כלכלת סין בצומת דרכים

מאת: China Radio International, תרגום: עמית אלעזר
  • דוח שנערך על ידי הבנק העולמי והמרכז לפיתוח במועצת המדינה הסינית, מזהיר כי אם לא תפנה סין אל עבר פתיחת שווקיה לתחרות רבה יותר, צפוייה כלכלתה לעמוד בפני משבר.

    הדוח עב הכרס בן 468 העמודים מפרט את הצעדים שעל סין לנקוט על מנת שעד שנת 2030, או אף קודם לכן, תשתייך סין למדינות בעלות ההכנסה הגבוהה לנפש (הכנסה ממוצעת בגובה של 12,276 דולר ומעלה). במקביל לתשבוחות להן זוכה סין על הישגיה ב-30 השנים האחרונות, מציין הדוח כי עליה לערוך רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות יותר.

    הדוח טוען, כי אם תשכיל סין לפסוע בדרך הרפורמות, הרי ששיעור צמיחת התמ"ג השנתי יעמוד על 4% - 6.5%. נתון זה יאפשר לסין לעמוד בכבוד בכל משימותיה ואתגריה. הדוח מזהיר את סין מפני הסיכון שבהפיכה למדינה בעלת הכנסה גבוהה. בבחינת ההכנסה הממוצעת לנפש, בשנות ה-60 של המאה שעברה היו 101 מדינות במצב הדומה לזה שבו נמצאת כיום סין. עם זאת, רק 15 מתוכן הצליחו להשתחל אל תוך רשימת המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה. בין המדינות שנפלו אל "מלכודת ההכנסה הבינונית" נמצאות ארגנטינה, ברזיל, פרו, סוריה, ירדן, איראן, מלזיה ותאילנד. מדינות אלו נעדרו את הנחצרות הנדרשת על מנת לערוך רפורמה מקיפה בתחומי הכלכלה והחברה.

    המונח "מלכודת ההכנסה הבינונית" מתייחס למצב בו מדינה עם הכנסה ממוצעת לנפש של 3,000-6,000 דולר, נכנסת לשלב של סטיגנציה בכושר הייצור וקפאון בשכר במשק. הדבר נובע בראש ובראשונה מפערים בקצב גידול פריון העבודה, זאת בשל השקעת משאבים לא מאוזנת. אם ברצונה של סין לשמור על השיעור הנוכחי של גידול בפריון העבודה, ובמקביל לדאוג לפיתרון בעיית הזדקנות האוכלוסיה וזיהום הסביבה, הרי שעליה לערוך רפורמה מקיפה בתחומי החברה והכלכלה. על מנת לעמוד במבחן זה, סין צריכה לשנות את מדיניותה ובכללן את אסטרטגיית הפיתוח הכלכלית שלה. השלב הבא בפיתוח סין צריך להתבסס על יתרונותיה, דוגמת הפוטנציאל העצום הגלום בתהליך העיור, העלייה הבלתי פוסקת בכוח האדם המיומן וכן שיעור החיסכון הגבוה. כמו כן, עליה לנצל את ההזדמנויות הנקרות בדרכה עקב תהליכי הגלובליזציה הכלכליים, צמיחת שווקיהן של מדינות מתפתחות וכן הופעתן של טכנולוגיות חדשות.

    הדוח קורא לנסגיתה של הממשלה מהתערבות כלכלית ישירה בחברות ממשלתיות. במקום צעדים אלו, מציע הדוח להשקיע במוצרים ציבוריים, כגון ביטחון המדינה וחינוך, כמו גם גם בהקמת מערכת חוק מודרנית שתעודד יזמים. על מנת להפוך למדינה בעלת הכנסה גבוהה, זקוקה סין למערכת שוק תחרותית, המקבלת בזרועות פתוחות את כניסתן לזירה של חברות פרטיות. החברות בבעלות ממשלתית גם הן צריכות לערוך רפורמה ואירגון מחדש, על מנת לזכות בצמיחה מהירה הדומה לזאת שממנה נהנו בשנות ה-90 של המאה שעברה. כמו כן, יש להקטין את כוחן המונופולי של חברות ממשלתיות, למשל בתחומי האנרגיה ואסקפת שירותים לצבא ולמשטרה. ניסיונן של מדינות מפותחות בתחומים אלו הוכיח, כי מערכת המופעלת על ידי חברות פרטיות תשפר בצורה ניכרת את התפוקה ותחסוך בעלויות. הדרך היחידה לשמירה על רמה גבוהה של פיתוח תוך הפחתת בזבוז המשאבים, אם כן, היא עידוד התחרות.

    בתחום החקלאות, נחיצותה של רפורמה בתחום הקרקעות היא אחת הנקודות העיקריות שמעלה הדוח. זאת, עקב המשך ההחמרה בזיהום הסביבה ומכירת קרקעות בהיקף רחב. הדוח מבקר את הממשלות המקומיות, הנשענות בצורה מוגזמת על עסקאות בתחום הקרקעות על מנת לקדם את צמיחתן הכלכלית. חלק מן הממשלות המקומיות רוכשות קרקעות במחיר נמוך מן האיכרים, ולאחר מכן מוכרות אותן במחיר גבוה, בטוענה שהן ישמשו לבניית או הרחבת ערים. הדוח מייעץ להקים מערכת מיסוי חדשה, שתאפשר לממשלות המקומיות ליהנות מרווחים הדומים לאלו הנוכחיים.

    בתחום הפיננסי, מציע הדוח לממשלת סין לחדול מהתערבות ישירה בתחום הכלכלה, כמו למשל קביעת שער הריבית והקצאת האשראי. בין אם מדובר בבנקים בבעלות ממשלתית, בנקים זרים או ארגונים כלכליים אחרים, על כולם להתחרות באופן חופשי. עליהם להציע מחיר תחרותי ושירות איכותי, כך יוכלו להתמודד בשוק על ליבם של הצרכנים והחברות. הדוח מציין, כי שער הריבית צריך להיות נזיל לשינויים בהתאם לעקרונות ההיצע והביקוש. מערכת מתן האשראי צריכה להתנהל בהתאם להערכת המחירים בשוק, לכן הקצאת אשראי, לדוגמה, לא צריכה להעשות על ידי בנק המרכזי של סין.

    הדוח מציג נתונים המעלים כי בתחומים רבים משתרכת סין מאחורי מדינות אחרות. לדוגמה, הוצאות הממשלה בתחום הבריאות הם רק 1% מכלל התמ"ג. לעומת זאת, במדינות בעלות הכנסה בינונית עומד נתון זה על 3.2% ובמדינות בעלות הכנסה גבוהה על 6.3%. מערכת גביית המיסים במדינה נדרשת לערוך רפורמה, על מנת לשפר את השירותים הניתנים בתחום החינוך, הרפואה והביטחון החברתי. במקביל, על סין לצעוד בדרך ירוקה, להפחית את הזיהום הסביבתי הנגרם הפיתוח הכלכלי הנמרץ.