הר צִ'ינְגְצֶ'נג ומערכת ההשקיה בדוּ-גְיַ'אנְג-יֵן

מאת: China Radio International, תרגום: תרצה ערב , עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג
  • מערכת ההשקיה בדו-ג'יאנג-ין (Dujiangyan, בסינית: 都江堰) הוקמה במאה השלישית לפני הספירה, והיא ממוקמת במישורים של צ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן, על גדות נהר מִין. מדובר במפעל השקיה רחב היקף שאת הקמתו הוביל לי בינג, מושל מחוז סצ'ואן במדינת צ'ין בתקופת המדינות הלוחמות. את לי בינג ירש בנו והמשיך את המפעל החשוב. זו מערכת ההשקיה הגדולה והעתיקה ביותר ששרדה עד היום בעולמנו, אשר מתאפיינת בהולכת מים בלא סכר. זה למעלה מ-2200 שנים שהיא מתפקדת ביעילות מרובה. הר צ'ינגצ'נג (Qingcheng, בסינית: 青城山) הסמוך הוא אחד ממקורות הטאואיזם: במעלה השביל ההררי פזורים ביתנים קטנים, ועל אתריו החשובים נמנים "ארמון בניית המזל", "ביתן התמונה הפסטורלית", "מערת המורה השמימי" ו"ארמון הטוהר העליון". בשנת 2000 נכנסו פרויקט ההשקיה והר צ'ינגצ'נג אל רשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

    מערכת ההשקיה העתיקה והנודעת בנהר דוּ [בסינית: דוגְ'יַאנְגְיֵן] ממוקמת ממערב לעיר באותה שם. סצ'ואן ידועה היום כאסם תבואה וכ"ארץ זבת חלב ודבש", אך היא זכתה למוניטין זה רק 250 שנים אחרי שהוקם מפעל ההשקיה, מה שמעיד היטב על המהפכה שהוא חולל באזור. מערכת ההשקיה היא מקור החיים של ארץ שופעת זו, ועד ימינו היא מוסיפה למלא תפקיד יקר ערך שאינו בר-תחליף ומספקת מי השקיה לשטח העולה על 6,600 קמ"ר.

    החלק החשוב ביותר במפעל ההשקיה הוא ראש ההשקיה, והוא המפתח למפעל כולו. ראש ההשקיה מורכב משלושה פרויקטים גדולים: "סוללת פה הדג" המנתבת את המים, פרויקט הובלת המים המכונה "פתח בקבוק האוצר", ותעלת "סוללת החול המעופף". על פי זרימת המים והמאפיינים הטופוגרפיים, חצב לי בינג במקום שבו השיפוע מתון יחסית פתח בצורת טריז שרוחבו בתחתית 17 מטרים. בעונה היבשה, רוחב הפתח של הערוץ 19 מטרים, ואילו בעונה הגשומה רוחבו 23 מטרים. "פתח בקבוק האוצר" הוא הצוואר שאליו נכנסים המים בערוץ הפנימי. הוא מתקן מפתח במערכת ההשקיה שבזכותו יכול האדם לאיתני הטבע.

    "החול המעופף" היא תעלה הממוקמת במקטע המרכזי, וביכולתה לווסת את המים העודפים ואת המשקע, בעוד שתפקידו של "פתח בקבוק האוצר" הוא להוביל את המים ולשלוט בכניסתם לערוץ. מכאן שמפעל ההשקיה בדוג'יאנגין פותר באופן מדעי את בעיות תיעול המים, ויסותם, הובלתם וטיפול במשקע החול, ואלה נעשים בצורה עצמאית. כך מצליחה מערכת ההשקיה להוביל מים אל השדות ולמנוע שיטפונות ואסונות. מדובר באחד הפלאים הגדולים בתולדות מפעלי ההשקיה בעולם. כיום ביקור בדו-ג'יאנג-ין הוא לא רק הזדמנות להתפעל מהיכולת ההנדסית הגבוהה של הקדמונים, אלא גם מן הנוף היפהפה במקום.

    הר צ'ינגצ'נג הסמוך לדו-ג'יאנג-ין מדרום-מערב זכה לכינויים רבים ובהם: "מערת בני האלמוות של הטאואיזם" ו"מתחם האלים על פני הארץ" [כינויים לגן עדן עלי אדמות]. היקפו יותר מ-100 קילומטרים, גובהו 1800 מטר מעל פני הים, והוא שלוחה של רכס הרי צְ'יוֹנְגְלַאי. מצפון לו שוכן הר מין ושרשרת פסגות אין סופית. שלל פסגות סובבות אותו מכל עבר, יערותיו עבותים, ובצידי שביליו מתנשאים אל הרקיע עצים עתיקים, המטילים את צילם על הקרקע. ההר ירוק כל ימות השנה, ומסיבה זו הוא מכונה הר צ'ינגצ'נג – "הר העיר הירוקה". השמורה נחלקת לשניים: הר צ'ינגצ'נג הקדמי והר צ'ינגצ'נג האחורי. ההר הקדמי ניחן בנוף יפהפה, ובו שרידים היסטוריים רבים. ההר האחורי מתאפיין בנוף מסתורי ויפה ובטבע בראשיתי – גן עדן על פני האדמה.

    הר צ'ינגצ'נג שוכן על השלוחה המזרחית של רכס הרי צ'יונגלאי; המבנה הגיאולוגי שלו מורכב: בו שלל פסגות מופלאות, גאיות תלולים ובריכות עמוקות, סלעים אפורים ומערות עתיקות נפוצים בו בכל עבר. הוא שייך לאזור האקלים הלח של אגן סצ'ואן הסאב-טרופי – הקיץ אינו חם מדי והחורף אינו קר מדי, המשקעים רבים, הלחות גבוהה ולעיתים קרובות ההר עוטה ערפל. יערות עשירים מכסים את ההר, והוא ירוק כל ימות השנה. בהר משאבי צמחיה עשירה, פורה ומלבלבת, ומצמיחה שלל עשבי מרפא. בעיני הטאואיסטים, שחיפשו אחר טבע פראי ובראשיתי, לא היה ספק שהוא ראוי להיות "מערת בני האלמוות". המקדשים הטאואיסטיים הרבים נחבאים בצל היערות העבותים, לפרקים נגלים ולפרקים מסתתרים, ומשווים למקום מראה קסום.".

    "ארמון בניית האושר", שהוקם בתקופת שושלת טאנג, הוא התחנה הראשונה בטיול על ההר. גודלו עצום ומראהו יוצא מן הכלל, ובימינו שרדו ממנו שני היכלות ושלוש חצרות; סביבת המקדש מרהיבה – בחזיתו זורם נחל צלול ומקיפים אותו עצים עתיקים. בצדו השמאלי, חורבות משכנה של פילגש הקיסר משושלת מינג. "ביתן התמונה הפסטורלית", הנמצא כאלף מטרים ממערב ל"ארמון בניית האושר", נבנה בשנות שלטונו של הקיסר גְוַאנְגְסוּ' משושלת צ'ינג. הצוקים האפורים מתרוממים אל על, הערפל האופף את המקום והעצים הירוקים מבליטים אלה את אלה. המטיילים הבאים לכאן חשים כאילו נכנסו לתוך ציור, ומכאן קיבל את שמו: "תמונה פסטורלית".

    שני קילומטרים מערבית ל"ביתן התמונה הפסטורלית" שוכן המקדש הראשי בהר – "מערת המורה השמימי". במקדש פסליהם של המורה השמימי הראשון, ג'אנג דאולינג, ושל צאצאו, סוּ' ג'ינג, הדור ה-30 למורים השמימיים. ב"מערת המורה השמימי" נשמרו היכלות עצומים, המצטיינים בחריטות מופלאות, משלהי שושלת צ'ינג. בהיכל המרכזי, "היכל שלושת הקיסרים", מצוי לוח אבן שחקקו עליו שלושה קיסרים מתקופת טאנג. מבין לוחות האבן והעץ החקוקים שנשמרו בהיכל, המפורסמים ביותר הם לוח שעליו חקוק צו מפי הקיסר סְוַאנדזוֹנְג משושלת טאנג ולוח מסעות הקרב של ג'וּגֶה לְיַאנְג, שחקק יוּ'אֶה פֵיי במו ידיו.

    ביציאה ממקדש "מערת המורה השמימי", לאחר שעוברים את "גשר הביקור בשלווה", מגיעים אל "היכל המורה-האב". מצפון לו, מצויים "המערה הפונה לשמש" וכן "ארמון הטוהר העליון", שהוקם בזמן שושלת ג'ין (265-420 לספירה). המקדש שנשמר בימינו נבנה בתקופת שלטונו של טונגג'ה, קיסר שושלת צ'ינג. בצוק שמעליו חקוקות הכתובות: "ההר החמישי תחת השמים", "הפסגה הראשונה של צ'ינגצ'נג".

    אוטובוסים לדו-ג'יאנג-ין ולהר צ'ינגצ'נג הקדמי והאחורי (בסינית: 青城后山) יוצאים מבירת מחוז סצ'ואן צ'נגדו. מקומות לינה אפשר למצוא בשני האתרים.