אמנות עממית בלב עיירה עתיקה

  • במרחק 4 שעות ומשהו נסיעה מבייג'ין, שוכנת העיירה יוּ'-סְיֵין (בסינית: 蔚县, Yuxian) שנודעת בזכות תרבות מגזרות הנייר המרהיבות והצבעוניות שלה. העיירה אשר מוקפת הרים גבוהים יושבת על הדרך העתיקה מהבירה בייג'ין לכיוון מערב והיא אחת העיירות השמורות ביותר במחוז הביי. יו'-סיין הוקמה בשנת 597 לספירה, צפונית לשרידי עיר עתיקה עוד יותר מתקופת המדינות הלוחמות, אשר נהרסה במהלך המלחמות שנערכו לא הרחק מיו'-סיין של היום.

    ביו'-סיין עומדים על תילם עשרות בניינים עתיקים מוקפים בחומה גבוהה ומרשימה שחלקים ממנה שרדו עד היום. החומה שופצה כמה פעמים לאורך ההיסטוריה, ואף על פי שלא נשתמרה בשלמותה, המבקרים במקום יכולים להתרשם מגובהה ומעוצמתה. בחומה המקורית נבנו שלושה שערים – בדרום, במזרח ובמערב. כל השערים היו נעולים במפתח ומוגנים בחומה חיצונית. סביב העיירה כולה נחפרה תעלת הגנה, שגם את שרידיה אפשר לראות בימינו. בתקופת שושלת מינג הוקמו שני שערים נוספים במזרח ובמערב, כמו גם השער הצפוני העצום בגודלו, שנותר עד היום. בזכות צורת החומה, שנבנתה כראש ארנבת, יו'-סיין מכונה בכתבים עתיקים גם בכינוי "עיר הארנבת". המבקרים כיום יכולים להתרשם מן החומה בחלק הצפוני של העיר העתיקה, לטייל לאורכה ולהיכנס את תוך העיר דרך השער הצפוני המרשים או דרך "מחילות" שנחפרו בתוך החומה ומובילות ישירות אל סמטאות העיירה העתיקה.

    בניין המגורים העתיק ביותר שהשתמר ביו'-סיין נבנה בתחילת שושלת מינג. בבתים מאוחרים יותר, מאמצע השושלת ואילך, אפשר להבחין בהתפתחות הארכיטקטונית של הבניה בעיירה, מבחינת גודל הלבנים, עדינות המבנה, ויצירות האמנות המעטרות את הבתים. לצד אלה, מצויים ביו'-סיין כמה מקדשים בודהיסטיים וטאואיסטים, משושלות ליאו, יואן, מינג וצ'ינג. הבולט שבהם הוא מקדש השלום הדרומי (בסינית: Nan'an Si, 南安寺) שנבנה בתקופת שושלת ליאו, שושלת זרה ששלטה בצפון סין בשנים 907-1125. הפגודה הגבוהה של המקדש היא אחד המבנים המייצגים ביותר ביו'-סיין, לצד השער הצפוני בחומה ומגדל התוף העצום הממוקם על הציר המרכזי של העיר העתיקה. לרגלי הפגודה יושבת אחת מסדנאות מגזרות הנייר הרבות של העיר.

    ראשית שושלת צ'ינג הייתה תור זהב בתולדותיה של יו'-סיין, אז חוותה העיירה שגשוג כלכלי ותרבותי שחלחל אל התושבים. בתי האב העשירים והמצליחים בנו חצרות מפוארות, בימות תיאטרון וספריות, ביניהן הספרייה של משפחת וואנג משנת שלטונו ה-14 של הקיסר צ'יינלונג (1783). באותה תקופה, העיירה צמחה לגובה, בני העיירה הרחיבו את חצרות הבתים והוסיפו להן קומה. רוב החצרות בעיר הן חצרות מסורתיות האופייניות לצפון סין (סה-הה-יואן), אך יש גם כאלה המחוברות זו לזו בלא צורך לצאת אל הרחוב: בכל חצר ארבע דלתות אשר מחברות אותה לחצרות השכנות לה.

    תנופת הפיתוח פסחה בינתיים על יו'-סיין והיא טרם השכילה לתרגם את משאבי התיירות העשירים שלה ולהפוך לאטרקציה תיירותית, אך בזאת גם טמון חלק מקסמה – ביו'-סיין אפשר ליהנות מעיירה עתיקה צפונית שלא שופצה ולהתרשם מהבתים המקוריים והחומה המתפוררת שלה. יו'-סיין היא עיירה צפונית שוקקת ורועשת, ששמרה על האווירה שכבר מזמן נעלמה מעיירות עתיקות מהוללות יותר כמו פינגיאו למשל - בכל בוקר נערך ברחובות המחברים בין העיר החדשה לעיירה העתיקה שוק גדול שמומלץ להקדיש לו קצת זמן.

    עם זאת, הסיבה העיקרית לטרוח ולבקר ביו'-סיין היא תרבות מגזרות הנייר העשירה שבה. יו'-סיין היא אחד מארבעת המרכזים החשובים של מגזרות הנייר הסיניות, מסורת שהחלה לפני כמאתיים שנה. החלונות הסיניים המסורתיים היו עשויים מנייר חצי שקוף, ואחד הקישוטים המסורתיים היה הדבקת מגזרות נייר על החלונות. כך האור שחדר דרך מגזרת הנייר יצר צללים מיוחדים בחדר. במהלך שושלת צ'ינג נמאס לתושבי העיר מקישוטי החלונות הפשוטים, האחידים בצבעם. הם החליטו לחפש דרך להעשיר את קישוטי החלונות שלהם, והגיעו לטכניקה שזיכתה את יו' סיין במעמד של מרכז למגזרות נייר. האמן חורט בנייר לבן על פי תבניות שהושפעו מאמנויות עממיות אחרות (מסכות אופרה, דוגמות ריקמה וברכות למשל) בטכניקה מיוחדת למקום, המשלבת חריטה פוזיטיבית וחריטה נגיטיבית. לאחר מכן, הוא צובע אותם בצבעים עדינים ובהירים, והתוצאה המרהיבה קונה את ליבם של רבים.

    מגזרות הנייר של יו'-סיין זכו להצלחה מסחרית מן הרגע הראשון. שמען של היצירות יצא למרחוק והן נשלחו לבייג'ין, טיינג'ין, שאנסי, מונגוליה הפנימית, ואף למקומות רחוקים יותר בדרום מזרח אסיה. אף על פי כן לא הפכו התושבים את מגזרות הנייר למקור הפרנסה העיקרי שלהם - מכיוון שזוהי אמנות עממית, עסקו בכך התושבים בזמן הפנוי שלהם, לאחר העבודה בשדות.

    סדנאות מגזרות נייר ביו'-סיין

    מגזרות הנייר של יו'-סיין התמקדו באותה תקופה בתיאור דמויות מהאופרה הסינית, בצמחים, פרחים, דגים, ציפורים וחרקים. אולם מאז הרפורמות ומדיניות הדלת הפתוחה של המאה ה-20, חל שינוי מרחיק לכת בחיי הכפריים. חלונות הנייר הקטנים בבתים הלכו ונעלמו, והתחלפו בחלונות זכוכית גדולים. מסיבה זו השתנה גם אופיין של היצירות העדינות – הם ירדו מן החלונות, והגיעו אל המסדרונות, הסלון וחדר השינה; הן מצאו את מקומן על השידות, ובתור מתנות, לוחות שנה וכרטיסי ברכה.

    כיום, אפשר לקנות את מגזרות הנייר של יו'-סיין בכל חנות שמוכרת מגזרות נייר בסין ואף מחוצה לה. תעשיית מגזרות הנייר מתפתחת ללא הרף ביו'-סיין: בשנת 1948 עסקו בנפה 50-60 איש ביצירתן, ב-1956 קמה האגודה למגזרות הנייר, ואילו כיום כ-2000 איש מועסקים בתעשיית מגזרות הנייר (במפעלים גדולים, קטנים או משפחות), וכ-5000 איש נותנים שירותים לתעשיה זו. בכל שנה מייצרים ביו'-סיין 3 מיליון חבילות של מגזרות נייר, והכנסות הנפה מהתעשיה עומדות על 15-20 מיליון יואן בשנה.

    מגזרת נייר של מסיכה מאופרת פקין מונחת לייבוש

    ביו'-סיין אפשר לקנות מגזרות נייר יפהפיות במחירים מגוחכים, אם כי כדי להשיג יצירות אמנות מיוחדות באמת תיאלצו להיפרד מסכומים לא מבוטלים. מגזרות הנייר נמכרות בחנויות וכן בסדנאות הפזורות בעיר שבהן גם אפשר להתרשם מתהליך העבודה על היצירות. ריכוז הסדנאות הגדול ביותר נמצא הסדנאות בכפר נאן-ג'אנג-ג'ואנג (Nanzhangzhuang, בסינית: 南张庄村) הצמוד לעיירה מדרום. הכפר, שכמעט כל אחד מתושביו עוסק במלאכה, מציע למבקרים מבחר עצום בסדנאות גדולות ובבתים פרטיים. מכיוון שמספר הדגמים של מגזרות הנייר המקומיות מוגבל, כדאי לבדוק בכמה מקומות לפני הקנייה – יכול להיות שתמצאו בדיוק את שחשקה נפשכם בעשרות יואנים פחות בחנות השכנה. בסדנה של ג'ואו גואנג (Zhou Guang 周广), אחד מאמני מגזרות הנייר המפורסמים ביו'-סיין תוכלו להתרשם גם מתצוגה מרשימה של יצירותיו ושל יצירות אביו המנוח. בסרטון שלהלן ג'ואו גואנג מציג את הסדנה שלו ואת תהליך העשייה של היצירות:

    [[media]]

    למתעניינים בתרבות מגזרות הנייר, יו'-סיין, שנמצאת בדיוק באמצע הדרך בין בייג'ין לדה-טונג, היא תחנת עצירה מצוינת. אוטובוסים מבייג'ין (ארבע שעות וחצי) יוצאים כמעט כל היום מתחנת האוטובוס ליו-לי-צ'יאו (Liuliqiao, בסינית: 六里桥长途汽车站) שבדרום מערב העיר. אוטובוסים ליו'-סיין יוצאים גם מתחנת האוטובוס של דה-טונג ומהערים הגדולות של מחוז הביי. בתוך העיירה פועלים מינוואנים המשרתים את תושבי הכפרים שמסביב. כל נסיעה במונית (כולל לכפר נאן-ג'אנג-ג'ואנג) תעלה לכם יואנים בודדים בלבד.

    מסביב ליו'-סיין

    טיול ביו'-סיין הוא הזדמנות טובה לבקר גם בשמורות הטבע ובכפרים עתיקים נוספים שסביבה. מסביב לעיירה השתמרו, במידה כזו או אחרת, גם עיירות וכפרים מבוצרים שנהנו בעבר מהמיקום המצוין על הדרך העתיקה מערבה. כאשר נבנו כבישים ומסילות ברזל במהלך המאה ה-20 והדרך העתיקה איבדה את חשיבותה, ירדו התושבים מנכסיהם וגם הישובים העתיקים אינם כשהיו. כיום רוב האתרים אינם משופצים, והם מספקים הזדמנות נהדרת למבקרים המעוניינים לראות עיירות שכאילו עצרו בזמן.

    העיירה נואן-צ'ו'אן (בסינית: Nuanquan zhen 暖泉镇) הקרויה על שם המעיינות החמים הנמצאים בה ממוקמת כ-10 קילומטרים מערבה מיו'-סיין. בעיירה, שהוקמה בשושלת מינג, חומה, בתי מגורים עתיקים, בימת תיאטרון ועוד.

    עיטורי חלונות בנואן-צ'ו'אן. תזכורת לפאר העבר

    כמה קילומטרים מדרום לכפר מגזרות הנייר ממוקם הכפר העתיק סונג-ג'יה-ג'ואנג (Songjiazhuang, בסינית: 宋家庄). הכפר כיום הוא צל חיוור של מה שהיה בעבר, אך עדיין אפשר לראות בו כמה אחוזות מסורתיות שבהן חיו משפחות האצולה הכפרית מסין הקיסרית וכן שרידים של המקדשים והחומה העתיקה.

    כדי להגיע לשני המקומות יש להשתמש במיניוואנים המשרתים את הכפריים או לקחת מונית.

    סביב יו'-סיין גם כמה שמורות טבע, שבהן מומלץ לבקר באביב ובקיץ, אז הן במיטבן:

    ערוץ השועל המעופף (בסינית: Feihu Xiagu, 飞狐峡谷)

    כ-13 ק"מ דרומית ליו'-סיין, נפגשים שני הרים המתנשאים לגובה של 1200-2158 מטרים מעל פני הים. הערוץ היה במשך שנים רבות דרך מסחר חשובה, כמו גם מקום אסטרטגי מבחינה צבאית. הערוץ מציע לתייריו נקודות תצפית רבות. מאחורי כל פסגה מסתתרים אגדות וסיפורי עם שמלווים את המקום כבר שנים ארוכות. בערוץ השועל המעופף תוכלו לרכוב על גמלים ועל סוסים, לצפות בהופעות, לאכול על האש ולטייל בנוף יפהפה. אין תחבורה ציבורית המגיעה לערוץ וכדי להגיע לשם כדאי לשכור רכב עם נהג.

    הר ווטאי הקטן (Xiao Wutai Shan, בסינית: 小五台山)

    ההרתפקנים מביניכם מוזמנים לפנות גם להר ווטאי הקטן, מהגבוהים והנידחים בצפון סין, אשר מציע את אחד הטרקים המאתגרים באזור. למי שאינו מעוניין בטרק ארוך, אפשר לבקר באזור ההר גם כטיול יום.

    ערבות קונג-ג'ונג (Kongzhong, בסינית: 空中草原, מילולית: "הערבות התלויות באוויר")

    בגובה של 2,158 מטרים מעל פני הים, ערבות קונג-ג'ונג מתפרשות על שטח של 36 קמ"ר של מרבדים ירוקים אינסופיים. הערבות הן ביתן של חיות בר רבות אשר נהנות מטמפרטורה שנתית של 15 מעלות בממוצע. אם ברצונכם להנות מלילה באוויר הפתוח, האתר משכיר בחודשי יולי ואוגוסט אוהלים (זוגיים). תוכלו גם להביא אוהל משלכם. כרטיס הכניסה לערבות 50 יואן. כדי להגיע אל הערבות מיו'-סיין יש לשכור רכב עם נהג (כ-250 יואן לכל היום).