היינו כאן לפני שבנו את בייג'ין

מאת: SINA, תרגום: קובי לוי
  • עוד לפני שנבנתה העיר בייג'ין, הוקמו באזור ההררי שממערב לה שני מקדשים בודהיסטיים גדולים ומרשימים אשר יושבים בסביבה טבעית יפהפיה. מעבר להיותם אתרים היסטוריים רבי-חשיבות ומופת אדריכלי בזכות חדרי תפילה, הפגודות, הביתנים והמגדלים העתיקים שבהם, ביקור בשני המקדשים טאן-ג'ה וג'יה-טאי הוא הזדמנות מצוינת לברוח ליום מהעיר הסואנת, לשאוף אוויר הרים ואפילו לעשות פיקניק ביערות שמסביב.

    אפשר לבקר בשני המקדשים ביום טיול מבייג'ין. קו 931 יוצא מתחנת הקצה המערבית של קו 1 של הרכבת התחתית (תחנת Pingguoyuan, בסינית: 苹果园) ומגיע אל מקדש טאן-ג'ה שהיא גם תחנתו הסופית. בדרך הוא עוצר גם במקדש ג'יה-טאי.

    מקדש טאן-ג'ה

    מקדש טאן-גֶ'ה (Tanzhe, בסינית: 潭柘寺), הממוקם בפאתיה המערביים של בייג'ין, הוקם בשנה הראשונה של הקיסר יונג ג'יָה משושלת ג'ין המערבית, שנת 307 לספירה. לאורך ההיסטוריה, זכה המקדש לכמה שמות רשמיים, אך הואיל ומאחורי המקדש נמצאת בריכת מים טבעית (בריכה בסינית – טאן) וההרים המקיפים אותו מלאים בעצי תות סיניים (הנקראים בסינית גֶ'ה), התקבע השם העממי של המקדש – מקדש טאן-ג'ה – או "מקדש הבריכה ועצי התות". טאן-ג'ה הוא המקדש הבודהיסטי הקדום ביותר באזור בייג'ין של היום. לו היסטוריה בת 1,700 שנה בקירוב, ארוכה אף יותר מההיסטוריה של העיר בייג'ין עצמה, ומכאן הפתגם העממי: "ראשית היה מקדש טאן-ג'ה, אחר כך הייתה העיר בייג'ין."

    מקדש טאן-ג'ה ממוקם במורדות הרי טאן-ג'ה, אשר בחלקה הדרום מזרחי של נפת מֵנְטוֹאוּגוֹאוּ (Mentougou) בפאתיה המערביים של בייג'ין, והוא מרוחק קצת יותר מ-30 ק"מ מהקצה המערבי של העיר. המקדש פונה דרומה, ומקיפות אותו תשע פסגות גבוהות שחוסמות את הרוחות הקפואות והיבשות שנושבות בחורף מכיוון צפון ומערב. כך נשמר במקדש מזג אוויר חמים, נוח ולח יחסית. בתוך תחומי המקדש עצים עתיקים הנושקים לשמים, יער של פגודות עתיקות, חדרים והיכלות הבנויים בהתאם לפני השטח ופרושים בצורה מופתית, והכול מוקף ביערות ירוקים, עצי במבוק ופרחים מסוגים שונים.

    מקדש טאן-ג'ה עצום בגודלו, שטח המקדש הפנימי 25 אלף קמ"ר והחיצוני 112 אלף קמ"ר, ואם מוסיפים לכך את היערות והשטחים ההרריים השייכים למקדש, הרי ששטחו צומח כבר ל-1.21 קמ"ר. בעיר האסורה בבייג'ין 9999 חדרים וחצי בסך הכול, חצי חדר פחות מ"ההיכל השמיימי" המיתולוגי, ואילו בתקופת שושלת צ'ינג, אז ידע מקדש טאן-ג'ה את תור הזהב שלו, היו בו 999 חדרים וחצי, מיקרו-קוסמוס של העיר האסורה. מספרים שבראשית שושלת מינג, כאשר נבנתה העיר האסורה, היא עוצבה בדיוק על פי המודל של מקדש טאן-ג'ה. כיום נותרו במקדש 943 חדרים, מתוכם 638 היכלות ואולמות עתיקים. המבנים שמרו על סגנון אדריכלי של שושלות מינג וצ'ינג, וזהו קומפלקס המבנים הדתי הגדול ביותר בפרברי הבירה.

    בתוך המקדש ומחוצה לו מבנים עתיקים ופניני נוף מסוגים שונים: ביתנים, מגדלים, פגודות, מערות תפילה (בראשן שתי המערות – המערבית והמזרחית – של גו'אן יין, אלת הרחמים בבודהיזם), בריכת-דרקון ועוד. אחת מגולות הכותרת של המקדש היא "יער הפגודות" הניצב תחתיו. כל פגודה ב"יער" הצפוף הזה שבו עשרות פגודות בגבהים שונים, היא למעשה מצבה לאחד מראשי המקדש שפעלו בו לאורך ההיסטוריה. הפגודות דומות ושונות בעת ובעונה אחת – מצד אחד הן נבנו על פי תבנית סטנדרטית ומצד אחר הן משקפות את התקופות השונות שבהן נבנו, ושונות בגובהן, ברוחבן ובעיטורי האבן המסותתים בהן.

    כרטיס כניסה: 55 יואן.

    מקדש ג'יה-טאי

    מקדש גְ'יֶה-טאי (Jietai, בסינית: 戒台寺) ממוקם על "הר האוכף", גם הוא ממערב לבייג'ין, על הכביש המוביל לכיוון מקדש טאן-ג'ה. המקדש נבנה בשנתו החמישית של הקיסר ווּ דֶה משושלת טאנג (622 לספירה). בתקופת שושלת ליאו, אשר שלטה בצפון סין במאות ה-10 וה-11, הוקם במקום מזבח שבו הוכנסו מצטרפים חדשים אל עולם הנזירות הבודהיסטי, ומאז נהרו למקום המונים בבואם לקבל את נדר הנזירות. השם של המקדש נובע מכך שמזבח זה הוא הגדול ביותר מסוגו בסין כולה, שכן המילה גְ'יֶה פירושה בסינית "פרח נזירות" (במקור ג'יה הוא פועל שפירושו "לנטוש", ופרח הנזירות הוא מי שנוטש את החיים הארציים) ואילו "טאי" פירושה במה.

    המבנים במקדש נשענים על מדרון ההר שבמערב והם פונים מזרחה. משער הכניסה הראשי תוכלו לראות מגדל תוף ומגדל פעמון, היכלות תפילה רבים וביתנים. הדובדבן שבקצפת נמצא בחצר הצפון-מערבית שם נמצא מזבח קבלת הנזירות המדובר.

    גם כאן הסביבה הטבעית יוצאת מן הכלל. בתוך תחומי המקדש ומחוצה לו עצי אורן עתיקים רבים, שחלקם בני מאות שנים, ובכל פעם שנושבת רוח קלילה המקום מתמלא בניחוח רענן של יערות. מי שירצה יוכל לצאת לטיולים רגליים קצרים או ארוכים בהרים שסביב.

    כרטיס כניסה: 45 יואן.