בודהות על הצוק

מאת: Other, תרגום: קובי לוי, עריכה: קובי לוי
  • בסביבות הר מאיג'י (Maiji Shan, בסינית: 麦积山), הממוקם דרומית-מזרחית לעיר טְיֵינְשְוֵוי (Tianshui, בסינית: 天水) שבמזרח מחוז גאנסו, תמצאו ארבעה אתרים: שלושה מהם אתרי נוף צנועים ואנונימיים אך יפים מאוד, ועוד אתר היסטורי אחד מרשים, מפואר ומפורסם בכל רחבי סין. פסלי מערות הר מאיג'י החצובים על צוק תמיר המתנשא לגובה של 142 נחשבים לאחד מארבעת אתרי הפיסול הבודהיסטי הגדולים בסין. בתוך הגומחות והמערות אלפי פסלים בודהיסטיים החצובים ביד אמן בטופוגרפיה בלתי אפשרית על צוק המתרומם אנכית לפני הקרקע. למרות מיקומו של האזור בצפון-מערב סין הצחיחה למדי, הר מאיג'י וסביבתו הקרובה מצויים באזור אקלימי לח למחצה ועתיר משקעים, מה שהופך את הסביבה לפוריה, עשירה במים וירוקה מאוד. בעונות המעבר האזור עטוף בערפילים המרחפים סביב ההרים ומוסיפים לקסמו.

    מערות הר מאיג'י (Maijishan Shiku, בסינית: 麦积山石窟)

    גובהו של הר מאיג'י 142 מטרים. שם ההר, שפירושו המילולי "הר היערמות החיטה", שאוב מהצורה של הצוק אשר מזכירה ערימות של חיטה האגורות באסמים של החקלאים באזור. מערות הפסלים נבנו בכמה גלים: החציבה החלה בתקופת שושלת צ'ין המאוחרת (384-417 לספירה), כאשר סין הייתה מפוצלת. הקיסר וון משושלת וויי המערבית, שמשל בסין בשנים 535-551 בנה במקום את "ביתן הצוק" ואת "מקדש ההתחדשות". אותו קיסר, אשר נטה חסד לפילגש שנשלחה אליו מחאנות רואוראן, קונפדרציה של שבטים נומדיים ששלטה בערבות שמצפון לסין בין המאות הרביעית לשישית לספירה, ציווה על אשתו הקיסרית לעזוב את הארמון ולהפוך לנזירה. מאוחר יותר תקפה חאנות רואוראן את שושלת וויי המערבית, ומרוב בהלה הורה הקיסר לרעייתו להתאבד. יורש העצר חפר למען אימו מערת קבורה בהר מאיג'י. על ערש דווי התחרט הקיסר וון עמוקות על מעשיו, וציווה על בנו להוציא את עצמות אימו מהמערה ולקבור אותה יחד עימו במוזוליאום הקיסרי שנבנה לכבודו.

    חציבת המערות בהר מאיג'י נמשכה ברצף עד שושלת צ'ינג וכל שושלת הוסיפה מערות חדשות או חידשה קיימות: לי יו'נסין, המושל המקומי משושלת ג'ואו הצפונית (557-581), בנה כאן 7 ביתני פסלים שהוקדשו לאביו המנוח. אחרי איחוד סין בתקופת שושלת סווי, בנה הקיסר וון את הסטופה שבפסגת ההר, שנבנתה מחדש בזמן שושלת צ'ינג. בשנת 734 – בתקופת שושלת טאנג – פקדה את המקום רעידת אדמה חזקה, שבעקבותיה החלק האמצעי של הצוק קרס לחלוטין. כיום מחברים גשרים התלויים על הצוק בין החלק המזרחי לחלק המערבי של המערות. מרחוק נראים הגשרים כמערכת דרכים ומחילות המחברת את כל קצוות ההר.

    כיום חצובות בהר 194 מערות וגומחות מכל התקופות ובהן למעלה מ-7,200 פסלים בשלל צורות וגדלים: גובהו של הפסל הגדול ביותר במאיג'י מתנשא לגובה של 16 מטרים, בעוד הקטן ביותר גובהו 10 סנטימטרים בלבד. הואיל ומדובר באזור שזוכה לכמות משקעים רבה, שרדו באתר מעט ציורי קיר, ששטחם הכולל 1,300 מ"ר. מבחינה גיאוגרפית, הר מאיג'י קרוב יחסית למישורים המרכזיים, שהיו מרכז הציוויליזציה הסינית בתקופת השיא של חציבת המערות – בתקופת שושלת סווי ולפניה. לפיכך, סגנון הפיסול באתר הוא סיני מובהק, קרוב לסגנון המאפיין את מערות יו'נגאנג הסמוכות לעיר דה-טונג ואת מערות דאדזו שבפאתי צ'ונגצ'ינג. ההשפעות הזרות על הסגנון האמנותי, הבולטות במיוחד במערות מוגאו בדונהואנג למשל, באות פחות לידי ביטוי בהר מאיג'י.

    צוק בני האלמוות (Xianrenya, בסינית: 仙人崖):

    אוסף של מקדשים, מערות פיסול בודהיסטיות, ציורי קיר והיכלות עתיקים הבנויים למרגלות צוקים על גדות נהר יפה, 15 ק"מ צפונית-מזרחית למערות הר מאיג'י. המקום שואב את שמו מאגדה שעל פיה הסתתרו במקום בני אלמוות שהאירו לעוברי האורח את דרכם.

    הר שער האבן (Shimen Shan, בסינית: 石门山):

    עוד 15 ק"מ צפונית-מזרחית לצוק בני האלמוות, נמצא אזור הררי יפה עשיר במים שבו שביל המטפס אל שתי פסגות – צפונית ודרומית – הנושקות זו לזו ויוצרות מראה של שער אבן, שעל שמו קרוי ההר.

    שמורת היובל המתעקל (Quxi, בסינית: 曲溪景区):

    25 ק"מ דרומית-מזרחית למערות הר מאיג'י, מתפתל בין ההרים מלאי הצמחייה, נהר שבו 9 עיקולים ו-18 מפרצונים. הנוף המרהיב זיכה את השמורה בכינוי "ג'יוג'איגואו הקטנה".

    מידע שימושי:

    טיינשווי, העיר הקרובה לאזור, מחוברת ברכבות ובאוטובוסים מהירים לערים הקרובות לאזור ובראשן סיאן, בירת מחוז שאאנסי, ולאנג'ואו, בירת גאנסו. מתחנת האוטובוס של טיינשווי יוצאים אוטובוסים לאזור ההר (50 דק' נסיעה). כרטיס כניסה משולב לכל השמורות עולה 70 יואן, ולחילופין אפשר לקנות כרטיסים נפרדים לכל שמורה ב-20-25 יואן. מקומות לינה תמצאו בטיינשווי עצמה או בבתים כפריים בכניסות לשמורות.