החג הלאומי של סין בעיניים זרות: נסיעות

  • כותבת: אולגה לוקשין

    זוכרים מה קרה ב-8 לאוקטובר? לא?

    ב1971 ג׳ון לנון הוציא את ״Imagine״, ב2001 נשיא ארה״ב בוש הצהיר על פעילות צבאית באפגניסטאן וב2003 ארנולד שוורצנגר הפך למושל קליפורניה. ה-8 לאוקטובר הוא גם היום שבו מיליארד וחצי סינים חוזרים לעבוד אחרי חופשת החג הלאומי של סין שאורכת שבוע.

     

    ב30 לספטמבר סין עוצרת ולוקחת נשימה עמוקה לפני שהטירוף מתחיל והחל מה-1 לאוקטובר תחנות הרכבת, הדרכים ונמלי התעופה מלאים בסינים שעושים את דרכם לעיר הגדולה לביקור במקומות המוכרים (ראו ערך: טיאן אן מן, החומה הגדולה, פנדות וכו׳) או להיפך ילדי המילניום שגרים בערים הגדולות ונוסעים למקומות אחרים לטייל. החג הלאומי של סין, הוא פחות חג משפחתי, אלא יותר חג הטיולים ברחבי סין והכרת הארץ.

    מדי שנה, שיא הנסיעות שסין רואה במהלך תקופת החג עולה ושובר את עצמו. מצד אחד, זה מראה על כך שיותר ויותר אנשים יכולים לממן חופשה ואנשים ממקומות מרוחקים כבר לא מנותקים משאר סין. מצד שני, יש מלא, המון, יותר מדי סינים בכל מקום אפשרי! החומה הגדולה? ים של סינים שסוחף אותך בקצב ההליכה שלהם ואין איך לעצור או להתקדם, רק לזרום. רציתם תמונה עם פנדה? או סתם לצלם חמוס בגן חיות נידח בעיר נידחת אי שם בצפון סין? חכו חצי שעה, יש לפניכם תור שלם של סינים שרוצים לצלם את החמוס כמוכם, ולא, זו לא תהיה תמונה חטופה אחת. החמוס יזכה לצילום מכל זווית אפשרית.

    חלק מהסינים מחליטים לנצל את החופשה ולהימלט לחו״ל, כך למשל בשבועיים האחרונים, החל מה-23 לספטמבר, קו האקספרס בין גואנג׳ואו-שנז׳ן-הונג קונג ראה 880,000 נסיעות בין מיינלנד סין והונג קונג. סך הכרטיסים שנמכרו אליו, כולל אלו במכירה מוקדמת, חצה את המיליון. מיליון נסיעות תוך שבועיים! ואנחנו מתלוננים על מצב הסרדינים בקו חיפה-תל אביב…

    איציק נסע לבקר את המשפחה במחוז ג׳יאנגסו, דנה חזרה למחוז ג׳יאנגשי ויעל נשארה בבית בבייג׳ין לצפות בסרטים ולנוח. בסין יש שני ״שבועות זהב״ כאלו, בחג הלאומי ובראש השנה הסיני, כשאנשים מרחבי כל המדינה נמצאים בדרכים למקום אחר וחדש או מוכר ומזמין. בסין יש 55 מיעוטים המוכרים רשמית על ידי המדינה ותקופת החג זו התקופה הכי טובה עבורנו בתור הזרים לראות סינים אחרים מאלו שאנחנו רואים ביומיום. יסתכלו עלינו, יצלמו אותנו, יגידו לנו הרבה ״Hello״ ובמקביל תהיה לנו הזדמנות לחוות את היחס אותו היינו מקבלים אם היינו נמצאים בפריפריה הסינית. חוויה מרתקת ומעצבנת שגורמת לנו להרחיב את גבולותינו בקבלת האחר והשונה.

    האנשים בתור שני צידי המטבע. בסופו של דבר, זה תלוי מאיזה צד מסתכלים על הכוס, אבל הכי חשוב שתהיה עם מים חמים.