טבע ואדם: הכפרים היפים בסין

מאת: Xinhua News Agency , תרגום: קובי לוי
  • 1. הכפרים הטיבטיים של דאנבּה, מערב מחוז סצ'ואן

    הכפרים הטיבטיים של דאנבָּה (Danba, בסינית: 丹巴) הם הכפרים הטיבטיים הייחודיים ביותר באזור מערב סצ'ואן. מבין הכפרים, היפים ביותר הם ג'יָה-גוּ' (Jiaju, בסינית: 甲居), נְיֶה-גָה (Niega, בסינית: 聂呷), גֶה-שֵנגָ'ה (Geshenzha, בסינית: 革什扎) ובָּה-די (Badi, בסינית: 巴底). בתי התושבים נשענים על צלע ההר, משתלבים בתוך הסביבה הטבעית וממחישים את ההרמוניה בין האדם לטבע. במבט מרחוק בתי הכפר נראים חבויים בתוך השדות הירוקים והיערות העבותים אשר בערוץ הנהר העמוק והאינסופי. בין הכפרים ובתוכם אפשר להאזין למי נחלים מפכפכים, והכול נראה כמו ציור מגילה סיני הנפרש ממש לנגד עיני המתבונן.

    הכפר ג'יה-ג'ו', "עמק הנשים היפות", דאנבה

    הכפרים מרוכזים ברובם מצפון לעיירה דאנבה בעמק המכונה "עמק הנשים היפות" (Meirengu, בסינית: 美人谷), וכפי שמרמז השם, המקום מהולל בזכות בנות האזור הנחשבות לטיבטיות היפות ביותר. שלא כמו מקומות אחרים ברמה הטיבטית, אזור דאנבה ו"עמק הנשים היפות" אינו גבוה כל כך מבחינה טופוגראפית והוא מאפשר חיי חקלאות. התושבים אפוא אינם נוודים או רועים כי אם חקלאים יושבי קבע שמגדלים בעיקר תירס, אגוזי מלך, אגסים ותפוחים.

    אחת מבנות האזור הטיבטיות

    בעבר נקראו הכפרים של דאנבה "כפרי מגדלי השמירה". בתי התושבים ומגדלי השמירה הגבוהים והצרים שבכפרים ומסביבם היו פעם שונים למדי מבחינת הסגנון האדריכלי, אולם כיום, עם חלוף הזמן, הם משתלבים יחד בצורה אורגנית. מבחוץ, למבנים יש מאפיינים של בתי מגורים ומראה של מגדלי שמירה בעת ובעונה אחת. על פי רוב המבנים בני שלוש או ארבע קומות, ואגף בנוי בצידם. את גגות המבנים והחלק החיצוני שלהם מקיפים פסים בשלושה צבעים – צהוב, שחור ולבן.

    מגדלי השמירה של דאנבה

    מידע שימושי:

    אל דאנבה אפשר להגיע באוטובוס מבירת מחוז סצ'ואן צ'נגדו וכן ממקומות נוספים במערב סצ'ואן כגון העיירות קאנגדינג שבדרום (Kangding, 康定) וברקאם בצפון (בסינית: Ma'erkang, 马尔康). "עמק הנשים היפות" נמצא כמה קילומטרים מצפון לעיירה, ואפשר לנוע בין הכפרים בשירותי הסעות המשרתים את המקומיים או באמצעות שכירת רכב עם נהג. כמעט בכל הכפרים באזור אפשר למצוא מקומות לינה בסיסיים בבתי התושבים. הכפר ג'יה-ג'ו', הקרוב ביותר לעיירה, גובה דמי כניסה בסך 30 יואן.

    2. הכפרים של מיעוט ההאני, דרום מחוז יונאן

    הכפרים של מיעוט ההאני פזורים לאורך הרים גבוהים ותלולים וערוצים צרים ועמוקים. הפרשי הגבהים משתנים מ-600 ועד 3000 מטרים מעל פני הים, מה שיוצר אקלים טרופי, סאב-טרופי וממוזג – הכול באותו אזור.

    בתוך ההרים הגבוהים והעמקים והגאיות הצרים חבויים הסיפורים של בני ההאני. באמצעות כוח רצון עיקש הצליחו בני ההאני לבנות טרסות יפהפיות בתוך ההרים הנישאים, טרסות הנודעות ברחבי העולם. האדמה הזאת מספקת לבני ההאני את צרכיהם החמריים, ובד בבד נותנת לנו מקום אמנותי קדוש ביופיו.

    זריחה בטרסות האורז של יו'אן-יאנג, דרום יונאן

    מידע שימושי:

    כפרי מיעוט ההאני וטרסות האורז הגדולות בעולם נמצאים סביב העיירה יו'אן-יאנג (Yuanyang, בסינית: 元阳), אשר בדרום מחוז יונאן, לא רחוק מהגבול עם וייטנאם. אוטובוסים ליו'אן-יאנג יוצאים פעמיים או שלוש ביום מתחנת האוטובוס של קונמינג, בירת יונאן. הנסיעה אורכת כ-6-7 שעות. כדי להגיע לכפרים ולטרסות מהעיירה יש לעלות על מיניוואנים המשרתים את תושבי הכפרים או לשכור רכב עם נהג. בעיירה יו'אן-יאנג כמה מלונות בדרגות משתנות. בכפרים אפשר למצוא לינה בבתי התושבים. מומלץ לבקר באזור בחורף, אז הטרסות מלאות מים.


    3. כפר הטובאנים, צפון-מערב סינג'יאנג

    כפר הטובאנים (בסינית: Tuwa Cun, 图瓦村) ממוקם לאורך ערוץ נחל קאנאס, כ-2-3 ק"מ מהגדה הדרומית של אגם קאנאס, צפון מערב מחוז סינג'יאנג. סביבו הרים נישאים ומים צלולים, גובהו 1390 מטרים מעל פני הים וזוהי תחנת חובה לכל מי שמטייל באגם קאנאס, בדרכו מבורצ'ין.

    תושבי כפר הטובאנים בקאנאס רואים עצמם כתת-קבוצה של הלאום המונגולי. ההיסטוריה שלהם ארוכה והם מוזכרים בשמות שונים במסמכים היסטוריים עתיקים משושלות סווי, טאנג ויואן (מאות 6-14 לספירה). חוקרים אחדים סבורים כי הטובאנים הם צאצאי החיילים המבוגרים, החלשים, החולים והנכים שנשארו מאחור בזמן מסעותיו הצבאיים של ג'ינגיס חאן, שהתרבו והגיעו למספרם כיום. אולם זקני הכפר טוענים כי הם שייכים לאותו עם היושב ברפובליקת טוּבה אשר ברוסיה, ממש מעבר לגבול.

    הטובאנים שמרו על שפתם ועל אורח חייהם הייחודי. השפה הטובאנית שייכת למשפחת הלשונות האלטאיות, וקרובה לשפות הטורקיות ולשפות הקזחיות. לכן כל הטובאנים מדברים קזחית, השונה מן הלשון המונגולית המודרנית. הלשון הנפוצה כיום בבתי הספר של הטובאנים היא המונגולית. מלבד אאוֹ-בָּאו, החג המונגולי המסורתי שאותו חוגגים הטובאנים, הם חוגגים גם חגים מקומיים כמו "חג כניסת החורף" וכן חגים סיניים כראש השנה הסינית וחג הפנסים. הטובאנים מאמינים בבודהיזם, אולם הם מושפעים עמוקות גם מהשמאניזם. כל הבתים של הטובאנים בנויים בסגנון מקורי, חלקם התחתון מרובע וגגותיהם כצריח. בזמן המרעה התושבים ממשיכים לגור ביורט, אוהלי נוודים ורועים האופיניים למרכז אסיה.

    כפר הטובאנים ואגם קאנאס מבליטים זה את זה ביופים, מתמזגים ליישות אחת, ויוצרים את הנוף האנושי והטבעי הקסום והייחודי של אזור קאנאס.

    מידע שימושי:

    אוטובוסים מאורומצ'י, בירת מחוז סינג'יאנג, יוצאים אל בורצ'ין (בסינית: Bu'erjin 布尔津), העיירה הסמוכה לאזור קאנאס, וממנה אפשר להחליף לאוטובוס הנוסע לאזור קאנאס.

    4. ג'אוסינג, הכפר הגדול של מיעוט הדונג, דרום-מזרח מחוז גויג'ואו

    ג'אוסינג (Zhaoxing, 肇兴) הוא הכפר הגדול ביותר בנפת ליפּינג שבמחוז גויג'ואו וגם כפר הדונג העתיק ביותר.

    מי שחפץ ליהנות מהאווירה העממית השוקקת של כפרי הדונג בדרום מזרח גויג'ואו ומהתרבות העשירה של מיעוט הדונג חייב לנסוע לג'אוסינג. סיג'יאנג הוא הכפר הגדול של מיעוט המיאו ואילו צֶ'ה-ג'יאנג וג'אוסינג הם הכפרים הגדולים של מיעוט הדונג. שלא כמו הכפר צ'ה-ג'יאנג, ג'אוסינג נוצר מחמישה כפרים קטנים שהתאחדו ולכן הוא מרשים יותר. אולם גם בלי השוואה לאחרים, בכפר יש חמישה מגדלי תוף, חמש במות תיאטרון וחמישה גשרי רוח-גשם, וכשכל אלה מתרכזים במקום אחד, נוצר נוף מרהיב ושובה עין. כשמוסיפים לכך את בתי העץ התלויים על סמוכות, את רחבות השירים והריקודים, את הדגנים העומדים לייבוש, את אסמי התבואה ואת שבילי האבן, וכשפוסעים בתוך הכפר שפלגים מקיפים וחוצים אותו, קשה שלא ללכת לאיבוד ולטבוע בתחושה של אינסוף.

    הכפר ג'אוסינג על חמשת מגדלי התוף שלו, מרכז תרבות בני הדונג

    בכפר ג'אוסינג מתגוררים 5 שבטים. כלפי חוץ לכולם שם משפחה זהה – לוּ, אולם בתוך הכפר לכל אחד מן השבטים שם משפחה אחר. כל אחד מן השבטים מתגורר בחלק אחר בכפר, וכל אחד בנה לעצמו מגדל תוף משלו. הכפר כולו נראה כמו ספינה, וחמשת מגדלי התוף המרשימים נראים כחרטום הספינה, בטן הספינה, המפרשים והירכתיים. גם בסופות הקשות ביותר, הספינה הזו תמשיך לשוט בצורה יציבה ולעולם לא תשקע.

    מידע שימושי:

    הכפר ג'אוסינג ממוקם בפינה הדרום-מזרחית של מחוז גויג'ואו, סמוך לגבול עם מחוז גואנגסי. מכיוון גויג'ואו, אפשר להגיע לכפר באוטובוס מן העיירה צונג-ג'יאנג (Congjiang, בסינית: 从江) שמדרום-מערב או מן העיירה ליפּינג (Liping, בסינית: 黎平) שבצפון. לשתי העיירות אפשר להגיע באוטובוס מבירת המחוז, גוי-יאנג. בליפּינג יש גם נמל תעופה קטן, שאליו אפשר לטוס מגוי-יאנג וגוילין. מכיוון מחוז גואנגסי אפשר להגיע באוטובוס מגוילין דרך העיירה סאנג'יאנג (Sanjiang, 三江). בשנים האחרונות פוקדים את ג'אוסינג יותר ויותר מטיילים מחו"ל, אפשרויות הלינה בכפר רבות ומגוונות - ממלונות משפחתיים קטנים ובסיסיים ועד בתי מלון קונבנציונאליים.


    5. ווּ-יוּ'אן, צפון מזרח מחוז ג'יאנגסי

    הכפרים של נפת ווּ-יו'אן (Wuyuan, בסינית: 婺源), מחוז ג'יאנגסי, הם אחד מאוצרות הארכיטקטורה הכפרית המסורתית של סין. יופיו של האזור אינו טמון רק בשרשראות ההרים, העמקים, הנחלים, החורשות והיערות, בפסגות הקסומות, הסלעים המופלאים, העצים העתיקים, דרכי המסחר העתיקות, הביתנים המסורתיים, הגשרים הסגורים, במערות הנטיפים ובמגוון ובייחוד של זני הציפורים השונים – הכפרים ובתי התושבים העתיקים הם בלא ספק אחת מפניניה של סין העתיקה.

    אביב בוו-יו'אן, שילוב מושלם בין כפרים מסורתיים וטבע מרהיב

    הכפרים העתיקים של וו-יו'אן הם אחד המקומות שבהם נשמרה ארכיטקטורה סינית מסורתית בצורה הטובה והשלמה ביותר. ברחבי הנפה נשמרו 113 מקדשי אבות, 28 אחוזות פקידים, 36 אחוזות פרטיות, ו-187 גשרים עתיקים מתקופת שושלות מינג וצ'ינג (1368-1911 לספירה). רוב הכפרים נבנו כך שבחזיתם זורם נחל ומאחוריהם ניצב הר. תושבי הכפרים שמרו בקפידה על הנחלים שזרמו בקדמת הכפר ועל היערות שבהרים מאחוריו, וכל מי שכרת ולו עץ אחד הוקע על ידי הציבור ונענש בהתאם לתקנות המקומיות של הכפר. אחרי שבשנת 92' קיבל המקום מעמד של שמורת טבע, הנחלים, היערות, העצים והגשרים העתיקים וכן בתי התושבים, האחוזות, מקדשי האבות, המגדלים והלוחות העתיקים וכמובן בעלי הכנף הנדירים נשמרו עוד יותר טוב, והאזור כולו הפך מופת לטיולים אקולוגיים בכל רחבי סין.

    הכפר וואנג-קואו, אזור וו-יו'אן

    הארכיטקטורה המסורתית האופיינית לאזור מצויה כמעט בכל אחד ואחד מן הכפרים. כשנכנסים לכפרים העתיקים, אפשר לראות את הקירות המטויחים מלאים במטפסים ירוקים, את הגגות השחורים שטחב צומח עליהם, את החריטות הנפלאות לאורך המזחילות ובפינות הבתים, ואת הקורות והמשקופים המגולפים. בתי התושבים בכפרים העתיקים נבנו למרגלות ההר והם פונים אל הנחלים. דלת אחר דלת, בית אחר בית ושורה אחר שורה, הרעפים האפורים מונחים שכבה אחר שכבה, הקירות הלבנים פיסה אחר פיסה, וכך נוצר ניגוד קלאסי בין לבן לשחור. בחזיתות הבתים אפשר לשמוע את פכפוך המים, ומחוץ לחלונות אפשר להאזין לציוץ הציפורים. במאי קולנוע וטלוויזיה רבים נשבו בקסמי הכפרים העתיקים, ואלה הפכו לאתר צילום לסדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע.

    הכפר ליקֶנג, אזור וו-יו'אן

    גילופי העץ, האבן והלבנים שבכפרי וו-יו'אן הם מופת של הארכיטקטורה הסינית העתיקה. הגילופים מתאפיינים לא רק בחומרי הגלם מוקפדים ועבודה יוצאת מן הכלל, אלא גם בסגנון ייחודי וקלאסי, המשקף תרבות עשירה. מקדש האבות של משפחת יוּ' בכפר וואנג-קוֹאוּ, המוכר כראש וראשון במקדשי האבות מדרום לנהר היאנגצה, תופס שטח של 665 מטרים והגילופים שבקורות הבית, בעמודיו ובחלונותיו יוצרים למעלה מ-100 תבניות מדויקות ומוקפדות, המכונות בפי מומחים לאדריכלות סינית עתיקה: "היכל האמנות".

    מעניין לראות שגם הדירות ומבני הציבור שנבנים בשטחים העירוניים והכפריים של נפת וו-יו'אן כיום נבנים על פי התקן האחיד שמכתיבות הרשויות המקומיות, בסגנון שושלת מינג, והם מצנצנים לצד הבתים העתיקים.

    מידע שימושי:

    וו-יו'אן ממוקמת בקצה הצפון-מזרחי של מחוז ג'יאנגסי, סמוך לגבול עם מחוזות אנהווי גֶ'ה-ג'יאנג ופוּגְ'יֵין. אפשר להגיע אליה באוטובוס מכמה כיוונים: ממערב, דרך בירת מחוז ג'יאנגסי נאנצ'אנג (Nanchang,南昌); ממזרח, מהעיר האנגג'ואו (Hangzhou,杭州); מצפון, מהעיר הואנג-שאן (Huangshan Shi, 黄山市) שבמחוז אנהווי, הסמוכה להר הצהוב; מדרום, מכיוון מחוז פוּג'יין, דרך העיר שאנגראו (Shangrao, 上饶). וו-יו'אן הוא השם המשותף לנפה שבה נמצאים הכפרים המסורתיים ולעיירה, שהיא המרכז המנהלי של האזור. כל האוטובוסים מבחוץ מגיעים לעיירה, וממנה אפשר להגיע באוטובוסים מקומיים לאינספור הכפרים השונים הפזורים ברחבי הנפה.

    בכל הכפרים המסורתיים יש מקומות לינה בבתי התושבים

    6. העיר העתיקה של ליג'יאנג, מחוז יונאן

    העיר העתיקה של ליג'יאנג (Lijiang, בסינית: 丽江) ממוקמת למרגלות הר יוּ'לוֹנג (מילולית: "הר דרקון אבן הירקן"). מצפון וממערב מקיפים אותה הרים ובדרום ובמזרח היא פונה לשדות פוריים. גובהה 2,400 מטרים מעל פני הים. העיר העתיקה היא המושב המנהלי של אזור ליג'יאנג ושל הנפה האוטונומית של מיעוט הנאשי, ומדובר בעיירת תרבותית והיסטורית מפורסמת בסין וכן אתר מורשת עולמית. יופיה של העיר העתיקה מזכיר עיירת מים מהאזור שמדרום לנהר היאנגצה, ויש לה מראה וסגנון אדריכלי ייחודי. היא מכונה בחיבה "ונציה של המזרח" ו"סוג'ואו של ההרים".

    בשיטוטיך בעיירה, תתפרס לנגד עיניך תמונה פשוטה, מעודנת ושלווה. הבתים בסגנון הנאשי פרוסים שורות שורות בזה אחר זה, פלגי מים צלולים מפלחים את הסמטאות, גשרונים תלוייים מעל הפלגים כקשת בענן ועצי ערבה בוכייה מתנועעים ברוח הקלילה. אין ספור סמטאות קטנות מתפתלות ומתעקלות, מצטלבות זו בזו ומסחררות כמו מבוך. החנויות בעיר העתיקה מקובצות בזו אחר זו, והמוצרים המוצגים על המדפים הן תאווה לעיניים, במיוחד כלי הנחושת המנצנצים ובגדי העור המקוריים מושכים אינספור תיירים. נשות הנאשי המצטיינות בעסקים שקועות בהתמקחויות, ומשלימות עסקה אחר עסקה בפנים מחייכות. לעתים קרובות אפשר לראות בסמטאות השלוות קבוצות זקנים מבני הנאשי עוטים גלימות מסורתיות, יושבים בקבוצות קטנות ומשחקים משחקי קלפים עתיקים, משוטטים ברחובות העיר להנאתם או יושבים לבדם במפתן בתיהם ומהרהרים. כשנכנסים לסבך הסמטאות של העיר העתיקה, מייד שורה על המבקר תחושה של נינוחות ושמחה. בתוך חצרות הבתים הרחבות אפשר לראות את שלל הצמחים והפרחים שמגדלים בני הנאשי בבתיהם, שמשרים על המתבונן תחושה של אביב אינסופי.

    מידע שימושי:

    ליג'יאנג ממוקמת בצפון-מערב מחוז יונאן. טיסות לנמל התעופה של ליג'יאנג יוצאות מבייג'ין, שנחאי, קונמינג וצ'נגדו. מבירת מחוז יונאן קונמינג יוצאים אוטובוסים ישירים לליג'יאנג. הנסיעה אורכת כ-8 שעות.

    התעלות בליג'יאנג בשעת לילה