ישראל מצפה לשיתופי פעולה חדשים ומשופרים עם סין, זאת במקביל לציון 25 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביו המדינות.

בשנים האחרונות, סין וישראל ראו גידול משמעותי בשיתוף הפעולה הכלכלי. לפי הנתונים סין היא כיום שותפת הסחר השלישית בגדולה של ישראל בעולם והגדולה ביותר באסיה, עם נפח מסחר כולל של יותר מ-11 מיליארד דולר בשנת 2016. שתי המדינות מנהלות מו''מ במטרה להגיע להסכם סחר חופשי שיביא לצמיחה נוספת במספרים אלו.

CqgNOliHD_-AEGHXAAAAAAAAAAA168.550x413.jpg

אפרת פרי, דוברת שגרירות ישראל בבייג'ין, אמרה כי היא מצפה להעמקת שיתוף פעולה בילטרלי בתחומים חדשים, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. "כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה זה יכול להתבטא בתחומים רבים: טכנולוגיה חלקאית או מכשירים רפואיים, גם מזווית של תחום החינוך או התרבות. אני חושבת שזה מה שאנחנו, עם ישראל, מצטיינים בו, בטכנולוגיה. אז אני מאמינה שבקרוב נראה שינוי גדול וצמיחה גדולה יותר מאשר בשלוש השנים האחרונות".

אלכסנדר פבזנר, מייסד המרכז לחקר התקשורת הסינית בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל, אמר כי על חברות ישראליות לא רק לעבוד עם עמיתיהן הסיניים בשלבי הכניסה לשוק הסיני, אלא גם בחקירת השוק העולמי ובלמידה מהידע והניסיון שהן כבר צברו בתחום.

הוא הוסיף כי תיירות הוא התחום בצומח ביותר בקשרים שבין המדינות. "בשנה שעברה כמעט 80,000 תיירים סיניים ביקרו בארץ. מספר המבקרים כמעט הוכפל בתוך שנתיים. מנובמבר האחרון שתי המדינות הסכימו ליישם אשרת כניסה לעשר שנים. סיבה נוספת היא שיש יותר טיסות בין שתי המדינות. האינאן איירליינס השיקה טיסה ישירה מישראל לבייג'ין. אני יודע שמשרד התיירות של ישראל עוסק בפתיחת קו ישיר גם לשנחאי. סביר לצפות ש-200 אלף תיירים סיניים יבקרו בישראל עד סוף שנת 2018". הוויזה החדשה גם מאפשרת לנוסעים להישאר עד 90 יום בכל ביקור. 

לדברי פבזנר, יוזמת "חגורה אחת ודרך אחת" (דרך המשי החדשה) שמקדמת סין מועילה גם לישראל. "לדעתי זה יוצר הזדמנויות פנטסטיות כי בעצם היוזמה מבקשת לחבר את אסיה ואירופה בתחום המסחר. דבר דומה קיים באירופה בדוגמא של האיחוד האירופי, אבל באסיה זה פחות נפוץ. אני חושב שזוהי הזדמנות שלא רק תעזור להתפתחות כלכלית של אזורים לא מפותחים, אלא גם לשיפור התקשורת בין המדינות באזור, ואולי לשיפור הקשרים הפוליטיים ביניהן".

הוא הוסיף כי עם יחסים הדדיים מקיפים יותר, סין וישראל יכולות להתגבר על אתגרים כגון מרחק גיאוגרפי, הבדלים תרבותיים ומחסום השפה.