טיפול פנים

מאת: China Radio International, תרגום: עמית אלעזר, פאן סיאו
  • "כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים" - נאמר במקורות היהודיים, ביטוי אחד מיני רבים המשקף את חומרת הכלמתו של אדם אחר בפומבי או ביחידות בתרבות היהודית. רעיון דומה, אם כי ללא המאפיינים הדתיים, קיים גם בחברה ובתרבות הסינית עד ימינו. לבחירה דווקא בפנים לתיאור פגיעה בכבוד הזולת בשפה העברית קיימת מקבילה דומה בסינית. "מיֶין-דְזְה" (Mianzi, בסינית:面子) היא מילה שמשמעותה המילולית היא פנים, או מראהו החיצוני של האדם. עם זאת, הרי שמשמעותה התרבותית והחברתית היא כבוד, מוניטין ויוקרה. בהקשר רחב יותר, משמעותה היא הכבוד או היוקרה לו זוכה האדם בשל הישגיו המוערכים על ידי החברה, אחזקה בסמלי סטטוס מסוימים, או בשל דברי שבח הנאמרים עליו. ניתן להגיד שמיין-דזה הוא האישור וההכרה החברתית החיצונית המתקבלת בשל מעמד, עושר, סמכות או יכולותיו של הפרט.

    התרבות הסינית הושפעה עמוקות מתורתו של קונפוציוס, שהדגישה את השמירה על ההרמוניה ביחסים הבין-אישיים. ניתן לשייך תופעה סוציולוגית זאת לתרבות הסינית

    המסורתית ולמאפייניה. ללא כחל וסרק ניתן להגיד, כי עד ימינו "מיין-דזה" הוא התשתית עלפיה מתקיימות האינטראקציות החברתיות והתרבותיות בסין.

    על ידי שימוש במונח סוציולוגי זה, ניתן להסביר תופעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות רבות ומגוונות בסין. עם זאת, יש להדגיש כי מיין-דזה איננו מתקיים אך ורק בין דרגים שונים במקום העבודה או בין אנשים השייכים למדרג היררכי שונה. כל אינטראקציה חברתית יכולה להפוך לקח-ותן של "פנים". המעסיק יכול לשבח את אחד העובדים בפני עמיתיו, ואילו בתמורה ישבח העובד את מעסיקו בפני יתר עמיתיו.

    כמוסכמה חברתית הנמצאת ביסודות תפיסת העולם, היא זוכה לביטויים ולגילויים שונים ומגוונים ביותר. סינים רבים יאמצו את מוחם בניסיון למצוא דרכים חדשות ובולטות על מנת להחצין ולהפגין את עושרם או מעמדם (האמיתי או המדומיין) ברבים. כך למשל, רבים משקיעים מאמצים בהפקת חתונות שדומות יותר למפגן ראווה ענק. בדומה לכך, חלק מהממשלות המחוזיות והערים בוחרות להשיק פרויקטים ראוותנים ויקרים שנועדו למעשה להציג את הצלחתו ושגשוגו של המקום בעיני אחרים. זאת, על אף שמלבד צבירת או קבלת "מיין-דזה", הם נעדרים כל משמעות.

    "מיין-דזה" מעצב גם את האינטראקציות החברתיות ואת היחסים הבינאישיים בסין. לדוגמה, רבים מצעירי המדינה להוטים אחר קניית מותגים זרים, או אף ירכשו שקית של מותג נחשק, ללא המוצר עצמו, כדי שיוכלו לכל הפחות להתרברב. סוג זה של צרכנות נובע מהרצון "להשוויץ" ולזכות בהערכת החברה, תוך תקווה "לרכוש" זהות, סטטוס וכמובן יוקרה, המגולמים בעיני הקונים באותו מותג. במקביל, אם אדם אחר טעה ושגה, אין לחשוף בפומבי את טעויותיו או חסרונותיו, זאת כדי לא להלבין את פניו ברבים ובכך לפגוע בכבודו האישי. מעשה שכזה עלול לגרום לו "לאבד פנים" (Diu lian, בסינית: 丢脸) - דבר לא מנומס בעליל. גם בשיחה בארבע עיניים, יעדיפו רבים מהסינים לנסח את דברי הביקורת בצורה שתקל על השומע לקבלה, ולא כך שתגרום לו "לאבד פנים" בעיני הדובר או השומע.

    מסביב לשולחן הסעודה - הזדמנות מצויינת לתת פנים, בתקווה שלא יגרמו לכם לאבד פנים

    ביטוי נוסף בשפה הסינית המבטא נאמנה תופעה חברתית זאת היא "לתת פנים" (Gei mianzi, בסינית: 给面), מונח שנהפך לאחד מעמודי התווך של היחסים החברתיים בסין. כך לדוגמה, כאשר המעסיק משבח עובד מסוים בפני שאר העובדים, מדגיש את יכולותיו ותפקודו בעבודה, מביע כבוד והוקרה לתפקידו. מעשה זה יגביר את ה"פנים" של העובד במגע עם עמיתיו ומעסיקיו. במקרים רבים "לתת פנים" לאנשים אחרים נועד לעודד אותם להתקדם או להודות להם על עבודתם החרוצה והמאומצת, כמו גם אולי מתוך תקווה כמוסה לזכות במחווה דומה בשעת הצורך.

    השאיפה לזכות ב-"פנים", תוביל לעיתים לתחרות על קבלת "פנים" (Zheng mianzi, בסינית: 争面子). עניין פעוט כמו משחק בין קבוצות כדורגל של אוניברסיטאות שונות, יהפוך למעשה למאבק על הדבר האמיתי – זכייה ב"פנים" לאוניברסיטה שקבוצתה תנצח.

    עם המודרניזציה והתפתחות החברה, הכלכלה והמדינה, הרי שחשיבותו של ה"מיין-דזה" הולכת ופוחתת. עם זאת, הרי שהבנת המרכיבים הסוציולוגיים והפסיכולוגיים של החברה הסינית לא איבדה מחשיבותה.