דעה: יש רק אמת אחת ביחסי הסחר סין-ארה״ב

מאת: China Radio International, תרגום: ג'יה סו , עריכה: אופיר דור
  • ייתכן ששמתם לב כי ארצות הברית השתמשה שוב ושוב בחקירה על בסיס 301 ככיסוי להתקפות הסחר שלה על סין. ב -10 ביולי פרסמה נציבות הסחר האמריקנית את ממצאי חקירתה והאשימה את סין בהתנהגות בלתי חוקית ובניצול ארצות הברית.

    משרד המסחר הסיני הגיב להאשמות אלה, והפריך טענות אמריקניות בדבר סחר לא מאוזן, גניבת זכויות קניין רוחני, העברת טכנולוגיה בכפייה ומדיניות  Made in China 2025. המשרד אמר כי ארצות הברית עיוותה את העובדות והשיב על ההאשמות בעובדות מוצקות כדי שהקהילה הבינלאומית תוכל לשפוט את המצב בעצמה.

    בתשובתו ציין משרד המסחר כי הגירעון המסחרי בין סין לארצות הברית הוא תוצאה של שיעור החיסכון המקומי הנמוך של ארה"ב, תפקידו של הדולר כמטבע רזרבה בינלאומי והגבלות אמריקאיות על יצוא מוצרי היי-טק.

    זוהי עובדה שבארצות הברית האזרחים משקיעים את הרווחים העתידיים שלהם במימון הצריכה באמצעות אשראי, ולכן משקי הבית הם בעלי חסכונות מקומיים נמוכים. בשלושת הרבעונים הראשונים של  2007, שיעור החיסכון נטו בארה"ב היה כמעט בנקודת השפל העולמית, והגיע ל-2.2% בלבד. כדי לספק את הצורך של העם האמריקאי לצרוך ושל המדינה להתפתח, היא קונה יבוא זול יחסית ומושכת השקעות זרות על ידי ניהול הגירעונות המסחריים. אז הגירעון המסחרי האמריקאי הוא תוצאה של המבנה הכלכלי של ארה״ב, ולא של סחר דו-צדדי לא מאוזן עם סין.

    עמית בכיר באוניברסיטת ייל, סטיבן רואץ׳, מזהיר: "מבלי להתייחס לנושא החיסכון המקומי, התיקון הדו-צדדי פשוט מעביר את הגירעון מכלכלה אחת לאחרת. וכאן טמונה האכזריות הגדולה, סין היא הספקית של מוצרי צריכה מיובאים זולים לארה״ב. עסקת טראמפ תעביר את חוסר האיזון הרב-צדדי של ארה"ב ליבוא יקר יותר ממקומות אחרים - ממש כמו הטלת מס על משפחות אמריקאיות".

    כיום מעל 65% מעתודות מטבע החוץ של העולם הן בדולרים אמריקאים. יותר מ-80 מטבעות מבססים את שער החליפין שלהם על הדולר וכמעט 80% מהפעילות בשוקי המט"ח מתבצעת בדולר. זה מעניק עליונות פיננסית לארצות הברית, כי היא יכולה להדפיס דולרים ולהנפיק אג"ח דולרי בתמורה למוצרים ומשאבים ממדינות אחרות. אם ארה"ב רוצה שהדולר ישאר המטבע הגלובלי המוביל, היא בהכרח צריכה לשמור על הגירעון המסחרי.

    הסחר בענף ההיי-טק מהווה כמעט 40% מהגירעון המסחרי של ארה"ב עם סין. אם ארצות הברית תסיר את ההגבלות על יצוא טכנולוגיה, היא תביא לידי הפחתה מיידית בגירעון המסחרי הזה. השאלה היא: האם יכולה ארצות הברית לנטוש את המנטליות של המלחמה הקרה ולסלק את ההגבלות האלה?

    כשמדובר בהאשמות של ארצות הברית כי סין גונבת זכויות קניין רוחני, טענה זו אינן עומדות במבחן המעשה. סין הקימה הגנות מקיפות על קניין רוחני המכסות תחומים רבים לרבות זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים וסודות מסחריים. בתי משפט הוקמו בבייג'ינג, שנחאי וגואנגג'ואו במיוחד כדי להתמודד עם מקרים של זכויות קניין רוחני. ועוד יותר ויותר חברות זרות מגיעות לסין להשמיע את טענותיהן.

    בשנה שעברה בית המשפט הורה לשלושה יצרני נעליים בסין לשלם 10 מיליון יואן (1.5 מיליון דולר) לניו באלאנס בגין הפרות של סימני מסחר, הסכום הגבוה ביותר שחברה זרה אי פעם קיבלה כפיצוי בסין במקרה כזה.

    במקביל התשלום של סין על דמי קניין רוחני חיצוני גדל ב-17% מדי שנה מאז שנת 2001, והגיע ל-28.6 מיליארד דולר בשנת 2017. ארגון הקניין הרוחני העולמי הודיע לאחרונה כי סין הגישה 51 אלף בקשות לפטנטים באמצעות אמנת שיתוף הפעולה לפטנטים, מקום שני לאחר ארה"ב. וסין כיום להוטה יותר מאי פעם לראות ממשלות זרות מחזקות את ההגנה על זכויות הקניין הרוחני של סין.

    בנוגע למה שנקרא "העברת טכנולוגיה בכפייה", אין חוקים בסין שמחייבים העברות של קניין רוחני טכנולוגי מחברות זרות לשותפים המקומיים בסין. ב-40 השנה האחרונות סין מעולם לא חתמה סין על הסכמים על העברת טכנולוגיה בכפייה, ו"העברת טכנולוגיה" מעולם לא היתה תנאי להשקעה זרה.

    החוזים הם המהות של כלכלת השוק. העברות טכנולוגיה בין חברות מבוססות על חילופים מרצון. חברות זרות רבות, כולל אמריקאיות, עושות לוקליזציה לטכנולוגיה כללית ואוספות פטנטים ודמי העברת טכנולוגיה מחברות שותפות תמורת גישה לשוק בסין. לאחרונה שר האוצר האמריקני לשעבר לארי סאמרס אמר בראיון לתקשורת האמריקאית כי המעמד המוביל של מספר חברות מסין אינו נובע מגניבת הטכנולוגיה האמריקנית, אלא היא תוצאה של יזמים מצטיינים שנהנו מהשקעות ממשלתיות ענקיות במדע בסיסי ומערכת חינוך המקדמת מצוינות ומתמקדת במדע ובטכנולוגיה.

    בהתייחס להאשמות האמריקאיות נגד המדיניות התעשייתית בסין, כולל "מייד אין צ׳יינה 2025", אנשים חשובים רבים ציינו כי מטרת החקירה האמריקאית על סעיף 301 היא לדכא את תעשיית ייצור ההיי-טק החדשה בסין ולעכב את התפתחותה של סין. לארצות הברית יש "תוכנית שותפות ייצור מתקדמת" וגרמניה מקדמת את מדיניות "תעשיה 4.0" שלה. למה סין לא יכולה להחזיק בתכנית משלה לפיתוח?

    אם נסתכל ספציפית על השאלה של סובסידיות תעשייתיות, ממשלת ארצות הברית מספקת סובסידיות קרקע, הפחתת מכסים, הלוואות, מתקנים תעשייתיים ותמיכה במחקר ופיתוח. קשה לראות כיצד עמק הסיליקון יכול היה להיות חדשני ומשגשג כפי שהוא כיום ללא סיוע ממשלתי.

    "מייד אין צ'יינה 2025" היא תוכנית פיתוח מכוונת שוק, פתוחה וכוללת. כן, הממשלה משחקת תפקיד מוביל,  אבל הממשלה הדגישה שוב ושוב כי "מייד אין צ'יינה 2025" מתייחסת לחברות מקומיות וזרות באופן שווה והזמינה חברות זרות להשתתף בבנייה ופיתוח של תעשיית הייצור של סין. תעשיות מארצות הברית, גרמניה ובריטניה בין היתר כבר לוקחות חלק.

    ברור שארה"ב מאמצת סטנדרט כפול כדי לרסן את הפיתוח של תעשיות הייצור המתקדמות של סין.  ההתנהגות הגמונית משקפת את חוסר יכולתו של הבית הלבן לפתור את הבעיות המבניות בארה"ב ותשוקה להטיל את האחריות הזאת על אחרים. זה גם משקף את אי הנוחות העמוקה של ממשל טראמפ בכל הנוגע להתפתחות של סין, שהוא מנסה לקטוע באיבה.