חג הרוחות: כששני העולמות נפגשים

מאת: China Radio International, תרגום: עמית אלעזר
  • חג הרוחות (Guijie, בסינית: 鬼节) חל ביום ה-15 בחודש השביעי בלוח השנה הסיני, (השנה נפל התאריך על 31 באוגוסט). מועד זה הוא שיאו של החודש השביעי, במהלכו נפתחים שערי עולם המתים ורוחות הנפטרים פוקדות את עולמנו.

    מוקדו של חג זה הוא פיוס רוחותיהם של אנשים שנפטרו עריריים ולא זכו, כשאר הרוחות, למנחות ולדאגת קרובי המשפחה לאחר מותם. מכיוון שצרכיהן לא סופקו להן, רוחות אלו נוטות להיות זועמות ונקמניות וריצוין יבטיח שלא תזקנה עוד. במהלך חג זה נערכים גם טקסים בודהיסטיים ודאואיסטיים המבקשים לגאול את אותן רוחות מעונות.

    חג נוסף המוקדש לשוכני העולם הבא, הוא חג צ'ינג-מינג (Qingmingjie, בסינית: 清明节). במועד זה פוקדים בני המשפחה את קברי יקיריהם, מציעים להם מנחות ומבכים את מותם. בניגוד מוחלט לכך, בחג הרוחות פוקדות דווקא הרוחות את עולם החיים. בנוסף, בחג הרוחות מציעים למעשה מנחות לרוחותיהן של זרים גמורים ה"מאומצים" לרגל מאורע זה.

    על מנת להבין את שורשיו של החג, יש להתחקות אחר ההיסטוריה הסינית בה טמונים הזרעים למנהגים אלו.

    פולחן האבות הוא אחד המוקדים של התרבות הסינית במהלך אלפי שנים. עדויות ראשונות לכך ניתן למצוא עוד בעצמות הניחוש מתקופת שושלת שאנג. על פי תפיסה זאת, גם לאחר פטירת האדם הוא ממשיך לשחק חלק חשוב בחיי היומיום בעולם החיים. בשל כך, על קרובי המשפחה להמשיך ולספק את צרכי הנפטר, ועל כן יש להציע לו מנחות אוכל ומשקה. מעשה נפוץ נוסף הוא שריפת ניירות כסף המכונים "כספי רוחות" (mingbi, בסינית: 冥币), שנועדו לשמש את הנפטר בעולם הבא לצרכים שונים, בין היתר גם לצורך מתן שוחד לפקידים מושחתים, אם יזדקק לדבר.

    כך, כפי שדאגו להם וסיפקו את צרכיהם בעודם בחיים, על בני המשפחה להמשיך בתפקיד זה גם לאחר מות קרוביהם. בדרך זאת ממלאים הסינים את חובתם המוסרית כלפי אבותיהם ומספקים להם את צרכיהם הגשמיים גם בעולם הבא. בשנים האחרונות צצה לה תופעה חדשה של שריפת ניירות המעוצבים בשלל צורות של חפצים יקרי ערך, דוגמת טלפונים ניידים, מכוניות, בתים ומחשבים. על אף שזהו ביטוי מודרני, הרי שהוא משקף נאמנה את התפיסה המסורתית הקדומה בדבר מילוי חובה זאת.