ומעצב במקצוע אז רצה שאני אעזור לו לבחור את הדברים הכי יפים. זאת היתה הפעם הראשונה שלי אי פעם בסין. ביקרנו בגואנג ג'ואו ואחר כך הגענו לעיר יי-וו. אני זוכר שאיך שנכנסתי לשוק העולמי כאן קיבלתי פיק ברכיים וישר ראיתי איתי הפוטנציאל העסקי המטורף. חזרתי לארץ, מכרתי תוך 60 יום את המפעל שהיה לי לעיצוב וייצור שעוני קיר וחזרתי ליי-וו כדי להקים מפעל מקביל. אפילו הבאתי איתי את אחת העובדות מהארץ כדי שתכשיר את העובדים הסינים ששכרתי. אני מעצב את השעונים, בונה אבטיפוס ואחר כך העובדים שלי מייצרים אותו. היום יש לי גם חברה שמלווה ישראלים שבאים לקנות בשוק כאן, אלו יכולים להיות סוחרים או סתם אנשים פרטיים שבאים לקנות תכולת בית ואני שולח להם קונטיינר לארץ. מדובר בשוק ענק שמתפרס על כמה רחובות ואפשר לקנות בו כל דבר מסיכות ביטחון ועד ארונות מטבח. בערים אחרות בסין לא יסתכלו עליך אם אתה לא בא לקנות כמות מסחרית גדולה, אבל פה תקבל אותו מחיר אם אתה קונה ברז אחד או 100 ברזים. גם אחרי הובלה ומכס, לדעתי אפשר לרהט וילה קומפלט בחצי מהמחיר בארץ"

    מה אתה הכי אוהב בלגור ביי-וו?

    "את המסחר. האנשים שעובדים בשוק הסיטונאי הם לא בוגרי הפקולטות לכלכלה ולעסקים, חלק מהם לא יודעים אפילו לכתוב וכשהם באים לבנק במקום לחתום את השם הם שמים טביעת אצבע. הם עושים מסחר של רחוב אבל מאוד מיומנים בזה, בקושי רושמים משהו כשסוגרים עסקה, ואת כל החישובים עושים מהר בראש. זה מסחר אמיתי. כשבאים מהארץ סוחרים אז אפשר לסגור כאן עסקאות מאוד מהר. עם אנשים פרטיים זה יותר מסובך כי צריך לשבת על תוכניות ושרטוטים ולראות מה הם צריכים בדיוק. יש כאלו שמגיעים לכאן עם הארכיטקט שלהם מהארץ ויש כאלו שאני מייעץ להם כי הייתי קבלן בעברי".

    ומה הכי חסר לך ביי-וו?

    "קודם כל חסרים לי הילדים שלי שגרים בארץ ואני נוסע כל חודשיים-שלושה לפגוש. יי-וו היא עיר נטו של מסחר ותעשייה. אין כאן שום דבר חוץ ממסחר ותעשייה. אנשים הולכים לאכול בחמש אחרי העבודה וב-8-9 הם כבר במיטות. אין פה בילויים, חיי תרבות או מועדונים. הכל פה זה עסקים, עסקים, עסקים ולפעמים בערב אתה יכול לטפס על הקירות משעמום. לנו, הזרים, יש בר אחד קטנטן שאנחנו נפגשים בו ומשחקים סנוקר אבל גם כשיוצאים אז גג עד 1 בלילה אתה בבית. אפילו כדי ללכת לים צריך לנסוע מינימום שעתיים. מבחינתנו לנסוע לשנחאי זה כמו להגיע לניו יורק".

    השווקים של יי-וו במבט מלמעלה. "חוץ ממסחר אין הרבה מה לעשות כאן"

     

    ישראלים אחרים יש מסביב?

    "יש לנו קהילה עם כמה עשרות ישראלים, חלקם קניינים שרק מחזיקים פה משרד וחלקם גרים פה. יש לנו אפילו בית חב"ד קטן כאן. מאוד חשוב שיש פה קהילה ישראלית, במיוחד בחגים".

    איך זה להיות מערבי ביי-וו?

    "התושבים המקומיים מאוד סגורים בתוך עצמם. אפילו סינים ממקומות אחרים בסין אומרים שהתושבים של יי-וו סגורים וחשדניים יותר. המנטליות היא במידה מסוימת עדיין של כפר קטן. לי יש מזל כי התחברתי עם מפקד המשטרה המקומי. אנחנו ממש חברים בלב ובנפש. עזרתי לו להקים את צוות ההצלה לחילוץ של מטיילים שהלכו לאיבוד בהרים או נסחפו בשיטפונות על סמך הידע שלי כחובש קרבי מהצבא. אני מחזיק כאן תעודה של שוטר ועובד הצלב האדום. בזכות זה יצא לי להיפגש עם ראש העיר ומושל המחוז. פעם אחת הגיע ליי-וו סגן השר לעניינים אזרחיים של סין. זה איש שאף אחד לא מעיז לעמוד לידו והוא בא אישית לחבק אותי ולספר לי שהיה בישראל. אמרתי לו שהוא צריך לבוא אלי באופן לא רשמי הביתה לארוחה וכולם מסביב פרצו בצחוק. כשמראיינים אותי לתקשורת הסינית ושואלים מה גרם לי להתנדב להקמת צוות החלוץ, אני אומר שבתור יהודים חיי אדם זה דבר מאוד יקר ושיחסית למה שהסינים עשו למעננו עם הקליטה של יהודים בשואה, התרומה שלי היא פסיק קטן".

    חביב עם סגן השר לעניינים אזרחיים של סין גו ג'או שי. "בא במיוחד לחבק אותי"

    ספר על משהו מוזר שקרה לך ביי-וו?

    "אני זוכר שאחרי שעברתי לגור באזור חדש ביי-וו, היה יום של שיטפונות ומלא מים הציפו את הכביש. פתאום אני רואה את כל השכנים החדשים שלי רצים לכיוון הכביש המוצף עם שקיות ניילון ביד. לא הבנתי בהתחלה מה קרה, עד שקלטתי שהם אוספים צפרדעים שנשטפו עם המים. אני מניח שבאותו ערב אכלו בשכונה ארוחת ערב די מטורפת.

    אבל זה לא הדבר המוזר היחיד שקרה לי כאן. כשהגעתי לפה למשל, הייתי צריך לחפש עובדים. אנחנו מכירים סיטואציה שפועלים עומדים בצומת ומחכים שבעלי העסקים ייקחו אותם לעבודה, אבל כאן המצב הפוך. אני עמדתי עם שלט שתיאר את העבודה והשכר שאני מציע, והפועלים עברו בין בעלי הבית, ראיינו אותנו והחליטו אצל מי הם רוצים לעבוד. גם בכל הנוגע ללקוחות קורים פה דברים בלתי שגרתיים. את השעונים שלי למשל קונים הרבה לקוחות ממדינות ערב. השעונים משווקים דרך החנויות בשוק הסיטונאי ולכן אין להם מושג שמי שמייצר אותם הוא ישראלי. פעם אחת קיבלתי הזמנה מלקוח מצרי משארם-א-שייח'. לבקשתו עשינו לו שעון קיר עם דוגמאות של פירמידות, גמלים ועץ דקל. הוא מאוד התלהב והזמין מכולה שלמה של שעונים. אחרי שהוא הלך צחקתי שלפני אלפי שנים בני ישראל בנו את הפירמידות חינם במצרים, אבל היום על שעון עם דוגמה של פירמידות הוא כבר משלם".

    בתרגיל חילוץ. "השתמשתי בידע שלי כחובש קרבי מהצבא"

    איך אתה מסתדר עם המבטא הסיני המקומי?

    "האמת שכל מה אני מכיר זה את המבטא המקומי, לא את הסינית הסטנדרטית. אני לא תמיד אבין כל מה שהסינים פה אומרים, אבל אני אדע תמיד אם מישהו מדבר במבטא של יי-וו או במבטא של אזור אחר בסין כי זאת שפה אחרת לגמרי. הסינית שלי מספיק טובה לצורך התנהלות יומיומית אבל כדי לנהל משא ומתן ולעשות מסחר אני נעזר במתורגמן. רוב האנשים ביי-וו לא מדברים אנגלית אבל לי יש עובדים שכן". אם יגיעו אליך חברים, מה המקום הראשון שתיקח אותם אליו ביי-וו? "החברים שיבואו אלי הם אלו שרוצים לעשות עסקים, לא מי שרוצה לבלות. לכאן לא באים סתם כי אין פה מקומות לבלות בהם. גם לקוחות פרטיים שמסיימים את הקניות לא נשארים בעיר, אני שולח אותם לשנחאי או להאנג-ג'ואו". בייג'ין, שנחאי והונג קונג קורצות לך? "בכלל לא קורצות לי, אלו ערים גדולות וסואנות מידי בשבילי. אני נוסע הרבה בסין אבל שמח בסוף לחזור ליי-וו. אני חושב שהתרגלתי לדברים פה".

    אם יגיעו אליך חברים, מה המקום הראשון שתיקח אותם אליו ביי-וו?

    "החברים שיבואו אלי הם אלו שרוצים לעשות עסקים, לא מי שרוצה לבלות. לכאן לא באים סתם כי אין פה מקומות לבלות בהם. גם לקוחות פרטיים שמסיימים את הקניות לא נשארים בעיר, אני שולח אותם לשנחאי או להאנג-ג'ואו".

    בייג'ין, שנחאי והונג קונג קורצות לך?

    "בכלל לא קורצות לי, אלו ערים גדולות וסואנות מידי בשבילי. אני נוסע הרבה בסין אבל שמח בסוף לחזור ליי-וו. אני חושב שהתרגלתי לדברים פה".