דה-טונג: פיסת היסטוריה סינית

מאת: Original article
  • דָה-טוֹנְג (או דָטוֹנג, Datong, בסינית: 大同) היא עיר המונה למעלה מ-1.5 מיליון נפש אשר ממוקמת ברמת הלס העצומה של צפון סין בצפון מחוז שאנסי, כ-300 קילומטרים ממערב לבייג'ין. לפני יותר מ-2,000 שנה הייתה דה-טונג יישוב קטן הממוקם בשטחי הספר בין הממלכות הסיניות השונות ששכנו מדרום לבין שטחי הנוודים המונגולים שבצפון. במאה השנייה לפני הספירה, בתום שורה של קרבות בין שושלת האן הסינית לקונפדרציה של שבטי הסיונגנו, נוודים שישבו מצפון לקיסרות הסינית, שגשגה העיר כמרכז מסחר הממוקם על הדרך בין סין לערבות המונגוליות. העיר נזנחה אחרי נפילת שושלת האן (220 לספירה), והפכה מאוחר יותר לבירה של שושלת ווי הצפונית, שאיחדה את צפון סין במאה הרביעית ושלטה עד אמצע המאה השישית. שושלת וויי הצפונית הוקמה על ידי שבטי נוודים ממוצא טורקי בסוף המאה הרביעית והפכה את דה-טונג לבירתה בשנת 398 עד שזנחה אותה בשנת 494 לטובת העיר לוֹאוּ-יאנג. כשושלת זרה שמוצאה אינו סיני, הייתה ווי הצפונית חשופה להשפעות מחוץ לסין והכניסה אותן לתוך התרבות הסינית. הבודהיזם, שנכנס לסין עוד לפני הופעת ווי הצפונית, זכה לעדנה רבה בתקופתה ובזכותה גם בתקופת השושלות הסיניות שירשו אותה. חותמה של שושלת ווי הצפונית ניכר עד היום באתרים ההיסטוריים בדה-טונג ובסביבתה.

    מערות יו'ן-גאנג, פאתי דה-טונג

    דה-טונג מוכרת ברחבי סין בעיקר בעטייה של תעשיית הפחם הענפה והוותיקה אשר גם כיום נותרה המשענת הכלכלית העיקרית של העיר וסביבותיה. הפחם בדה-טונג ניכר בכל מקום – בערימות המושלכות ברחובות, בכורים הנוסעים לעבודתם אל המכרות בפאתי העיר ויותר מכול בריח הפחם הניכר באוויר. לא בכדי אחד מכינויי ה"חיבה" של דה-טונג בסינית הוא "בירת הפחם". בניסיון להתנער מן התדמית הזו, לנקות את העיר ולהפוך את ענף התיירות לענף ההכנסה העיקרי שלה, דה-טונג עוברת בימים אלה פרוייקט שיפוץ עצום. כשמשוטטים ברחבי דה-טונג בימים אלה, נדמה שאין שום כביש בעיר שאינו חפור לשם החלפת צנרת, שיפור תשתיות או סלילה מחדש. פרוייקט השיפוץ לא פסח גם על האתרים ההיסטוריים בעיר ורבים מהם משוחזרים בימים אלה - אפילו חומת העיר העתיקה נבנית מחדש.

    למרות כל זאת, דה-טונג, ובעיקר האתרים ההיסטוריים שבסביבתה, הם פנינה תיירותית אמיתית. מקומות רבים בסין מתהדרים באתרים היסטוריים מרשימים, אולם שלא כמו במקומות אחרים, דה-טונג מתייחדת באתרים רבים ששרדו מההיסטוריה העתיקה של סין. נדיר למצוא בסין אתרים היסטוריים ששרדו מלפני שתי השושלת הקיסריות האחרונות ששלטו בה, מינג וצ'ינג (1368-1911 לספירה), לא כל שכן למצוא שלושה כאלה מרוכזים סביב עיר אחת. מיקומה של דה-טונג והתחבורה הנוחה אליה וממנה בהחלט הופך אותה ליעד אטרקטיבי מאוד כגיחה של יומיים-שלושה מחוץ לבייג'ין או כתחנת ביניים בדרך מבייג'ין אל טיול ארוך יותר במרכז סין ובמערבה.

    מומלץ לתכנן את מסלול הטיול באזור על פי "משולש" גיאוגרפי העובר במערות יוּ'ן-גָאנְג שבפאתי העיר, במנזר התלוי ובהר הֶנג מדרום מזרח לעיר ובפגודת העץ של יִינְג-סְיֶין הממוקמת מדרום מערב לעיר. דה-טונג היא צומת רכבות חשוב בסין, והתחבורה אליה וממנה נוחה מאוד. בכל יום יוצאות כ-20 רכבות מבייג'ין לדה-טונג ובחזרה. מבייג'ין מומלץ לקנות כרטיסים לאחת הרכבות שיוצאות לקראת חצות ומגיעות לדה-טונג בשעות הבוקר המוקדמת (6:00-7:00). מדה-טונג אפשר להמשיך ליעדים במרכז ובמערב סין ברכבת או באוטובוסים מהירים.

    הר הנג, כ-65 ק"מ מדרום מזרח לדה-טונג


    מערות יוּ'ן-גאנג

    מערות יוּ'ן-גאנג (בסינית: Yungang Shiku, 云冈石窟, מילולית: "מערות האבן של רכס העננים") הן האתר המרשים ביותר באזור דה-טונג ואחד מאוצרות האמנות הבודהיסטית של סין. ביו'ן-גאנג עשרות מערות וגומחות ובתוכן 51 אלף פסלי אבן בודהיסטיים בגדלים שונים, חלקם צבועים בצבעים מרהיבים, מפוסלים בידי אמן לפרטי פרטים ורובם במצב שימור מצוין. לצד מערות לונגמן שבסמוך לעיר לואו-יאנג, מערות מוגאו שבדונהואנג ומערות דה-דזו, לא רחוק מהעיר צ'ונגצ'ינג, מערות יו'ן-גאנג הן אחד מאתרי הפיסול הבודהיסטי הגדולים והמרשימים בסין ובעולם כולו. המערות נכנסו לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 2001.

    המערות נבנו על ידי בני שושלת ווי הצפונית בין השנים 453-525 לספירה, והבנייה נעשתה בשלושה שלבים והמשיכה גם אחרי שחצר המלוכה עברה דרומה לעיר לואו-יאנג ודה-טונג לא תפקדה עוד כעיר הבירה. האמנות הבודהיסטית במערות הושפעה עמוקות מן האמנות הבודהיסטית ההודית והמרכז אסיאתית שחדרה לסין בדרך המשי הצפונית.

    המערות נחלקות לשלושה אזורים: באזור המערבי (מערות 21-45) מערות בינוניות וגומחות שבתוכן פסלים קטנים יותר. רוב המערות באזור זה נחצבו אחרי שהשושלת העתיקה את הבירה ללואו-יאנג והמשאבים הכספיים להמשך הבנייה הצטמצמו באורח ניכר. באזור המזרחי (מערות 1-4) מפוסלות בתוך המערות והגומחות פגודות אבן שאותן מעטרות דמויות בודהיסטיות.

    המערות המרכזיות (5-20) הן המרשימות ביותר. מדובר במערות העתיקות ביותר שנבנו עוד בזמן שבירתה של ווי הצפונית שכנה בדה-טונג, ולכן הושקעו בבנייתן מירב המשאבים. אלה המערות הגדולות ביותר שבהן הפסלים הגדולים ביותר. בכל אחת מהמערות המרכזיות לפחות פסל אחד עצום בגודלו ולצדו ומאחוריו, על דפנות המערה, מאות ואף אלפי פסלונים קטנים של בודהות. בחלק מן המערות גם ציורי קיר צבעוניים ומרהיבים. אחדות מן המערות באזור המרכזי הן מערות פתוחות, שפסלי הבודהא האדירים שלהן נראים בבירור גם מבחוץ; אחרות הן מערות פתוחות למחצה, שראש הבודהא "מציץ" מתוכן; אחרות הן מערות סגורות שיש להיכנס לתוכן כדי לראות את הפסל המרשים. מאחר שהצוק שעליו חצובות המערות פונה דרומה, בשעות הבוקר ואחר הצהרים כאשר אור השמש עדין יותר, הוא חודר מבעד לחריצים ומאיר את הפסלים החבויים בתוך המערות באור מרהיב.

    מערות יו'ן-גאנג נמצאות כ-15 ק"מ מערבית לעיר. קו אוטובוס מס' 3 יוצא אל המערות מתחנת Xinkaili (בסינית: 新开里) שבמערב העיר. תחנת Xinkaili מקושרת אל מרכז העיר דה-טונג ואל תחנת הרכבת בקו אוטובוס מס' 4. כרטיס הכניסה לאתר עולה 60 יואן. מעל המערות אפשר אפילו לחזות בחלק עתיק, הרוס ברובו, של החומה הסינית. שביל עולה אל הגבעה שעליו ניצבות הריסות החומה בין האזור המרכזי לאזור המזרחי של המערות.


    המנזר התלוי והר הֶנג

    65 ק"מ מדרום מזרח לדה-טונג, המנזר התלוי (בסינית: Xuankongsi, 悬空寺) הוא האתר המפורסם והפופולרי ביותר באזור דה-טונג. המנזר נמצא בהר הֶנג (בסינית: Hengshan, 恒山), שבנפת הוּנְיוּ'אָן (Hunyuan, בסינית: 浑源).

    המנזר בנוי 50 מטרים מעל פני הקרקע על דפנות צוק המתנשא מעל ערוץ הנחל שבמקום. הוא נבנה לראשונה בשנת 491 לספירה, שלוש שנים לפני ששושלת ווי הצפונית העתיקה את בירתה מדה-טונג, אך שופץ והורחב כמה פעמים בתקופת שושלות מינג (1368-1644) וצ'ינג (1644-1911).

    המנזר התלוי נחשב לנס ארכיטקטוני. הוא נבנה באמצעות קורות עץ שהוחדרו אל תוך הצוק ומשמשות כיסודות של המבנה, בעוד שהסלע שעליו נשען המנזר משמש כתמיכה. במבט מלמטה מזוויות מסוימות דומה כאילו המנזר תלוי באוויר ונשען קלות על הצוק, וכשמטפסים אליו אפשר לעמוד במרפסות התלויות מעל התהום כשרק קורות עץ אחדות תומכות בהן. המבנה הקמור של הסלע שעליו נבנה המנזר סיפק לו הגנה מפני רוח, משקעים וחשיפה ישירה וארוכה לשמש, וכך הוא השתמר שנים ארוכות כל כך. נוסף על כך, מיקומו המבודד של המנזר על צלע ההר הגן על הנזירים מפני רדיפות.

    עוד אחד מהמאפיינים המיוחדים של המנזר התלוי הוא שאין מדובר במנזר בודהיסטי בלבד, אלא יש בו גם אלמנטים מן הקונפוציאניזם והדאואיזם. לצד פסלי הבודהא הרבים, מצויים במנזר גם פסלים של לאו-דזה, מייסד האסכולה הדאואיסטית, וקונפוציוס. ב-40 ההיכלות והחדרים הקטנים במנזר כ-80 פסלים עשויים נחושת, ברזל, חרס ואבן.

    אוטובוסים אל המנזר התלוי יוצאים מתחנת האוטובוס במרכז העיר דה-טונג שעל דרך Yantong מערב (בסינית: 雁同汽车站). אם אין אוטובוסים ישירים בזמן שאתם חפצים לנסוע למנזר, אפשר לתפוס אוטובוס אל העיירה הוניו'אן היוצאים מדה-טונג באופן תדיר כל היום, ומשם להחליף למונית שירות שתיקח אתכם למנזר ב-5-10 יואן לאדם. הדרך מדה-טונג להוניו'אן ולמנזר התלוי יפהפייה ועוברת בהרים וכפרים צהבהבים-חומים האופייניים לרמת הלס של צפון סין. עלות כרטיס הכניסה למנזר התלוי 60 יואן. מהמנזר ומהוניו'אן אפשר להמשיך ליעדים נוספים בכיוון דרום, כמו הר ווּ-טאי (בסינית: Wutaishan, 五台山). שאוטובוסים אליו עוברים בכביש הסמוך למנזר התלוי, אך בתדירות נמוכה יחסית.

    למעוניינים לטייל בטבע אפשר להמשיך מהמנזר התלוי אל שמורת הטבע של הר הנג שנמצאת קילומטרים ספורים ממנו. הר הנג הוא הצפוני בין חמשת ההרים הדאואיסטיים הקדושים בסין, אך גם האחרון מבחינת סדר החשיבות, משום שלאורך ההיסטוריה היה ההר הכי פחות נגיש לעולי הרגל מבין החמישה. הפסגה הגבוהה ביותר בהר מתנשאת לגובה של 2016 מטרים מעל פני הים, ויש בו מקדשים ומנזרים נוספים ונוף מרהיב. כרטיס הכניסה לשמורה עולה 35 יואן והנסיעה ברכבל תעלה לכם 45 יואן הלוך חזור.

    "ים עננים", הר הנג, אזור דה-טונג


    פגודת העץ של יִינְג-סְיֵין

    פגודת העץ (בסינית: Yingxian Muta, 应县木塔) ממוקמת בעיירה יינג-סיין כ-70 ק"מ דרומית לדה-טונג. הפגודה היא מבנה העץ העתיק והגבוה ביותר בסין. הפגודה נבנתה בשנת 1056 לספירה בזמן שושלת ליאו, קיסרות חיתאנית (אחד מעמי הערבות מצפון לסין) ששלטה באותה תקופה בערבות מנצ'וריה, מונגוליה ובקצה הצפוני של סין. קיסר ליאו דה-דזונג היה בודהיסט אדוק שבנה את הפגודה בליבו של המקדש פוגונג במקום מוצאה של משפחת סבתו.

    גובהה של הפגודה 67 מטרים והיקפה בתחתית המתומנת 30 מטרים. מבחוץ נדמה שיש בה 5 קומות, אולם בתוכה עוד 4 קומות נסתרות. כל המבנה המרשים הזה נבנה בלא מסמר אחד. בפגודה כמה פסלים בודהיסטיים ובקומת הקרקע שלה הפגודה ניצב פסל של בודהא שאקיאמוני בגובה 11 מטרים.

    המבקרים בפגודה יכולים להיכנס פנימה ולטפס במדרגות תלולות עד מחצית הגובה בקירוב. ביום בהיר, נשקף משם נוף על כל העיירה ואפילו עד הר הנג המרוחק כמה עשרות ק"מ משם. הפגודה הפכה לאחת האטרקציות התיירותיות של האזור ולכן ברחובות סביבה התפתחה מעין עיירה עתיקה משוחזרת עם חנויות מזכרות, בתי מלון, מסעדות קטנות ודוכנים.

    אוטובוסים ליינג-סיין יוצאים באופן תדיר מדה-טונג. אוטובוסים יוצאים גם מהוניו'אן, העיירה הסמוכה למנזר התלוי. הנסיעה מדה-טונג אורכת כשעתיים ומהוניו'אן קצת יותר משעה. כרטיס הכניסה לפגודת העץ עולה 60 יואן.


    אתרים נוספים

    רבים מהאתרים ההיסטוריים בעיר, כמו העיר כולה, עוברים בימים אלה שיפוץ ולכן בזמן הקרוב הם ייפתחו וייסגרו לסירוגין. לצד שלושת האתרים המרכזיים שבפאתי העיר, אפשר לנצל זמן פנוי בעיר עצמה לבקר במקומות הבאים:

    קיר תשעת הדרקונים

    אחד משלושת קירות הדרקונים המפורסמים בסין. השניים האחרים נמצאים בעיר האסורה ובפארק בֵּייהָאי בבייג'ין, אך זהו הגדול ביותר מביניהם. קיר הדרקונים הוקם לפני למעלה מ-600 שנה לכבוד בנו ה-13 של הקיסר הראשון לשושלת מינג, והוא הקיר המזוגג העתיק והגדול ביותר בסין כיום. אורכו 45.5 מטרים, גובהו 8 מטרים ועוביו 2.02 מטרים. הקיר עשוי מ-426 לבנים מזוגגות ועליו, כפי שמרמז שמו, תבליט של תשעה דרקונים צבעוניים בהבעות שונות. במרכז הקיר דרקון מוזהב, ומשני צדדיו עוד 4 זוגות דרקונים. בין הדרקונים וסביבם תבליטים של פרחים, הרים, סלעים, מים וצמחיה.

    קיר תשעת הדרקונים (בסינית: Jiulongbi, 九龙壁) ממוקם בצד המזרחי של השדרה המרכזית של העיר. כניסה: 10 יואן.

    מקדש הוּאָה-יֵן

    מקדש הואה-ין (בסינית: Huayan Si, 华严寺) הוא אחד המקדשים הגדולים בתחומי העיר ונחלק לשני מקדשים – עליון ותחתון – המחוברים ביניהם. המקדש נבנה כבר לפני כ-1,000 שנה בתקופת שושלת ליאו, והוא המקדש הגדול ביותר שנשמר כיום בסין מתקופה הזאת. במקדש התחתון ספרייה של כתבי קודש בודהיסטיים המונה כ-18 אלף כרכים. המקדש נמצא בחלק המערבי של השדרה המרכזית של העיר. כרטיס הכניסה 20 יואן לכל אחד משני החלקים של המקדש.

    מקדש שאן-הואה

    מקדש שאן-הואה (בסינית: Shanhua Si, 善化寺) נמצא בדרום העיר. המקדש נבנה כבר בזמן שושלת טאנג (618-907 לספירה) ואחרי שנהרס במלחמה, נבנה מחדש בתקופת שושלת ג'ין ששלטה בצפון סין בשנים 1115-1234. שטח המקדש 14 אלף מ"ר ובו שלושה היכלות מרכזיים. כרטיס כניסה: 20 יואן.