המסע הארוך של סין ממדינת ייצור למעצמת חדשנות

  • מאת: רפאל גניס

    ״מצוין, אז ניפגש מחר ב-9. אחכה לך במשרדים״, אומר לי ג'ייסון , שמנהל את חלל העבודה המשותף  Regus בשנג'ן. הנסיעה מהבית שלי לחלל העבודה נמשכת 20 דקות, אבל זה המקום קרוב ביותר שבו מצאתי משהו שמתקרב למה שחיפשתי: משרד, או יותר נכון חדר קטן  לי ולשני אנשי הצוות שלי שבו נוכל לעבוד ולהיפגש עם לקוחות. אם זה היה תלוי רק בי, היינו יכולים להמשיך לעבוד מסניף סטארבקס כמו שעשינו עד כה. אבל אנחנו בסין, ואין ברירה, כאן הרבה פעמים מה שנראה כלפי חוץ הרבה יותר חשוב ממה שנעשה בפנים והמשרדים הם "הפנים" של העסק, הבסיס לאמון שנבנה בינך לבין הלקוחות שלך . בניגוד לישראל, בסין קודם כל נעשים חברים ורק אחר כך עושים עסקים. אמון הוא מצרך חיוני ביותר ואתה צריך לדעת לקנות אותו. זה דורש זמן, כסף, אנרגיה וסבלנות.

    "2,200 יואן (1,300 שקל) למקום ישיבה?",  אני נדהם מהמחיר שנקב בו ג'יייסון עבור השכרת מקום בחלל המשותף. אני זקוק לשלוש מקומות וביחד זה יוצא מחיר כפול מהשכירות החודשית על הדירה שלי. המחיר יקר במיוחד כשלוקחים בחשבון שהשכר החודשי הממוצע בעיר הוא בערך 4,000 יואן. אבל צריך לזכור שני פרטים חשובים: Regus היא חברה בינלאומית להפעלת חללי עבודה משותפים, משהו כמו WeWork רק פחות צעיר ואופנתי. בנוסף, נכון לאותו הזמן, מאי 2015, אפשר היה לספור על כף  יד אחת את כמות חללי העבודה המשותפים שפעלו בשנג'ן, 18 חודשים עברו מאז ועד היום ואפשר לומר שהמצב השתנה מקצה לקצה. מפחות מחמישה מקומות לפני שנה וחצי, המספר גדל במאות אחוזים. יכול להיות שיש היום כבר 750-800 חללים משותפים, יש כאלה שיגידו שהמספר עבר את 1,000. החללים המשותפים נקראים בסינית חממות ותמצאו בהם חממות טכנולוגיות, אקסלרטורים לסטארט-אפים ועוד. החממות האלו ממומנות על ידי העיריה, חברות פרטיות או ממשלתיות, משקיעים פרטים ומוסדיים וגם על ידי חברות נדל"ן.

    בתמונה: רפאל גניס, כותב המאמר

    אז נכון ששנג'ן בדרום סין ,שנחשבת לבירת היזמות בסין, אינה דוגמה מייצגת לכל סין. דברים פה קורים מהר יותר בזכות הרעב לחדשנות ולשינויים וריבוי היזמים הצעירים. ובכל זאת השינוי מדהים ומעיד על המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת בימים אלו בסין. זה  לא קורה רק בשנג'ן אלא גם בבייג'ין, שנחאי, צ'ונג צינג וצ'נגדו, לא משנה לאן אסע בסין, יש נושא אחד שמעניין את כל הסינים הצעירים וזה יזמות, חדשנות וטכנולוגיה. זה יכול להיות חדשנות בתחום האפליקציות להזמנת אוכל, במסיכות נגד זיהום אוויר, משקפים למציאות מדומה או שעון חכם מודד דופק.

    חדשנות ויזמות, הם אלו היעדים החדשים של הממשל בבייג'ין והוא משקיע מיליארדי יואן במאמץ להפוך את סין ממעצמת יצור למעצמת חדשנות דרך אירועים, תחרויות, מענקים ופתיחת מעבדות. אבל האם זה מספיק, האם זה באמת כל כך פשוט כמו שזה נראה ונשמע, מהם המכשולים והאתגרים הצפויים בדרך ואיך ניתן לפתור אותם מראש?

    בתוכנית החומש ה-13 של סין, שאומצה על ידי המפלגה הקומוניסטית במליאה החמישית שהסתיימה ב-29 לאוקטובר 2015, הוגדרו יעדים אלו.  תוכנית החומש מגדירה את היסודות והמטרות בנוגע לפיתוח סין בחמש השנים הבאות. ככל שמעמדה של סין בעולם מתחזק, כך חשיבותה והשפעתה הכללית והעסקית של תוכנית החומש על העולם עולה.

    סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ומדורגת במקום הראשון בהיקף השקעות חוץ ישירות. ממוצע הצמיחה של סין היה 7.8% בחמש השנים האחרונות, שמתוכם 48.1% הגיעו ממגזר השירותים  בזכות 100 מיליון איש שעברו לערים המרכזיות והעלו את שיעור העיור בסין ל55%.  סין היא כבר מזמן לא עוד סתם מדינה, אלא היא המדינה בה' הידיעה.

    בתמונה: סטארט-אפ סיני

    אבל כמו ליפן בשנת ה-80 ולכל מדינה מתפתחת אחרת, גם לסין יש לא מעט בעיות ומכשולים שעליה לפתור. החל מהסתמכות יתר על ייצור המוני וייצוא, פער הולך וגדל בין אזורים ומעמדות חברתיים, בעיות סביבתיות והתייקרות של שירותי החינוך, דיור ורפואה, לצד הזדקנות מהירה של האוכלוסייה.

    תחת הנהגתו של הנשיא שי ג'ינפינג,  סין מכירה בחשיבות האסטרטגית שיש לשנת 2020, שתהיה שנת היובל להקמת המפלגה הקומוניסטית. מבחינת סין זהו המועד האחרון להשגת המטרה שלה להפוך ל״חברה משגשגת באופן בינוני״. כדי לעמוד ביעד, סין צריכה להכפיל את התוצר הלאומי הגולמי לנפש (GDP) עד 2020 בהשוואה ל-2010. זאת משימה לא קלה בכלל. אז איך מתכננת ההנהגה החכמה מבייג'ין לנווט את הסירה לעבר המטרה ומה אפשר ללמוד ולתמצת ממסמך בן שמונה פרקים לגבי הכיוון העתידי של סין?

    חדשנות, שיתוף פעולה, התפתחות ירוקה, פתיחה וחלוקה, אלו הם חמשת היסודות שעליהם מתכוננת ההנהגה מבייג’ין להתבסס בחמש השנים הקרובות. בהסתמך על נקודות אלה, מתכונן הממשל לייעל את ניהולם של החברות וההשקעות עם דגש על תאגידים ממשלתיים. לחדש תעשיות מסורתיות כמו ייצור וחקלאות, לבצע חלוקה נכונה של משאבים, לצמצם פערים חברתיים, להעלות את הצריכה המקומית ובראש ובראשונה להפוך את סין למעצמה טכנולוגית שמונעת על ידי חדשנות ויזמות מסיבית. מבלי להוריד בערכם של אף אחת מהנקודות האחרות, לדעתי המטרה הכי שאפתנית והאתגר הכי גדול היא הנקודה האחרונה, מעבר ממדינת ייצור זול למדינה חדשנית שיוצרת ערך.

    סין וטכנולוגיה, סין וחדשנות? אנשים רבים שישמעו את התוכניות הללו יזלזלו ויחשבו שזה נשמע כמו בדיחה. בשבילם סין היא מדינת ייצור זולה ולא יותר מכך. אבל הם לא מבינים ומכירים את סין ואת העוצמה שלה, שעל אף גודלה וכוחה לא ניתן להבחין בה מבחוץ. היא נסתרת עמוק  בפנים, צריך להיות כאן בשביל לראות, להבין ולהאמין.

    רבים יודעים שישראל אחראית לפריצות דרך חדשניות בעולם המודרני, אך  מעטים יודעים שהאימפריה שעשתה זאת בעבר הייתה לא אחרת מאשר סין. אלכוהול, השעון, חרסינה, משי, אבק שריפה, מצפן, נייר, הדפסה והרשימה עוד ארוכה. אז אולי אין לסין הווה של חדשנות אבל אף אחד לא יכול להתכחש לעבר שלה ולהגיד שאין לה מסורת של חדשנות, וכמו שאבא שלי תמיד נוהג לומר: ״מה שנמצא בגנים לא הולך לאיבוד, צריך רק להקדיש זמן כדי למצוא אותו, לטפחו ולגדלו״.וזה מה שסין עושה כעת, היא מודעת לעבר המרשים והעמוק שלה ולאותם גנים שטמונים בתוכה והדרך של חדשנות ויזמות מסיבית היא הדרך שבה סין מנסה למצוא, לשתול ולטפחם מחדש.

    לפי רשם החברות הסיני, ב-2015 נרשמו 4.4 מיליון חברות חדשות בסין, 12 אלף חברות חדשות ביום, עלייה של יותר מ-20% לעומת 2014. כדי להבין עד כמה חם שוק היזמות והחדשנות בסין, אפשר להסתכל על הנתונים של חברת CB Insights, יותר מ-60 מיליארד דולר הושקעו בסטארט-אפים סינים ב-2015, לעומת 13.9 מיליארד דולר ב-2014. גידול של יותר מפי ארבעה בשנה אחת. סכום זה צפוי להכפיל את עצמו ב-2016.

    עם נוסיף לזה את כל החממות שנבנות, מרכזי מחקר ופיתוח טכנולוגים, תחרויות ומענקים שמציעים הממשל והערים ליזמים צעירים שעוזבים את עבודותיהם כדי לרדוף אחרי חלום היזמות. אז האם הכל מושלם וסין באמת בדרך הנכונה והבטוחה להפיכת החלום למציאות?

    לא ממש. גם אם  הייתי רוצה להגיד שהעתיד נראה ורוד ואין שום אתגרים או בעיות שיכולות לצוץ בדרך, סין חשובה לי מידי בשביל שאשב בשקט ולא אציג את דעתי גם אם הכל נראה מושלם מבחוץ, הוא לא בהכרח עמיד ומבוסס מבפנים. לא משנה כמה יפה וגדול הוא נראה מבחוץ, בניין שלא נבנה על מוטות ולבנים יציבות  מהתחלה, מהבסיס, לא יוכל להחזיק באופן יציב לאורך זמן.

    אני עובד בחלל עבודה משותפים עם יזמים סינים צעירים, חכמים ויצירתיים. לפני מספר חודשים פנתה אלי בחורה צעירה ונחמדה מהמשרד לידנו. ״רפא, יש לך כמה דקות? הייתי רוצה לשאול לעצתך״, היא אמרה, ״בטח״,  אני עונה ויוצא החוצה להקשיב לה. ״אני כבר עובדת פה כמה חודשים, הרבה חברים שלי התפטרו מהעבודה שלהם והלכו להקים עסק עצמאי שלהם. אני חושבת גם לעשות משהו בכיוון הזה, להיות יזמית. הבעיה שאני לא יודעת מה לעשות ולכן חשבתי לדבר איתך, הרי אתה גם יזם שהקים את העסק לבד, רציתי לשאול אם יש לך עצה לכוון אותי מה לעשות״, היא אמרה והסתכלה אלי, מחכה שאני אעשה איזשהו קסם שייתן לה את התשובה לשאלת מיליון הדולר.

    לא הייתי צריך יותר מ-5 שניות בשביל לענות לה; “אתן לך את העצה הכי טובה״, אמרתי והסתכלתי לה ישר בעיניים, ״אל תנסי אפילו, כי את תיכשלי״. לא, אני לא חושב שהיא תיכשל בגלל שהיא לא מספיק חכמה, מוכשרת או מוכנה לעבוד קשה, אני חושב שהיא תיכשל כי היא לא רוצה ומוכנה מספיק ופה נעוצה גם הבעיה של סין ודור היזמים הצעיר והמוכשר שלה, שלא מספיק מוכן ורוצה בדרך החדשה.

     תשאל יזם צעיר מה הוא הולך לעשות,  אחד יגיד אפליקציה, השני מטוס זעיר ללא טייס, השלישי מכשור רפואי. תשאל אותם איך הם יעשו את זה והם ידברו על היתרונות והייחודיות שלהם ויראו את התוכנית העסקית, אבל ברגע שתשאל למה הם מתכוונים לעשות זאת, למה הם מוכנים להקריב כל כך הרבה בשביל זה, פה הם יפלו. ״כי כל החברים שלי הולכים לפתוח עסק ולהיות יזמים״, ״כי אני רוצה להיות ג'ק מא הבא״,  "כי יש לי הזדמנות להרוויח הרבה כסף בשוק הזה״. תשובות דומות לאלה קרוב לוודאי שתשמעו ברוב הפעמים.

    אומץ, סבלנות והתמדה ולא כשרון, מוטיבציה ואפילו תשוקה, הם התכונות שבסופו של דבר מבדילות יזם מצליח מיזם כושל. אומץ, סבלנות והתמדה קשורים כולם למודעות ונכונות להקרבה. למה אתה עושה את זה, למה אתה מוכן להקריב כל כך הרבה? בשביל לפתור בעיה אמיתית בחיים שאתה או בן משפחה נתקל בה. מי שעושה את זה מסיבה חיצונית אחרת,, לעולם לא יוכל לעבור את כל המכשולים שחיי היזמות האמיתיים טומנים בחובם. .

    כאשר ההתלהבות והמוטיבציה של 5-10 הקילומטרים הראשונים של הריצה מתפוגגים ואתה נשאר לרוץ לבד, מה שיקבע אם תסיים או תישבר באמצע, זה  לא הכושר הגופני שלך, אלא כוח הרצון שלך ופה מה שבאמת קובע זה עד כמה אתה באמת רוצה את זה.

    אני מתבסס על תחושות ולא על מספרים מדויקים, אבל להערכתי אחוז היזמים שנכשלים בסין גדול בהרבה ביחס לישראל. הסיבה לכך היא לא שבישראל היזמים יותר חכמים או חרוצים, הבעיה היא לא במיומנויות האלו..מידתההתאמה, רמתהניסיוןוהמוטיבציההם שלושת הפרמטרים שבהם נכשלים היזמים הסינים.

    כשמדברים על מידת ההתאמה, הממשלה צריכה לדעת שלצד כל התמיכה והרצון  לעזור, לעודד ולפתח את הרוח היזמית והחדשנית בסין, לא כל אחד מתאים בהכרח להיות יזם. אי אפשר להגיד למישהו להיות יזם. או שאתה יזם או שלא, זה סוג של אופי, וכמו שיש סוג מסוים של אנשים שמחפשים ביטחון, כך יש סוג אחר שמחפש סיכון.

    ופה אנחנו מגיעים לבעיה השנייה. צעיר סיני בשנות ה20-30 לחייו שגדל ושמע כל חייו שעליו ללמוד ולעבוד קשה בכדי להשיג עבודה בטוחה בתאגיד גדול, איך הוא אמור להגיב ולהתמודד כשיום אחד באים ואומרים לו שעליו להתפטר מהעבודה, להקים עסק משלו ולהפוך ליזם? יותר מחוסר ניסיון מעשי יש פה ״חוסר ניסיון מחשבתי״. חשיבה וחינוך יזמי צריכים להתחיל מהגן, מגיל צעיר, ולא כאשר רוב דפוסי ההתנהגות כבר מעוצבים.

    מה שצריך לעשות זה לשנות את צורת המחשבה אצל הצעירים הסינים בכלל ואת והסביבה הסינית בפרט. לגרום להם להתחיל לחשוב ולעשות דברים לא בשביל הכסף שיוכלו להרוויח או מה שיוכלו להוכיח (גורמים חיצונים), אלה בגלל הבעיות שיוכלו לפתור (גורמים פנימיים). כסף הוא גורם משמעותי ללא ספק, אך השאלה שבאמת קובעת האם תצליח לפתור בעיה כלשהי, לעשות משהו מיוחד ובסופו של דבר גם להרוויח הרבה כסף, נמצאת בנקודת המוצא אי שם בתחילת הדרך -  למה אתה עושה את מה שאתה הולך לעשות?

    סין ניצבת בתחילתה של דרך חדשה, דרך מרתקת ומיוחדת שאין שנייה לה בהיסטוריה, אבל ״בחיים אין ארוחות חינם״, מה שבא בקלות גם הולך בקלות ואם רוצים משהו צריך לעבוד קשה בשבילו. אתגרים ומכשולים יש בכל דרך, על אחת כמה וכמה דרך חדשה ושאפתנית כמו שלקח על עצמו הממשל הסיני, להפוך את סין ממדינת ייצור למדינת חדשנות . החוכמה היא לזהות מוקדם את המכשולים בכדי להיות מסוגל  ומוכן להגיב בזמן.

    בהתחשב בידע ובניסיון שיושבים במרומי הממשל בבייג’ין ומנהיגים את המדינה,, ובצורה שסין מתפתחת ומשתנה לטובה בשנים האחרונות וכמובן לאור ההישגים של המדינה לאורך 35 השנים האחרונות, אני יותר מבטוח שגם ״האתגרים הקטנים״ לא ימנעו ממנה להשיג את יעדיה, - להפוך את סין למעצמת חדשנות עולמית.

    הכותב הוא יזם ישראלי המתגורר בעיר שנג'ן.