התרופה למלריה, הראשון לזהות והקללה של "עצמות הניחוש"

  • מאת: אופיר דור 

    על פי האגדה, הכל החל כאשר ואנג ייז'ונג, מנהל האקדמיה הקיסרית ותושב בייג'ין, חלה במחלת המלריה. בעצת הרופאים, שלח ואנג את משרתו לקנות מבית המרקחת הסמוך "עצמות דרקון", אותם הוא התכוון לטחון לאבקה שמשמשת להכנת שיקויים ורטיות בעלות כוח טיפולי על פי הרפואה הסינית.

    כאשר חזר המשרת עם עצמות הדרקון, ואנג הבחין כי חרוטות עליהן כתובות בסימניות סיניות עתיקות. במקום לטחון אותן לתרופה למלריה, ביקש ואנג ממשרתו לחזור לבית המרקחת ולרכוש את כל המלאי הזמין של המוצר. השנה היתה 1899.

    הכתב על עצמות הניבוי קשור ישירות לסינית המודרנית

    ואנג לא היה הראשון למצוא את העצמות עם הכתובות, שככל הנראה התגלו שוב ושוב על ידי חקלאים וקברנים, שחפרו באדמה במאות השנים שלפני כן. אך בניגוד למגלים הקודמים שלא ייחסו חשיבות לממצא ולא שמרו עליו, ואנג היה הראשון לזהות את חשיבות התגלית. על מה שהתברר יותר מאוחר כעצמות שהגיעו מבהמות או קליפות שטוחות משריון הצב, נמצא הטקסט העתיק ביותר בשפה הסינית שהתגלה עד היום. התגלית זכתה לשם "עצמות הניחוש" (Oracle bones, בסינית: 甲骨).

    מאז הגילוי הראשון, נמצאו עוד כ-100 אלף עצמות וקליפות ועליהם אלפי סימניות סיניות. בניגוד לכתבים עתיקים שהתגלו במקומות אחרים בעולם, במקרה של עצמות הניחוש לא היה קושי רב בפענוח הטקסט שעליהן. הסיבה היא הקשר הברור בין הכתב מלפני 3,000 שנה לכתב הסיני המודרני, מה שביסס את מעמד הסינית כשפה הוותיקה ביותר בעולם שעדיין נמצאת בשימוש. הכתובות על עצמות הניחוש, אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר בסין אי פעם, נכתבו לפי הערכה סביב שנת 1,200 לפני הספירה. בנוסף למידע שהן מספקות על התפתחות הכתב הסיני, העצמות מספקות את ההוכחה הראשונה לקיומה של שושלת שאנג (ששלטה בסין בשנים 1600-1040 לפני הספירה), לאחר שנים שקיומה הממשי היה מוטל בספק.

    אחת מעצמות הניבוי. הסדקים שימשו לניבוי אירועים עתידיים 

    העצמות כוללות שאלות שמעלה חצר המלוכה לפני האבות הקדמונים והאלים בנוגע לאירועים עתידיים כמו הצלחה או כישלון במלחמה, בצייד או בגידולי השדה כמו גם בשאלות הקשורות לפולחן והעלאת קורבנות. השאלות נחרטו במכשיר חד על הקליפה או העצם. בנוסף כוללות העצמות והקליפות סדרת סדקים שנוצרו מחימום. דפוס הסדקים שנוצר פורש על ידי מגד עתידות וסימן את התשובה של האבות הקדמונים והאלים לשאלות שהעלתה חצר המלוכה.

    אך התגלית המדהימה שלו, לא הבטיחה לוואנג עתיד מזהיר. שנה בלבד לאחר הגילוי נשלח ואנג, כפקיד בקיסרות שושלת צ'ינג, לפקד על כוחות מורדים סינים (בוקסרים) אל מול צבאות בריטניה, צרפת, רוסיה ארצות הברית ויפן שהגיעו לחסל את המרד. הכוחות המורדים הסינים הובסו והצבאות הזרים כבשו מידם את בייג'ין. ואנג לא יכול היה לשאת את הבושה והתאבד עם משפחתו על ידי שתיית רעל וקפיצה לבאר.

    ואנג ייז'ונג. התאבד שנה לאחר הגילוי 

    גם לבעלים הבאים של עצמות הניחוש חיכה עתיד לא מזהיר במיוחד, מה שהוליד את המיתוס על קללה הרובצת על העצמות. המלומד הבא שרכש את העצמות ואף כתב את הספר הראשון עליהן, הואשם במכירת גידולים חקלאיים לאזרחים זרים בניגוד לחוק ונידון ב-1908 לגלות במחוז השינג'יאנג המרוחק בצפון-מערב סין. שנה לאחר מכן הוא מת. רוכש העצמות הבא, עוד פקיד בשושלת צ'ינג, הוצא להורג על ידי המורדים כחלק מהפלת שלטון הקיסר והחלפתו ברפובליקה ב-1911.