ווהאן - עיר הנהרות

מאת: China Radio International, תרגום: סו גי'ה, שי כהן, עריכה: ליאת סוזנה
  • ווּהאן (Wuhan, בסינית: 武汉), בירת מחוז הוביי, היא העיר הגדולה והחשובה ביותר במרכז סין. היא שוכנת במישורי ג'יאנגאן, אזור ירוק ופורה במיוחד, הנוצר כתוצאה ממפגשו של היאנגצה עם נהר האן-ג'יאנג. שטחה של העיר מתפרש על פני 8,494 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה כ-9.1 מיליון איש.

    נהר היאנגצה ויובליו, שמסלולם מתפתל לו דרך העיר, מחלק אותה לשלושה רובעים: בגדה המערבית רובע האן-קוֹאוּ ורובע האן-יאנג, ובגדה המזרחית רובע ווּצ'אנג, הגדול מבין השלושה. בעבר היו רובעים אלה ערים בפני עצמן, עד שאוחדו לכדי עיר אחת.

    עוד מימי קדם זכתה ווהאן לכינוי "עיר הנהרות". לי באי, המשורר הנודע מתקופת שושלת טאנג, בדומה למשוררים רבים אחרים לאורך ההיסטוריה, התייחס לווהאן בשם זה בשיר שחיבר על פגודת העגור הצהוב שבעיר.

    ווהאן מציעה שילוב מרתק של היסטוריה וטבע קסום, ישן וחדש, עם עבר מפואר והווה חי ותוסס. שרידים היסטוריים שנמצאו בקברים עתיקים שהתגלו במקום מעידים על התיישבות באזור לפני למעלה מ-3,500 שנה. בתקופה שקדמה לצ'ין, השושלת הקיסרית הריכוזית הראשונה, היה האזור תחת שליטתה של מדינת צ'ו, אחת משבע הממלכות העצמאיות שהרכיבו את סין לפני האיחוד הראשון בהיסטוריה של המדינה.

    בימי שושלת צ'ינג, האן קואו היה לאחד מארבעת הערים המשגשגות ביותר במדינה ששימשה במשך מאות שנים כמרכז מסחרי וציר תחבורתי חשוב במרכז סין. מאוחר יותר זכתה ווהאן לדימוי ההיסטורי של ערש התעשייה הסינית המודרנית.

    הסינים אומרים כי אם בייג'ין היא העיר להתבגר בה, שנחאי - לעבוד בה וצ'נגדו – לבלות בה, אזי ווהאן היא העיר בה כדאי להתמסד ולהקים משפחה.

    לווהאן חשיבות רבה בתולדות המפלגה הקומוניסטית הסינית. בין התאריכים 27 באפריל ל-9 במאי 1927 נערך בעיר הכינוס החמישי במספר של הקונגרס הלאומי של המפלגה הקומוניסטית, בו נכחו 82 מתוך 58 אלף החברים שמנתה המפלגה. מושב המפלגה התכנס כשבועיים לאחר "טבח ה-12 באפריל", המבצע שהוביל בשנחאי ראש המפלגה הלאומית צ'יאנג קאישק, במטרה "לטהר" את מפלגתו מהשפעה ואלמנטים "אדומים".

    מקום כינוס וועידת "7.8"

    שנים לפני הטבח, כרתו שתי המפלגות ברית ביניהם, במטרה לחסל את השליטה של "אילי המלחמה" שהתחזקו וצברו עוצמה מאז נפילתה של שושלת צ'ינג. בשנת 1923 החלה ממשלתו של סון יאטסן לקבל סיוע מברית המועצות, גם בדמות נשק ואריטילריה, אך גם בדמותם של יועצים שסייעו לסון לארגן מחדש את מפלגתו, על פי הקווים המנחים של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. אותם יועצים הורו לחברי המק"ס להצטרף לשורותיה של המפלגה הלאומית אך במקביל לשמור את נאמנותם למפלגת האם שלהם. עם הזמן, צברו אותם קומוניסטים כוח והשפעה, מה שהביא, בסופו של דבר, את צ'יאנג קאישק, לקבל את ההחלטה לשבור את הברית ולנקות את מפלגתו מנאמני הקומוניסטים. במהלך הטבח הוצאו להורג מאות מחברי המפלגה הקומוניסטית, נעצרו מאות נוספים וגורלם של אלפים אחרים אינו ידוע עד היום.

    אתר ההנצחה של וועידת "7.8"

    מספר חודשים לאחר מכן, ב-7 באוגוסט, כינסה המפלגה הקומוניסטית את וועידת ה "7.8" ברובע האן קואו. הזמנים היו ימים של בלבול וחוסר בהירות, והתחושה היתה שהדרך אבדה ושיש למצוא כיוון חדש. הוועידה התכנסה באופן חשאי, ובמהלכה התקבלו החלטות קריטיות לגבי המשך דרכה של המפלגה. הוועידה ותוצאותיה היו נקודת מפנה בדברי הימים של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

    המבנה בו התכנסה הוועידה נפתח לקהל הרחב כמוזיאון הנצחה בשנת 1978. הוא ממוקם ברחוב פויאנג 135-139 (Poyang Jie, בסינית: 鄱阳街) ברובע האן קואו.

    פגודת העגור הצהוב (Huanghe Lou, בסינית: 黄鹤楼)

    פגודת העגור הצהוב הוא סימן ההיכר המובהק של ווהאן ומוקד המשיכה העיקרי של העיר. הפגודה שוכנת על צלע הר הנחש (She Shan, בסינית: 蛇山), על גדות נהר היאנגצה, והיא נחשבת לאחד מארבעת המבנים המפורסמים של סין, יחד עם פגודת יוּ'אֶה יאנג שבמחוז הונאן, פגודת טנג וואנג שבמחוז ג'יאנגסי ופביליון פנג לאי שבמחוז שאנדונג.

    על פי המסורת, בנייתה של הפגודה המקורית החלה עוד בתקופת שלוש הממלכות (221-263), אך עם השנים היא ניזוקה ונהרסה פעם אחר פעם ומיד הוקמה מחדש. המבנה הניצב היום שופץ בשנת 1981 על פי המודל של פגודת קיסר טונג ג'ה משושלת צ'ינג.

    הפגודה בת חמש קומות ומתנשאת לגובה של 49 מטרים. על קירות ההיכל הגדול בכניסה תלוי תבליט המציג אגדות הקשורות למקום שהועברו מדור לדור במהלך ההיסטוריה. לאורכו של מסדרון הקומה השלישית מוצגים שירים, פרוזה, קליגרפיות וציורים הקשורים למקום. את הקומה השנייה, השלישית והרביעית מקיפות מרפסות רחבות ידיים מהן נשקף נוף פנוראמי של האזור כולו. הקומה החמישית משמשת כנקודת תצפית ממנה ניתן ליהנות מנופיו המרהיבים של נהר היאנגצה ומהמראה המרשים של שלושת רובעיה של ווהאן.

    האוצר התרבותי שעבר בין הדורות עצום והוא כולל, כאמור, שירה, פרוזה, פזמונים שנכתבו על גבי עמודים, כיתוב על לוחות אופקיים, חריטת כתובות באבן וסיפורי עם. מיקומה הגיאוגרפי של פגודת העגור הצהוב בשילוב עם הערך התרבותי שלה הם אלה שהפכו אותה למבנה מפורסם, הידוע כבעל ערך תרבותי רב ונוף מרשים. ההתייחסות לפגודה בתור "המבנה היפה ביותר עלי אדמות" מדגישה את חשיבותה ואת ההערצה הרבה שרוחשים לה הסינים.

    שעות פתיחה: 7:30-18:00 כרטיס הכניסה: 50 יואן.

    האגם המזרחי – האגם העירוני הגדול ביותר בסין

    האגם המזרחי (Donghu, בסינית: 东湖), כפי שנרמז משמו, ממוקם במזרח העיר ווהאן. הוא מתפרש על פני שטח של כ-33 קמ"ר והיקפו מגיע ל-112 ק"מ. האגם מנוקד בלמעלה מ-120 איים בגדלים שונים ומ-12 אגמים המחוברים זה לזה בגשרים ותעלות. קו חופו המתעקל של האגם מוקף באינספור פינות חמד ובשרשת הרים מכוסים יערות עבותים. לאורך השנה פורחת הצמחיה מסביב לאגם כמרבד מתחלף שצובע את האזור בשלל צבעים. בחודשי האביב פורחים הסחלב והדובדבן, בסתיו עצי הקסיה עם עליהם האדומים וניצניהם הזהובים-כתומים, בקיץ מקשט צמח הלוטוס את מי האגם ובחורף עולים ניחוחות של פריחת השזיף.

    גם בחום היוקד של שיא הקיץ מתאפיין אזור האגם במזג אוויר נעים ומתון עם משבי רוח צוננים. ניתן להשתכשך במימיו, לנוח על גדותיו, לטפס לראש ההר ואף ליהנות מהאווירה המיוחדת שמשרה שירתם של המקומיים שמתכנסים באזור מדי יום.

    בימי האביב מאות אלפי תיירים סינים נוהרים אל שטחי הקמפוס של אוניברסיטת ווהאן שממוקמת ברובע ווצ'אנג סמוך לאגם על מנת לחזות במראה עוצר הנשימה של פריחת עצי הדובדבן. שדרת הדובדבנים וטירת הדובדבנים הן חלק מהאתרים המרשימים הפזורים ברחבי קמפוס האוניברסיטה.

    על שפת האגם שוכנת גם ווילת הקיץ הפרטית של מאו דזה דונג, בה הוא נהג לנפוש מעת לעת. כיום הוילה פתוחה לקהל הרחב והיא מספקת הצצה נדירה אל חייו של מנהיג סין לשעבר.

    מקדש גו דה (Gude Si, בסינית: 古德寺)

    המקדש הבודהיסטי נבנה בשנת 1877 בשנתו השלישית לשלטון של קיסר שושלת הצ'ינג ג'ואנג סו. עם השנים התרחב שטח המקדש והיום הוא עומד על 20,000 מטרים רבועים, כאשר מבנה המקדש עצמו משתרע על יותר מ- 3,600 מתוכם. המבנה העיקרי במקדש הוא היכל יואן טונג (Yuantong Baodian, בסינית: 圆通宝殿) אשר סגנון בנייתו מחקה את מקדש אנאנדה בבורמה. מודל בנייה זה עשיר באלמנטים ארכיטקטוניים שחדרו לסין ממדינות אחרות. הקישוטים המרהיבים הפזורים ברחבי המקדש הם חלק אינטגראלי מהמבנה עצמו והם מעצימים את פארו והדרו.

    מקדש זה הוא יחיד במינו בבודהיזם הסיני ובעל השפעה רבה על מאמינים בודהיסטים בכל דרום מזרח אסיה. מלבדו קיים בכל העולם עוד מבנה בודהיסטי אחד בלבד, שנבנה בסגנון זה והשתמר עד היום. למקדש ערך רב מבחינה היסטורית, תרבותית, דתית וארכיטקטונית. במבנה המקדש ניכרת טכניקת ההבעה האופיינית למבני רומא העתיקה, המוסיפה לאווירת המסתורין האופפת את המקום. הכיכר והעמודים הרבים הניצבים בין קירותיו הפנימיים והחיצוניים של המקדש מזכירים מעט את קסמם של מקדשי האלים היוונים. לאמיתו של דבר, סגנון הבנייה הייחודי של המקדש מעורר במתבונן תחושה כי מדובר בכנסייה אורתודוקסית ולא במקדש בודהיסטי.

    המקדש נמצא ברחוב הואנג פו 74 (Huangpu Lu, בסינית: 黄浦路) ברובע האן קואו. שעות הפתיחה: 6:00-18:00 כרטיס הכניסה: 2 יואן בלבד.

    רחוב (Hanzheng Jie, בסינית: 汉正街)

    רחוב האן ג'נג בווהאן נחשב לגן עדן לחובבי קניות. עם הכניסה ללב הרחוב יתגלה לעינכם אזור מסחרי רחב היקף הכולל חנויות לממכר ביגוד, תיקי עור, מכשירי חשמל ביתיים, הנעלה, כלי קרמיקה, בדים, עבודות יד וגם מסעדות ודוכנים המציעים אטריות יבשות חמות (Regan Mian, בסינית: 热干面), המאכל המקומי של ווהאן. בנוסף, ישנם במקום עשרה שווקים שונים, כל אחד מהם מתמחה בסוג מוצרים אחר, אשר מתאחדים יחדיו לשוק אחד ענק המשתרע על פני 2.56 קמ"ר.

    למעשה מדובר במקום הומה וסואן שלעיתים נדמה כי הוא עולה על גדותיו מרוב סחורות ואנשים. למרות שהוא נחשב לאחד המרכזים המסחריים הגדולים בסין, שכביכול אמור לשמש כמקור לגאווה לתושבי העיר, אלה טוענים כי הוא דווקא מעורר בהם תחושות של סלידה והם מעדיפים להימנע מלהגיע אליו. "זה מקום שרק כפריים הולכים אליו", "כבר שנים שלא הלכתי לרחוב האן ג'נג, כל הסחורה שם מוברחת" הם חלק ממה שאומרים המקומיים על הרחוב. אך למרות זאת, בכל מקום בו תפנו ברחוב תוכלו לשמוע את ניב הדיבור המקומי של ווהאן.

    ווהאן מציעה שפע של אטרקציות נוספות אותן קצרה היריעה מלהכיל, ביניהן הבארים ברחוב לאן לינג (LanlingLlu, בסינית: 兰陵路), שוק האוכל ברחוב ג'יצ'ינג (Jiqing Jie, בסינית: 吉庆街), רחוב דוכני המזון הגדול ביותר בווהאן, המסעדות ברחובות ג'ינג וו (Jingwu Lu, בסינית: 精武路) והונג קונג (Xianggang Lu, בסינית: 香港路), וכן שוק העתיקות הממוקם גם הוא ברחוב הונג קונג.

    [[image]]

    עונת האביב היא הזמן הטוב ביותר לבקר בווהאן, פרחים רבים נמצאים בשיא פריחתם והדובדבנים ממלאים, כאמור, את קמפוס אוניברסיטת ווהאן. בעונה זו ניתן גם ליהנות מפריחת השזיף באגם המזרחי ובגן השזיפים בהר מוֹ (Moshan Meiyuan, בסינית: 磨山梅园). בעונת הסתיו מומלץ לבקר באתר ההיסטורי מינג צ'ואן (Mingchuan Guji, בסינית: 名川古迹) וכן לטייל ברחובות ג'יאנג האן (Jianghan Lu בסינית: 江汉路 ) וג'י צ'ינג (Jiqing Lie בסינית: 吉庆街) ולספוג מעט מן האווירה המקומית. עונה זו מתאימה גם לביקור בביתן סינג ין (Xingyin Ge בסינית: 行吟阁) שלגדת האגם המזרחי שהוקם לזכרו של המשורר הגדול צ'ו' יואן וגם ליציאה לשיט על נהר היאנגצה ולביקור בסכר "שלושת הערוצים" שנמצא במרחק של כארבע שעות מווהאן.

    מידע שימושי

    ווהאן מקושרת בטיסות ישירות לכל הערים הגדולות בסין. בנוסף, היא מקושרת ברכבות לבייג'ין, לשנחאי ולערים רבות אחרות במזרח ובמרכז סין. אפשר לבחור בין רכבות מהירות (מסומנות באות D) לבין רכבות לילה.

    אל כל אחד מהאתרים בעיר ניתן להגיע באמצעות האוטובוסים העירוניים במחיר של 2-1 יואן לכרטיס נסיעה.