בניין שהוא שכונה

מאת: China Radio International, תרגום: תרצה ערב , עריכה: סוּ' גֶ'ה-פִּינְג
  • בנייני האדמה בפוג'יין כוללים את קבוצות הבניינים גָאוֹבֶּיי, הוֹנְגקֶנְג, צ'וּסי ואת בנייני יֵנסְיָאנְג, וגֶ'נפוּ בנפת יוֹנְג דִינְג; את קבוצת הבניינים טְיֵינלוּאוֹקֶנְג הבניינים הֶה-קֶנְג, הֶה-גְוֵוי והְוַאייוּ'אן בנפת נַאנְגִ'ינְג; ואת קבוצת הבניינים דָה-דִי שבנפת הְוַאה-אָן. רוב הבניינים מפוזרים ברכס הרי צ'וֹנְגשָאנְג'וּן בדרום ובמערב מחוז פוג'יין. בנייני האדמה הם בתי מגורים עצומים בגודלם, עשויים אדמה דחוסה, הפזורים באזור הררי. בעולם אין עוד כמותם. הם נודעים בזכות סגנון הבנייה הייחודי וההיסטוריה הארוכה שלהם. ב-6 ביולי 2008, בוועידת אונסק"ו ה-32 שהתקיימה בקוויבק שבקנדה, נכנסו בנייני האדמה בפוג'יין רשמית לרשימת אתרי המורשת העולמית.

    בנייני האדמה החלו להיבנות בזמן שושלות סונג ויואן (החל בשנת 960 לספירה). הם התפתחו בראשית ובאמצע תקופת שושלת מינג, לאורך שושלת צ'ינג [1911-1644] ובתקופת הרפובליקה הסינית [1912-1949] ונשמרו עד ימינו.

    בנייני האדמה שוכנים בצל ההרים ומתוכננים על פי תורת הפנג-שווי הסינית המסורתית. הם מותאמים לחיים בקהילה ומספקים הגנה. הם מנצלים בחכמה את הסביבה הגיאוגרפית המתאפיינת בגאיות צרים ואת חומרי הבנייה המקומיים – אדמה, עץ וחלוקי נחל. מדובר הן במערכת עצמאית חסכונית, יציבה ומוגנת, הן בבנייני אדמה רבי קומות עוצרי נשימה.

    המאפיין המשותף של בנייני האדמה הוא פרק הזמן הארוך שנדרש להשלמתם - בין שנתיים לשלוש שנים. הבניינים הגדולים יחסית מצריכים זמן ארוך אף יותר, שיכול לארוך עד עשרות שנים בעבודה מאומצת של בנאים מכמה דורות. כל בניין מצריך כ-300-500 קוב עץ. מכיוון שקירות האדמה עבים בבסיסם וצרים יחסית בחלקם העליון, מתקבל מבנה יציב וחסון, אשר עמיד ברוח, מים ורעידות אדמה. קיימים גם בניינים החסינים מפני אש (מבנים המוקפים בשלוש חומות אש). עמידותם ברעידות אדמה מרשימה במיוחד ומעוררת השתאות. כמעט כל בנייני האדמה עמדו במבחן של רעידות אדמה בעוצמות שונות ויצאו בלא פגע. לדוגמא, בניין הְוַאנגִ'י שנבנה ב-1693 וממוקם בכפר הוקנג שבנפת יונגדינג, חווה במהלך 300 שנותיו כמה רעידות אדמה, ובכלל זאת הרעידה הגדולה ב-1918. כל מה שקרה הוא שנפער סדק ברוחב 50 ס"מ בין הקומה השלישית לרביעית מעל הכניסה הראשית, אך מכיוון שעובי הקיר המעוגל עומד בבסיסו על 1.2 מטר ומכיוון שהקיר נוטה פנימה כמו סולם, הכוח הצנטריפוגלי שפועל עליו חזק. ב-70 השנים מאז הרעידה הסדק נסתם באורח פלאי בלא התערבות ידי אדם. עתה נותר סדק בעובי של סנטימטר אחד או שניים בלבד. דיירי בניין פוּסִין עטור התהילה שבנפת יונגדינג החליטו לפתוח בו דלת קטנה נוספת, הואיל והדלת הראשית בבניין לא הייתה נוחה למעבר. רק לאחר כמה ימי עבודה מאומצים עד כלות, הצליחו הבנאים לפעור פתח נוסף באמצעות אזמלים מפלדה. זו רק דוגמא קטנטונת לחוזקם של קירות האדמה. מאפיין נוסף של בנייני האדמה הוא שהם נבנו על פי סטנדרטים קפדניים, וכל החדרים שווים בגודלם. ברוב הבניינים רק דלת אחת משרתת את הנכנסים והיוצאים. בתוך הבניין באר מים ומזווה לאחסון מזון המספיק לחצי שנה ויותר. הבניינים הם כמו מבצר איתן, שמספק הגנה מגניבות (בימים עברו בני ההאקה סבלו מגניבות תכופות, ולכן הקימו חומה גבוהה ואיתנה כדי להיות מוכנים לכל אפשרות). מכיוון שהקירות גבוהים ועבים למדי, הבניינים מבודדים מגשם, מקור ומחום ויש להם יתרונות רבים מאוד.

    בעת הבנייה, הכניסו בני ההאקה את הארובות אל תוך הקירות כדי למנוע זיהום מפיח במטבחים ולשמור על הניקיון. עיצוב הבניין מביא לידי ביטוי את האמונה העמוקה של בני ההאקה בתורת הפנג-שווי. על פי האמונה הטפלה, בדרכים, בנחלים ובפתחי היציאה יש רוחות רעות. כאשר בנו את הבניינים המרובעים, הם סברו שבפינות הבניין עלולים להיתקל ברוחות רעות. לכן באבני הפינה של הבניינים נחקקה כתובות המיועדות לסלק רוחות רעות, כגון: "אבני הר טאי יכולות לך". במקרים אחרים צוירו על המוטות שבפינות הבניין מתומני יין-יאנג והונחו בהם לוחות עץ שנכתבו עליהם סימנים וזאת כדי להרחיק רוחות רעות. החל בשושלת צ'ינג רוב הבניינים היו עגולים, משום שבבניין עגול אין פינות ועל פי האמונה, כך הרוחות הרעות מחליקות החוצה

    לא רק סגנון הבנייה של בנייני האדמה מיוחד במינו, אלא גם שמותיהם של רבים מהבניינים אוצרים בחובם משמעות עמוקה. שמות הבניינים נחלקים למספר קטגוריות:

    א. על פי כיוון הבניין: "בניין הזריחה" ביונגדינג נקרא כך משום שהוא יושב במזרח ופונה למערב, ושמו מסמל את השמש הזורחת. ב. על שם בונה הבניין: "בניין ג'נפו" על שם סוּ ג'נפו שבנה את הבניין מהונו האישי. ג. שינוי השם תוך שמירה על חלק מהשם המקורי: למשל, בניין שבמקור נקרא "בניין חגיגת המזל" הפך ל"בניין שפע המזל", וכך שמר על המילה "מזל" לאורך השנים. ד. על שם סביבתו הטבעית של הבניין: "הבניין המשקיף אל הפסגה" נקרא על שם קרבתו אל הר בּיגְ'יָה. "הבניין המוקף בפוריות" נקרא כך משום שהוא מוקף מים בשלושת עבריו. ה. על פי איחולים מפורסמים: "בניין החמש והעשר" מקורו במשפט: "חמש רוחות ועשרה גשמים יהפכו למזל טוב". ו. על שם אחד מאבות הבניין, כגון "בניין ג'ינגסון" ו-"בניין צ'נגצ'י". ז. על שם חלוצים בתחומים שונים: "בניין המהגר בר-המזל", שבנו מהגרים סינים בני משפחת ג'יאנג.

    משנות השישים של המאה העשרים לא נבנו עוד בנייני אדמה מסורתיים. כיום נותרו מאות בניינים בשלל צורות ומינים בדרום ובמערב מחוז פוג'יין. המספר הרב ביותר נמצא בנפות יונגדינג ונאנג'ינג, שבכל אחת מהן כמאה בניינים גדולים כקטנים. ביונגדינג רוב הבניינים מתרכזים בסביבת כפר הוּקנג (Húkēng, בסינית: 湖坑), שבה לבדה יש 54 בניינים ובמעט כפרים נוספים כגון גוּג'וּ (Gǔzhú, בסינית: 古竹). בנאנג'ינג רובם מתרכזים בסביבת הכפרים שוּיאנג (Shūyáng, בסינית: 书洋) ומֶיילין (Méilín, בסינית: 梅林). הרוב המוחלט של הבניינים שמור היטב ועדיין משמשים למגורים. אחד המחזות המרתקים הוא לצפות בתושבים מתגמדים על רקע הבניינים אדירי הממדים. בניין "צ'נגצ'י" (Chéngqǐ, בסינית: 承启楼) הממוקם בכפר גאוביי שבנפת יונגדינג מככב תכופות בקולנוע ובטלוויזיה. הוא אף נכנס אל "מילון המקומות המפורסמים בסין" ומופיע בסדרת הבולים המוקדשת לבניה סינית. הוא הפך לסמל בזכות צורתו העגולה והייחודית ושמו הולך לפניו - הוא שם נרדף לבנייני האדמה של אנשי ההאקה בפרובינציית פוג'יין

    מידע שימושי:

    הגעה: הדרך הנוחה ביותר להגיע לבנייני האדמה היא באוטובוס מן העיר סיה-מן (שיאמן). האוטובוס יוביל אתכם לקבוצת בנייני האדמה של הוקנג והנסיעה אורכת כשלוש שעות. בתחנת האוטובוס של סיה-מן בקשו כרטיס לאוטובוס לטוּלוֹאוּ (Tulou, בסינית: 土楼, מילולית: "בניין אדמה"). מהוקנג אפשר להגיע לקבוצות הבניינים האחרות ברכב שכור עם נהג או באמצעות שירות האוטובסים והמיניוואנים המקומי (שאינו תדיר)

    לינה: אל תתפתו לישון במלונות הרגילים ליד תחנת האוטובוס של האזור. אפשר לישון בתוך בנייני האדמה. ברוב הבניינים יש חדרים ריקים רבים של תושבים שעזבו אל הערים הגדולות וכעת מושכרים לתיירים. מעטים בלבד ישנים בתוך הבניינים ומובטחים לכם שקט והשכמה אל תוך נוף מופלא.

    אל אחדים מהבניינים המרשימים והגדולים יש צורך בקניית כרטיסי טיסה שעולים כמה עשרות יואנים. לבניינים הפשוטים הפזורים בכל מקום כניסה חופשית.