החיכוכים בים סין הדרומי: מעשה ידי ארה"ב

תרגום: ליאת סוזנה
  • בשבועות האחרונים לובתה המתיחות בין סין ובין שכנותיה באזור ים סין הדרומי, זאת בעקבות שורה של תקריות בהן היו מעורבות לכאורה ספינות סיניות. האירועים האחרונים העלו לדיון את השאלה מדוע סין החליטה לפתע להגביר את נוכחותה באזור. במקביל, שכנותיה של סין מרגישות מאויימות ובתגובה הן רצות לארה"ב ומבקשות הגנה מפני מה שהן מכנות ה"בריונות הסינית".

    על אף שלסוגיית ים סין הדרומי היסטוריה ארוכת ימים, הצליחו המדינות המעורבות לשמור על יציבות יחסית במהלך השנים האחרונות, מאז נחתמה ההצהרה המשותפת אשר התבססה על אמנת האו"ם לחוק הים. על כן, לא ברור מה גרם להתלקחות האחרונה באזור. לאורך כל הדרך דאגה סין לקיים את חלקה בהסכם, אך למרות זאת שכנותיה, כאמור, פונות בבקשה לסיוע מוושינגטון, שמצידה, כאילו המתינה לשעת כושר זו שנפלה לידיה, וכבר החלה במלאכת תיגבור כוחותיה הצבאיים באזור.

    ספינת דיג סינית לצד ספינת ריגול אמריקנית בים סין הדרומי

    ההתערבות האמריקנית דוחקת את סין עד קצה גבול היכולת שלה. היא שולחת דרך קבע ספינות ומטוסים למשימות ריגול ומבצעת תמרונים באזור, ולסין אין ברירה אלא לעשות ככל הנדרש על מנת להגן על עצמה ועל אותה רצועת מים אסטרטגית שנמצאת תחת ריבונותה, משימה לא פשוטה לכשעצמה. ככל שארה"ב מגבירה את מעורבותה באזור, כך שטח ההגנה הסיני הולך ומתפרש באופן טבעי לכיוון דרום.

    יתכן כי אחד הגורמים העיקריים לעימות האחרון הוא חוסר תיאום בין הדרגים המדיניים והצבאיים של כל הצדדים הנוגעים בדבר. בכל מקרה, יש לזכור שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. סין וויאטנם כבר הביעו נכונות ליישב את המחלוקת האחרונה שהתגלעה ביניהן באמצעות משא ומתן ישיר, מתוך הרצון להמשיך ולפעול למען שלום ויציבות באזור דרום מזרח-אסיה, תוך שמירה על האינטרסים של כל אחד משני הצדדים. אין ספק שכך יהיה גם עם האנוי ומנילה. מדינות האזור התחייבו בעבר, כאמור, לפעול לפתרון מחלוקות הנוגעות לשטחי השיפוט בים הדרומי, בדרכי שלום ועל בסיס של כבוד הדדי וכך יש לפעול גם הפעם. יש לנקוט בכל האמצעים הנחוצים על מנת לא לאפשר לשום כוח חיצוני, אשר מונע מאג'נדה אישית כזו או אחרת, להתערב בסוגיה זו ולזרוע זרעי ריב ומדון.