חרבין: לא רק קרח ושלג

מאת: China Radio International, תרגום: ליו לאנג-יו'אה, תרצה ערב
  • בשל מיקומה הגיאוגרפי המצויין וההיסטוריה הייחודית שלה, חרבין (באנגלית: Harbin בסינית:哈尔滨) איננה ככל הערים האחרות בסין. מאז שהפכה לעיר בתחילת המאה ה-20, התקבצו בה תרבויות העמים המקומיים, שהתמזגו יחד עם התרבות הסינית והתרבות הזרה. כך הפכה העיר לאתר היסטורי ותיירותי מפורסם. כינוייה של חרבין רבים מספור: "עיר הקרח בצפון", "מוסקבה של המזרח הרחוק", "פריס הקטנה במזרח" ועוד.

    חרבין, העיר העשירית בגודלה בסין, שוכנת לצד נהר סוֹנְג-הוּאָה במחוז היי-לונג-ג'יאנג. מקור שמה במנצ'ורית הוא "מקום לייבוש דגים". העיר המודרנית התפתחה בסוף המאה ה-19 מכפר דייגים קטן, בעקבות בניית מסילת הרכבת הטראנס-מנצ'ורית בדרך לנמל העיר דָליין.

    משנות ה-20 של המאה ה-20 החלה הגירה גדולה של רוסים "לבנים" אל העיר, שהפכו אותה לריכוז הרוסי הגדול בעולם מחוץ לרוסיה. רבים מיהודי חרבין הגיעו גם הם מרוסיה, ואליהם הצטרפו בשנות ה-30 יהודים מגרמניה שהגרו מפחד הנאצים.

    בשנת 1932 היפנים השתלטו על העיר. ובעקבות זאת החלה הגירה המונית של הרוסים חזרה לרוסיה או למדינות אחרות.

    ב-1946-1945 חרבין עברה לשלטון רוסי. תושבי חרבין שברחו מרוסיה אולצו לחזור למולדתם, בעוד אזרחי אירופה האחרים חזרו למדינותיהם או שהיגרו לאוסטרליה, ארה"ב או לברזיל. ב-1946 חרבין הועברה לשלטון סין הקומוניסטית.

    חרבין שימשה בעבר המרכז היהודי הגדול ביותר במזרח אסיה. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אז פרח המרכז היהודי בחרבין, הגיע מספרם ל-20 אלף איש.

    חרבין מפורסמת היום בעיקר בזכות פסטיבל הקרח והשלג הנערך בינואר כל שנה. אך מלבדו היא מציעה עוד מספר אתרים מרתקים לא פחות - הנה עוד הצעות לביקור בעיר הקרח.


    פארק הטיגריס הסיבירי

    פארק הטיגריס הסיבירי הוא אתר ייחודי לחרבין, והוא בסיס המחייה הגדול ביותר של הטיגריסים הסיביריים.

    הטיגריס הסיבירי הוא חיה מוגנת, הגדול במשפחת החתוליים. עד תחילת המאה ה-20 הוא היה נפוץ בצפון-מזרח סין, בצפון-מזרח מונגוליה, בדרום-מזרח רוסיה ובחצי האי הקוריאני, אך תוך 30 שנה הוא נכחד כמעט לגמרי. היום, בזכות מאמצי השימור של סין ורוסיה עלה מספר הפריטים באופן משמעותי. הטיגריס הסיבירי אוכל בשר, אך רק לעיתים רחוקות יתקוף בני אדם.

    מטרתו של הפארק היא הגנה על הטיגריסים הסיביריים ומכון מחקר העוסק בהם, כמו גם פיתוח התיירות. הפארק מקדיש את הכנסותיו לחקר הטיגריסים ולשימורם.

    הפארק שוכן בגדה הצפונית של נהר סוֹנְג-הואה, קרוב לאי השמש (Taiyangdao בסינית: 太阳岛). הוא מתפרש על פני 1440 קמ''ר, וחיים בו יותר מ-200 טיגריסים בגילים שונים. הפארק הוא מוקד תיירות בינלאומי, ובחמש השנים האחרונות ביקרו בו מיליון וחצי איש.

    הפארק מחולק למספר אתרים שונים: נמרים בוגרים, טיפול בנמרים בוגרים, גורים, ואריות אפריקאים. מלבד אלה, הפארק מציע גם אזור לטיולים רגליים. הנהלת הפארק מעמידה לרשות הנוסעים 15 אוטובוסים המאפשרים להם להגיע אל האזורים המרוחקים ולהתרשם מהנמרים הסיביריים.

    איך מגיעים?

    מתחנת הרכבת של חרבין לוקחים אוטובוס מס' 85 ויורדים בתחנה Taiyangdao (בסינית: 太阳岛).


    השדרה המרכזית של חרבין

    השדרה נבנתה בשנת 1989, נקראה בתחילה "השדרה הסינית" ובשנת 1925 שונה שמה ל"שדרה המרכזית". ברבות הימים הפכה השדרה לרחוב העסקים המשגשג ביותר בחרבין. בצפון השדרה מתחילה באנדרטה לזכר ההגנה מפני ההצפות של נהר הסוֹנְג-הוּאה (Songhuajiang fanghong Jinianta בסינית: 松花江防洪纪念塔) ומסתיימת בדרום ברחוב גִ'ינְג-וֶויי (Jingweijie בסינית: 经纬街). לאורך השדרה ניצבים 71 בניינים בסגנון אירופי, מחזה שנדיר לראות בסין. ברחוב זה שוכן גם בית הכנסת הגדול של יהודי חרבין. המדרחוב היפה והמסודר הוא היום אחד המדרחובים הארוכים ביותר באסיה. בזכות הבניינים האירופאים, החנויות המוכרות כל טוב, השכונות הירוקות ואירועי התרבות המגוונים שנערכים בה השדרה הפכה לאחד מאתרי החובה של חרבין.

    איך מגיעים?

    הקווים הבאים מגיעים אל השדרה המרכזית: 1, 2, 8, 12, 13, 15, 16, 20, 23, 64, 85, 101, 102, 103, 113, 114. יש לרדת בתחנה: Zhongyangdajie (בסינית: 中央大街) או בתחנת Youyilu (בסינית: 友谊路).


    אתר הסקי הר ארלונג

    אתר הסקי ממוקם בהר ארלונג, כ-50 ק"מ ממזרח לעיר. הוא נבנה בשנת 1999, והושקעו בו 150 מיליון יואן. שטח האתר מתפרש על פני 780 אלף מ''ר, וההר מיתמר לגובה של 266 מטרים מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר באתר היא "פסגת האבן הלבנה", אליה מגיע הרכבל ממרגלות ההר.

    אתר הסקי פעיל 170 ימים בשנה, והטמפרטורה הממוצעת ביום עומדת על כ-15- מעלות. עומק השלג באתר: חצי מטר עד מטר.

    אחד מהמדרחובים הארוכים במזרח אסיה

    איך מגיעים?

    אוטובוס אל Binxian (בסינית: 宾县) יוצא מתחנת האוטובוס Longyun הנמצאת מול תחנת הרכבת (בסינית: 龙运长途客) או מתחנת האוטובוס המזרחיתSankeshu (בסינית: 三棵树汽车站). ב- Binxian מחליפים לאוטובוס מקומי מס' 7 או לריקשה שיקחו אתכם לאתר הסקי.

    אפשר גם לברר במלון האם ומתי יוצאות הסעות ישירות לאתר הסקי. בבקרים של סופי השבוע (ימים ו' עד א') יוצאות הסעות מבתי המלון Hotel New World ו-Singapore Hotel.


    מוזיאון האדריכלות של חרבין

    מוזיאון האדריכלות של חרבין סוקר את ההיסטוריה של האדריכלות בחרבין, והוא כולל שני אתרים שלהם דרגת חשיבות ארצית: בית הכנסת של יהודי חרבין וקתדרלת סופיה הקדושה.

    בית הכנסת של יהודי חרבין נוסד בשנת 1918, שטחו 2400 מ"ר, והוא בית הכנסת הגדול ביותר בסין היום. בבית הכנסת אצורות תמונות ותעודות היסטוריות יקרות ערך. המוזיאון מציג את המקום החשוב של העם היהודי בהיסטוריה האנושית, ואת היסטוריית חיי היהודים בעיר. בשנת 2004 הוא שופץ באופן נרחב, ומאז רבים מצאצאי יהודי חרבין הגיעו אל העיר לחפש את שורשיהם.

    קתדרלת סופיה הקדושה ממוקמת בעיר עצמה. הקתדרלה היא אחד מאתרי הנוף המיוחדים של העיר מצד אחד, ומצד אחר היא גם עדות לפלישת הצאר הרוסי לסין, כמו גם שריד היסטורי חשוב בתולדות העיר.

    לאחר שהושלמה המסילה הטראנס-מנצ'ורית בשנת 1903, הצאר הרוסי שלח את צבאו אל חרבין. בשנת 1907 החל הצאר לבנות את הקתדרלה למען הצבא הרוסי כדי שחייליו יוכלו להתיישב במקום ברוגע ובשלווה. ב-27 בספטמבר 1923 היא נפתחה בשנית לאחר 9 שנים של עבודה מאומצת וקפדנית.

    בית הכנסת של יהודי חרבין. הגדול ביותר בסין.

    קתדרלת סופיה הקדושה היא הקתדרלה האורטודוקסית הגדולה ביותר במזרח אסיה. הקתדרלה, שנבנתה בסגנון ביזנטי, מתנשאת לגובה של 53.35 מטרים, גודלה הוא 721 מ''ר, ומסוגלת להכיל עד 2000 איש. לקתדרלה מעמד חשוב בהיסטוריה של סין, ונמצאת בתכנית שימור מיוחדת. היא שופצה ביולי 1997, ומאז שונה שמה למוזיאון האדריכלות של חרבין.

    איך מגיעים?

    בית הכנסת הגדול של חרבין שוכן בכתובת 162 Jingwei Street. קווי האוטובוס המגיעים אליו: 105, 21, 74 ו-112, תחנת Jingwei jie (בסינית: 经纬街).

    קתדרלת סופיה הקדושה שוכנת ברחוב Toulong (בסינית: 透龙街). קווי האוטובוס המגיעים אליה: 1, 2, 13, 15, 64, 66 ו-113, תחנת Hayibai (בסינית: 哈一百) או Shizhuang Dasha (בסינית: 时装大厦).


    מקדש ג'י-לה

    מקדש ג'י-לה (Jilesi בסינית:极乐寺) נבנה בשנת 1923 וגודלו 57,000 מ''ר. המקדש הוא אחד מארבעת המקדשים הידועים ביותר בשלושת המחוזות הצפון-מזרחיים של סין, לצד מקדש בָּאן-רוּאוֹ (Banruosi בסינית: 般若寺) שבעיר צָ'אנְג-צ'וּן, מקדש צֶה-אֶן (Ciensi בסינית: 慈恩寺) בעיר שֶנְיָאנְג ומקדש לֶנְג-יֶן (Lengyansi בסינית: 楞严寺) שבעיר יִינְג-קוֹאוּ. זהו מוקד עליה לרגל של בודהיסטים המתגוררים בצפון, כמו גם אתר תיירות המושך מבקרים מרחבי העולם. למקדש מעמד שימור חשוב של מחוז היי-לונג-ג'יאנג.

    בכל שנה, ביום ה-8, 18 ו-28 בחודש הרביעי על פי לוח השנה הסיני, מתקיימים באתר ירידי מקדש: אנשים רבים מתקבצים במקום והאווירה עליזה והומה. בנוסף לכך, למקדש ג'י-לה תפקיד חשוב באירועים דיפלומטיים.

    על זוג האריות הלבנים במקדש מספרים, שהם פוסלו כבר בשושלת טאנג. בסוף שושלת צ'ינג הם עמדו בביתו של אחד הנסיכים בבייג'ין. בכל לילה התגנבו האריות למטבח וזללו שם אוכל ושמן. לילה אחד גילה אותם אחד המשרתים, והוא ירה בגבו של האריה – הצלקת נשארה עד היום. לאחר מכן, על מנת למנוע מהם לגנוב אוכל שוב, מסר הנסיך את האריות למקדש, והם הוצבו מול ההיכל המרכזי.

    איך מגיעים?

    המקדש שוכן ברחוב 31 Dongdazhi (בסינית: 东大直街). קווי האוטובוס המגיעים אליו: 14, 3, 6, 25, 104 או 105.