הרפובליקה של סין (1912-1949)

מאת: Other, תרגום: וואנג דונג-ואן, יואב וולנסקי
  • תקופת הרפובליקה של סין השתרעה בין השנים 1912-1949 והייתה גדושה בתהפוכות ואירועים מכוננים. היא החלה מעט לאחר מהפיכת סינהאי ונפילתה של שושלת צ'ינג בשנת 1911, אשר הביאו את עידן השלטון הקיסרי אל סופו.

    ב-1 בינואר 1912 הוקמה הרפובליקה באופן רשמי וסוּן יַאט-סֵן (Sun Yat Sen, במנדרינית: Sun Zhong Shan, בסינית: 孙中山), "אבי האומה", הושבע לנשיאה הראשון. תקופת היציבות של הרפובליקה החדשה לא האריכה ימים. המשימה הראשונה שעמדה בפניו של סון יאט-סן הייתה הפלת שלטון שושלת צ'ינג. אולם לאחר שהבין כי אין תחתיו צבא ראוי שיוכל לבצע את המשימה, נאלץ להעביר את מושכות השלטון ליוּאן שֶה-קָאי (Yuan Shikai, בסינית: 袁世凯), גנרל הצבא הקיסרי.

    סון יאט-סן (1866-1925)

    יואן שה-קאי כפה על הקיסר המכהן להתפטר, ומונה בעצמו לנשיא הרפובליקה בשנת 1913. הוא ניהל את המדינה תחת שלטון צבאי ולא הכיר בתשתיות המדינה שסון יאט-סן הניח. בשנת 1915 הכריז על עצמו קיסר וביקש לרכז את כל השלטון בידיו, תוך שהוא מנסה לנשל את ראשי המחוזות ממעמדם. תאוותו לכוח הייתה לו לרועץ: הוא החל מאבד את תמיכת המחוזות וגם עורר את זעמם של ראשי הצבא המקומיים. לבסוף, הפכו אלו מכפיפים של השלטון המרכזי לאיילי מלחמה עצמאיים.

    ב-1916 מת יואן שה-קאי והותיר אחריו ואקום שלטוני ומדינה מפולגת המנוהלת על ידי איילי מלחמה. ב-1919 שב סון יאט-סן מן הגלות והקים מחדש את מפלגתו, המפלגה הלאומית (Guomin Dang, בסינית: 国民党, ידוע גם כ-KMT). ממקום מושבו החדש בגואנג-דונג שבדרום סין, ביקש סון לאחד מחדש את סין ולהכניע את איילי המלחמה של הצפון כמו גם את הממשל הצבאי הרעוע בבייג'ין.

    יואן שה-קאי (1859-1916)

    באותו הזמן החלה בשנחאי פריחתה של תנועת הארבעה במאי, אשר קראה להעשרתה התרבותית של סין תוך שימוש בידע ורעיונות המגיעים מן המערב. התנועה צמחה מתוך הנסיבות הפוליטיות והדיון הציבורי שהתלווה אליהן; נפילת שושלת צ'ינג, היחלשות השלטון בבייג'ין והכאוס הפוליטי, קיפוחה של סין בהסכמי ורסאי, ובאופן כללי, איך על סין להתמודד עם השפעת המערב. בתוך כך, זרמו לסין מגוון של אידואולוגיות פוליטיות חדשות. אחת מהן שהפכה פופולרית במיוחד הייתה האידיאולוגיה המרקסיסטית, אשר הובילה להקמתה של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1921 ומאוחר יותר להתפתחות המאואיזם.

    סון יאט-סן מת בשנת 1925 והשלטון עבר לצְ'יָאנג קָאי-שֵק (Chiang Kai Shek, במנדרינית: Jiang Jie Shi, בסינית: 蒋介石). בין 1926-1927 החל צ'יאנג לממש את חזונו של סון יאט-סן ולרסן את איילי המלחמה במערכה שכונתה "המסע צפונה". הוא לא עשה זאת לבדו – כוחותיו הסתייעו ביועצים סובייטים ובצבא המפלגה הקומוניסטית.

    לאחר שצלח במשימה, גירש צ'יאנג קאי-שי את היועצים וביקש לטהר את הקומוניסטים מעמדות הכוח שלהם. ב-12 באפריל 1927, טבח פלג מצבא המפלגה הלאומית, בסיוע של כנופיות מקומיות, בחברי המפלגה הקומוניסטית בשנחאי. אירוע זה סימל את תחילת מלחמת האזרחים בין הלאומנים לקומוניסטים. המפלגה הקומוניסטית ספגה מכה קשה ונאלצה להעתיק את פעילותה למחוז ג'יאנגסי שבדרום סין. בשנת 1928 הצליח לבסוף צ'יאנג קאי-שק להכניע את המשטר הצבאי בבייג'ין ולאחד את סין תחתיו. הוא העביר את הבירה לנאנג'ינג, שבמחוז ג'יאנגסו.

    צ'יאנג קאי-שק (1887-1975)

    עם זאת, הצרות לא איחרו לבוא, וב-1931 פלש צבא יפן למנצ'וריה (אזור בצפון-מזרח סין, היכן שנמצאים כיום המחוזות היי-לונג-ג'יאנג, ג'ילין וליאונינג) והפך אותה למדינת חסות בראשותו של קיסר שושלת צ'ינג האחרון. ב-1937 פרצה מלחמת סין-יפן השנייה, ולמעשה סימלה את תחילתה של מלחמת העולם השנייה במזרח-אסיה. המאבקים בין הלאומניים לקומוניסטים הושהו על מנת לקיים חזית אחידה מול הפולשים ממזרח. ממשלת הלאומניים נסוגה מנאנג'ינג לצ'ונג-צ'ינג עד לאחר כניעתה של יפן בפני כוחות הברית וסיום המלחמה; לעומת זאת, כוחה והשפעתה של המפלגה הקומוניסטית הלך וגדל באזורים שבהם הם לחמו ביפנים.

    ימין: דגל סין בימי תחילת הרפובליקה ותקופת איילי המלחמה. שמאל: דגל הרפובליקה לאחר עלייתו של צ'יאנג קאי-שק ב-1928
    ימין: דגל סין בימי תחילת הרפובליקה ותקופת איילי המלחמה. שמאל: דגל הרפובליקה לאחר עלייתו של צ'יאנג קאי-שק ב-1928

    עם תום המלחמה, קיימו ביניהם הקומוניסטים והלאומניים שיחות שלום אשר נועדו להוביל לכינונה של ממשלת אחדות, אך הניסיון נכשל ולאחר שנתיים המשיכה מלחמת האזרחים. ב-1948 הביס צבא הקומוניסטים את הלאומניים וצ'יאנג קאי-שק נס לטאיוואן יחד עם רבים אחרים שהשתייכו למפלגה הלאומנית.

    מאו דזה-דונג וצ'יאנג קאי-שק במהלך נסיונות הפיוס

    באוקטובר 1949 הקימה המפלגה הקומוניסטית בראשותו של מאו דזה-דונג את הרפובליקה העממית של סין, והצעידה את סין אל תקופה חדשה.