חוסכים יותר, קונים פחות

מאת: Xinhua News Agency , תרגום: וואנג דונג-וואן, עמית אלעזר
  • שיעור החסכון בסין הוא הגבוה ביותר מזה 12 שנים. הבנק המרכזי של סין פרסם לאחרונה את תוצאותיו של שאלון בתחום הצריכה שנערך ברבעון הראשון של שנת 2011. תוצאת הסקר העלו כי 85.8% מהתושבים העירוניים מקווים לחסוך כסף, בין אם בהפקדתו בבנק, בביטוח חיים או בקרנות. רק 14.2% ציינו שבכוונתם להוציא כסף ולרכוש מוצרים.

    שיעור החסכון בסין הוא מבין הגבוהים ביותר בעולם. שיעור גבוה זה לא בהכרח מעיד על שגשוג כלכלי אלא מראה שתושבי המדינה עדיין עניים ברובם. סביר להניח ש-100% מהתושבים היו רוצים להוציא כסף, לרכוש עוד ועוד, אך ידם של רבים אינה משגת. הסיבה העיקרית לכך היא שהפערים בין העניים לעשירים הולכים וגדלים. רוב ההון (כ-80%) מרוכז בידיהם של 20% מהאוכלוסיה. במילים אחרות, 80% מהאוכלוסיה נהנים רק מ-20% של ההון.

    לא קשה לראות את הסיבה שמביאה את תושבי הערים לחסוך בכספם. למרבית האנשים פשוט אין די כסף להוציא. בספר ""מדוע חיינו כה קשים?" מציג פרופ' לָאנְג סיֶאן פִּינְג נתונים המראים כי משכורותיהם של הסינים תופסות רק 8% משיעור התוצר המקומי הגולמי ומציבים אותה בתחתית הרשימה העולמית. נתון זה נמוך משמעותית בהשוואה לארה"ב, שם תופסות המשכורות 53% משיעור התוצר המקומי הגולמי ואף נמוך יותר מזה של טורקיה (26%) ואיראן (24%). בשעה שהמשכורות כה נמוכות, ניתן להבין מדוע רוצים אזרחי סין לחסוך בהוצאותיהם ולהתכונן ליום סגריר. כאשר רק מחירי המוצרים עולים ולא המשכורות, כיצד יוכלו הסינים להרשות לעצמם לצרוך?

    סיבה נוספת שבגינה לא ממהרים הסינים להוציא כסף קשורה להעדרה של מערכת ביטחון סוציאלי ממלכתי חזקה דייה. הנגישות לשירות רפואי, רכישת השכלה ותמיכה באוכלוסית הקשישים הם דאגותיהם העיקריות של אזרחי סין. סינים רבים מביטים בעינים כלות באזרחי מדינות המערב שאינם צריכים לממן מכיסם את שירותי הבריאות השונים במהלך חייהם מכיוון שממשלתם דואגת לטפל בתחום.

    מפליא לגלות שדווקא במצב זה מעודדת בהתלהבות הממשלה את אזרחיה לצרוך ולקנות. מי שמוצב כמטרה הם בעלי ההכנסה הנמוכה והבינונית. את העשירים אין צורך לעודד לקנות, הם יעשו זאת באופן טבעי. אך דירבון מסוג זה הוא שגוי.

    יש שתי דרכים אפקטיביות והגיוניות לגרום לגידול בשיעור הצריכה. הראשונה היא הקמת מערכת ביטחון סוציאלי ממלכתית שתאפשר לתושבי המדינה לחיות חיים שלווים ללא דאגות קיומיות. השנייה היא העלאת סף מס ההכנסה. בכינוסם השנה של הוועדה הפוליטית המייעצת והקונגרס העממי הלאומי, אישרה מועצת המדינה את הרפורמה במס ההכנסה, אך טרם דנה בהעלאת סף המס. יש האומרים שסף המס יועלה להכנסה חודשית של 3,000 יואן. אך סף זה נמוך מדי, מכיוון שהוא מבקש לגבות מס דווקא מבעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות, הנושאים במרבית נטל המס על כתפיהם. בדרך זאת לא ניתן יהיה לצמצם את פערי העושר ההולכים והמתרחבים וכן יקשה לענות על צרכיה הפנימיים של סין.